בחלק הראשון של סדרה זאת ראינו את הנתונים של הדמוגרפיה בישראל ואת ההשלכות ההרסניות שעלולות להיות לה על הכלכלה והחברה הישראלית.
בפרק זה ננסה להבין האם המצב תמיד היה כזה. כלומר האם הדפוסים של מספר לידות לאישה ושל השתתפות בכוח העבודה תמיד היו כמו שאנחנו מכירים אותם כיום. אם המצב היה כזה תמיד זה מעורר סימני שאלה לגבי היכולת לשנות אותו בעתיד. אך אם המצב לא היה כזה זה נותן לנו אפשרות לדמיין "עתיד אלטרנטיבי" שבו אוכלוסיות המיעוט יתכנסו למספרים של האוכלוסיה הכללית.
חשוב שוב לציין את כוחה של ה"ריבית דריבית" בדמוגרפיה ובכלכלה. כל שינוי קטן שנעשה כבר מהיום ולאורך זמן יסתכם בסופו של דבר בשינוי גדול בתוצאות. לעומת זאת אם נמתין זמן רב נצטרך לעשות שינויים הרבה יותר דרסטיים כדי להצליח להגיע לאותה נקודה.
היסטוריה- האם המצב תמיד היה זהה?
התשובה הפשוטה היא לא. אך נגדיר קודם על מה אנחנו נסתכל. מצד אחד חשוב לנו שקבוצות המיעוט יקחו חלק אקטיבי בחברה ובכלכלה הישראלית. מכיוון שזה לא בדיוק המצב נשאל האם אנחנו אחראים (לפחות בצורה חלקית) על החלטתם לא לקחת חלק בחיים המודרניים והאם אנחנו מעודדים את שיעורי הריבוי הטבעי שלהם, שיעורים שכמותם יש רק במדינות עולם שלישי. נחלק את חלק זה לילודה ולמאפיינים בשוק העבודה.
ילודה
בגרף הבא נראה את מספר הלידות לאישה בישראל לעומת מדינות אחרות, ביניהן כאלו שאנחנו רוצים להידמות להן וכאלו שלא.
בגרף רואים שיעורי הילודה במגזר החרדי מתאימים הרבה יותר למדינות אפריקה מאשר למדינות המערב. אך האם תמיד שיעורי הלידות במגזר החרדי היו כה גבוהים? אין לנו בסיס נתונים מלא אבל הגרף הבא נותן תשובה חלקית.
ניתן לראות בגרף שתי תופעות מעניינות. התופעה הראשונה היא ירידה בילודה בקרב נשים ערביות (מסביבות 9 בשנות ה-60 לסביבות 3 כיום). כיום נשים ערביות מביאות בממוצע מספר ילדים דומה לזה שמביאות נשים יהודיות. זאת תופעה שהתרחשה בכל העולם (ירידת הפריון לאישה) מאז המהפכה התעשייתית והיא מעודדת אותנו לחשוב שתופעה כזאת יכולה לקרות בעוד אוכלוסיות. מצד שני אנחנו רואים שבקרב הנשים החרדיות (האשכנזיות) חלה דווקא תופעה הפוכה. לא ברור בדיוק מתי חל השינוי כי הגרף קטוע אבל כנראה שאיפה שהוא בשנות ה-70 התחילה עלייה משמעותית בילודה במגזר זה. מה שלא רואים בגרף זה נתונים על הנשים הבדואיות. אין לי נתונים מלאים להציג אבל מהמחקר המצורף (לינק) עולה כי שיעורי הילודה שם ירדו מסביבות 7 ילדים לאישה בשנות ה-90 ל-5.5 ילדים לאישה בשנות ה-2000.
אפשר לסכם את חלק זה ולומר שהנטייה ההיסטורית היא של הקטנת שיעור הילודה לאישה. מחקרים רבים מוצאים הסברים לזה ביניהם עלייה בהשכלת האישה, ירידה בתמותת תינוקות וילדים, תהליכי עיור, שינויים תרבותיים ועוד. אפשר להסיק מזה שתהליך דומה אמור לקרות גם באוכלוסיה הבדואית והחרדית. בעוד הוא מתרחש בעוצמה פחותה באוכלוסיה הבדואית הוא לא מתרחש באוכלוסיה החרדית (עדיין). נשאלת השאלה מדוע? החלק הבא אולי יתן תשובה ראשונית.
דפוסים בשוק העבודה
נתחיל עם כמה מספרים כדי שיהיה לנו רפרנס טוב.
שיעורי התעסוקה בישראל הם היום גבוהים מעט מ-ממוצע ה-OECD. סה"כ המצב טוב בתחום זה (לינק למצגת שהצגתי בנושא). אך הממוצעים מטעים מאוד. אפשר לראות שיש שתי אוכלוסיות בישראל שמשתתפות בשיעורים נמוכים מאוד בכוח העבודה והן נשים ערביות וגברים חרדים.
בגרף הבא ניתן לראות השוואה בין שיעורי התעסוקה בקרב נשים וגברים, חרדים ויהודים לא חרדים.
אפשר לראות מהגרף שיש מגמת שיפור ברורה (ומעודדת) בכל המגזרים ובעיקר בקרב גברים חרדים. אך הגרף מספר סיפור חלקי ביותר. כדי להבין לעומק את המגמות ומה עומד מאחוריהן, נצלול להיסטוריה.
בגרף הבא ניתן לראות שאצל הגברים החרדים למשל היה שיעור השתתפות גבוה בכוח העבודה עד סוף שנות ה-70.
בעקבות החלטות ממשלה שנתנו יותר קצבאות ויותר תקציבים לחרדים אנחנו רואים שהם עם הזמן יצאו משוק העבודה. כמובן שלא מדובר רק על החלטות ממשלה. שוק העבודה השתנה עם השנים ודרש יותר ויותר מיומנויות שלגברים חרדים אין מכיוון שהם אינם לומדים לימודי ליבה. ולכן הם נדחקו החוצה משוק העבודה (בדומה לגברים עם עד 4 שנות השכלה). צריך לציין פה שהחל מהתכנית הכלכלית של 2003 אנחנו רואים שינויי מגמה חיובי בהקשר זה ובעשור האחרון יש עלייה בשיעור הגברים החרדים שעובדים, אפילו אם שיעור זה עדיין נמוך. צריך לזכור עם זאת שני דברים. א' יותר קל להרוס מאשר לבנות מחדש- לכן אנחנו רואים (בגרף הקודם) שהעלייה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים היא מתונה ויקח לה עוד הרבה זמן להגיע למספרים משביעי רצון. ב' גם אלו שנכנסו לשוק העבודה עושים זאת בשכר נמוך מאוד בגלל מחסור בכישורים רלוונטיים לשוק העבודה.
אמנם יש שיפור חיובי אך לא הייתי מציע לנוח על זרי הדפנה. בשנה האחרונה העליה בשיעורי ההשתתפות של החרדים נעצרה ואף חלה ירידה קלה. אנחנו מניחים שזה נובע שוב מתקציבים שמועברים לחברה החרדית. המסר החשוב בחלק זה הוא שניתן להשפיע על שיעורי התעסוקה במגזרים החרדים והערבים. אבל עלייה של שיעורי התעסוקה אצל גברים חרדים תיקח הרבה זמן ותלווה בהמון קשיים.
לסיכום חלק זה
ראינו שגם החברה הערבית וגם החברה החרדית חוו תמורות משמעותיות לאורך השנים. בעוד שהאוכלוסייה הערבית הקטינה את שיעורי הילודה שלה והצטרפה (באיטיות) לשוק העבודה אצל האוכלוסייה החרדית הדפוס מאוד שונה. עושה רושם שלתמיכות ממשלתיות וקצבאות יש השפעה דרמטית על שיעורי הילודה שלהם ועל שיעורי ההשתתפות שלהם בשוק העבודה. מכאן אנחנו מתחילים לחשוב כבר על הפרק הבא שיעסוק בדרכים שלנו להשפיע על התחזית הדמוגרפית והכלכלית העגומה שראינו בפרק הראשון.
חשוב לציין עוד עובדה מעניינת. בדוח בנק ישראל האחרון בדקו את רמת הסגרגציה של שתי קבוצות המיעוט בין השנים 1995 ו-2008. בעוד בקרב הערבים חלה היפתחות קטנה אל שאר האוכלוסייה אצל החרדים דווקא הייתה הסתגרות. כלומר הטענה הרווחת כאילו החברה החרדית "משנה את פניה" ונפתחת אל העולם צריכה להיבדק לעומק.
בחלק הבא של סדרה זאת ננסה להבין מה קבוצת הרוב יכולה לעשות ומה חלון הזמנים לבצע שינויים אלו.
נער אוצר 
אני לא בטוח שההשוואה שלך את החברה החרדית, למדינות אחרות, מבחינת קצב הילודה, היא הגיונית. הרי החרדים הם תת קבוצה בתוך המדינה. אם היית משווה את קצב הילודה של החרדים, לקצב בקרב האמיש (סתם דוגמה. אני בכלל לא בטוח שהאמיש מתרבים בקצב גבוה ) אולי החברה החרדית, לא הייתה נראית כל כך רע.
אני לא חושב שזה מפרק לגמרי את הטענות שאתה מעלה, אבל זו נקודה בעייתית
אהבתיאהבתי
מסכים. בכל מדינה יש תת קבוצות שונות. מה שאני מנסה להראות זה שקצב הגידול שלהם הוא ברמה של מדינה אפריקאית ולחלוטין לא תואם את המגמות של העולם המערבי, וזה בעייתי
אהבתיאהבתי
אלה ניתוחים חשובים והתרשימים חשובים לא פחות. הם קטנים מדי. נכון היה לתת לכל תרשים קישור לתרשים גדול או אפשרות הגדלה אחרת.
אהבתיאהבתי
מקבל את ההערה. אני ניסיתי להגדיל אותם ומקווה שזה עבד.
בכל מקרה בהמשך אפרסם מצגת שממנה לקחתי את הנתונים בדף הפייסבוק שלי ואתה מוזמן לעקוב
אהבתיאהבתי
כתבת: "בעוד שהאוכלוסייה הערבית הקטינה את שיעורי הילודה שלה והצטרפה (באיטיות) לשוק העבודה אצל האוכלוסייה החרדית הדפוס מאוד שונה."
אבל לגבי החברה הערבית, סיפקת רק נתונים על ילודה, ולא סיפקת נתונים על שוק העבודה (למעט הגרף על שיעורי תעסוקת גברים, שגם לא ממש מראה שיפור בחברה הערבית, וגם פחות רלוונטי אליה, מכיוון ששם שיעור התעסוקה הנמוך הוא בעיקר בקרב נשים).
אהבתיאהבתי
צודק. החלטתי להתמקד בחברה החרדית כי שם הבעיה של הילודה יותר קריטית.
אם היו נתונים טובים על הבדואים (בנפרד משאר החברה הערבית) הייתי מפרסם גם אותם כי חברה זאת בעייתית כמעט כמו החרדית מבחינת ילודה.
מבחינת שיעורי השתתפות של נשים ערביות בשוק העבודה הן עלו מעט בשנים האחרונות אך עדיין מאוד מאוד נמוכים
אהבתיאהבתי
האם יש מספרים רשמיים על סך התקבולים שעוברים מהמגזר היהודי לחרדי ולערבי?
אהבתיאהבתי
בוודאי שלא. א אף אחד לא ינסה לחשב מספר כזה לעולם כי זה יהיה מאוד לא פוליטקלי קורקט. ב יהיה קשה מאוד לחלץ מספר כזה כי חלק ניכר מהתקציבים שמקבלות אוכלוסיות אלו נוגעים לשירותי חינוך, בריאות ורווחה. קשה לומר כמה שירותים בדיוק הם צורכים מכל אחד מתחומים אלו.
אני אסביר עם דוגמה- למשל אם מחר כל היהודים (הלא חרדים) היו עוזבים את המדינה והיו נשארים רק ערבים וחרדים ברור שבתי החולים שלהם היו מתדרדרים וכך גם החינוך והכבישים. האם ניתן לספור בכמה הם היו מתדרדרים? ניתן תיאורטית אבל זה לא פרקטי.
אהבתיאהבתי
כאחד שעוסק רבות ב"כלכלה החרדית" וכחרדי בעצמי, בינתיים מתרשם מאוד מחוסר אזכור של קצבאות הילדים הידועות לשמצה. כמעט כל הכותבים מתייחסים בעיקר לנושא הזה, ואולי גם כאן זה מוזכר בנושא של "תשלומי העברה". העובדות הן שכל ילד נוסף שמביאה משפחה חרדית מוסיף 150 ש"ח, ומשפחה עם עשרה ילדים מתחת לגיל 18 תקבל את הסכום המדהים של 1,614 ש"ח בחודש. זה ממש ממש עלוב אפילו במושגים חרדיים. בערים לא חרדיות, תשלומי ביטוח לאומי למשק בית גבוהים מאשר בערים החרדיות, מכיון שקצבאות הזיקנה הרבה יותר משמעותיות, ובציבור החרדי אחוז המבוגרים אפסי. אני מאוד מחכה לקרוא את הפוסטים הבאים, אבל יש שתי נקודות עיקריות, שעד עתה לא זכו להתייחסות אצל כל הכותבים בעניין.
א. הכסף הגדול נמצא בחינוך. המדינה מתקצבת כל ילד במערכת החינוך בסדר גודל של 800-900 ש"ח לחודש. רוב הכסף הזה יוצא כשכר לעובדי ההוראה. לאור הילודה הגבוהה של הציבור החרדי וכמות הילדים הגבוהה, ישנם באופן יחסי הרבה עובדי הוראה חרדים שממומנים על ידי משרד החינוך. אבל כאן צריך להבדיל בין מערכת החינוך החרדי לבנים ומערכת החינוך לבנות בשתי היבטים חשובים. 1. הבנות לומדות פחות או יותר את מה שתלמיד ממוצע בחינוך הממלכתי לומד, ובעשר השנים האחרונות חל מהפך של ממש בתחומי העיסוק של בוגרות החינוך החרדי, כאשר כיום השאיפה העיקרית להגיע להייטק או חשבונאות ואדריכלות לעומת המצב הקודם שאז השאיפה היתה להגיע להוראה. 2. הבנות מתוקצבות ב-100% כמו תלמיד בחינוך הממלכתי, לעומת הבנים שלומדים במוסדות פטור ומקבלים 60% מהתקציב.
ב. כל מי שאומר שאין סיבה שמשהו בחברה החרדית ישתנה בקרוב, טועה בגדול. יש נושא שלא זוכה להרבה תשומת לב והוא נקרא מצוקת הדיור החרדית. מי שלא ראה את זה יתקשה להבין על איזה סדרי גודל מדובר. משפחות עם ילדים מצטופפים ב"דירות מחסן" של 35-40 מ"ר, כאשר זוגות ללא ילדים נאלצים להסתדר ב"דירה" של 20-25 מ"ר. התחלות הבניה בשנים האחרונות עבור הציבור החרדי בשנים האחרונות הם בסביבות 3000-4000 יחידות לשנה, כאשר בכל שנה מתחתנים כ-7000-8000 זוגות חרדיים. הגורמים לכך הם שילוב של מספר גורמים, אך בראש ובראשונה חוסר היכולת הכלכלית לממן בנייה באזורים שבהם החרדים מעוניינים לגור. מי שחושב שהחרדים ילכו בהמוניהם לצפת או לטבריה לא מבין את מבנה הכלכלה החרדית. זה לא ילך. הירידה הדרסטית בילודה תבוא בהכרח בטווח זמן של עד 15 שנים מקסימום, וכנראה שהרבה פחות מזה. זה יבוא בשילוב עם פנייה חזקה למקצועות בעלי הכנסה גבוהה, מכיון שכאשר קצב הילודה יקטן, יהיו עוד פחות משרות בהוראה וחינוך דבר שבהכרח יוציא את העובדים/ות החרדים לתחומי תעסוקה חדשים.
קשה לנבא איך השינויים יתרחשו, אבל להערכתי בשלב הראשון זה יבוא דרך תעסוקת הנשים, כאשר בעצם זה כבר מתרחש, אלא שהשינוי ימשיך להתחולל בקצב מואץ. מסתבר שגם לאחר השינויים, ההכנסה של משק בית חרדי תהיה פחותה משמעותית מאשר של משק בית לא חרדי, וזאת כתוצאה מערכים שונים ודגשים שונים באורחות החיים, אבל תרחישי האפוקליפסה כנראה לא יתרחשו.
אהבתיאהבתי
תודה ארי על התשובה המנומקת.
אכן אתייחס בהמשך גם לקצבאות ילדים וגם להשקעה בחינוך.
הלוואי שאתה צודק. אני לצערי כנראה פחות אופטימי ממך בשלב הזה
אהבתיאהבתי
אתה בוחר לראות את מה שקל לך לראות כדי לנקות את המגזר החרדי מאשמה.
מה לגבי הוצאות ביטחון? מה לגבי הוצאות של ביטוח לאומי? מה עם תשתיות? משרד החינוך הוא אמנם ההוצאה השנייה בגודלה של ישראל, אבל יש עוד המון הוצאות שמהן החרדים נהנים אבל שהם אינם מכסים.
ע"מ שישראל תוכל להמשיך להתקיים כמדינה מערבית נורמאלית, היא צריכה כלכלה עם פיריון גבוה. זה בין היתר אומר שהחרדים (והבדואים, והערבים, וכל השאר..) צריכים להפסיק לחיות במיינדסט של מזרח אירופה של המאה ה19.
החרדיות האלה שיוצאות להייטק, הן במקרה הטוב קוריוז ובמקרה הרע הן עובדות בשוליים של התעשייה במימון חלקי של המדינה, ו בטח שלא במרכזה. התוכניות למיניהן להשכלה גבוה בקרב חרדי הן אפילו קטסטרופה יותר גדולה.. אז תסלח לי שאני לא קונה את זה שכל אותם זוגות שנדחסים בדירות 40 מ"ר ומביאים בכל זאת 6 ילדים וחיים על גמ"חים חושבים על לעשות קורס בסי שארפ בשביל להשתדרג. יותר סביר שהבעל ילך "ללמוד" ויקבל קצבת אברך (שמזה, אגב, התעלמת לגמרי..)
הערכים החרדים לא מותאמים למאה ה21. הסגפנות והשמרנות בעידן של התפתחות טכנולוגית אקספוננציאלית היא מקור לבעיות כלכליות שבסופו של דבר ימוטטו את הכלכלה הישראלית.
הדבר היחיד שאני יכול לחשוב שיפתור את זה, חוץ ממנהיגות חרדית אמיצה, זה הפרטה כוללת של המשק הישראלי ומחיקת מדינת הרווחה הישראלית. מבחינתי מי שלא יכול לממן את ששת ילדיו, כנראה שלא ראוי להם. עם כל הצער שבדבר.
אהבתיאהבתי
עדן היקר, טעית בכתובת. הבלוג כאן עוסק בניתוח מציאות ועובדות, ולא באשמות למיניהן. לצערך, המציאות היא מורכבת ולא עשויה בשחור ולבן. כשתתפנה לעסוק בגופו של ענין, יהא ניתן לנהל דיון.
אהבתיאהבתי
אני חושב שמה שכתבתי הוא מאוד לגופו של עניין.. לעומת ערימת טיעוני אד הומינם מזלזלים בתגובתך…
אבל אני ארשום את הדברים ואתן רפרנסים ע"מ להוכיח את טענותי איפה שצריך אם כבודו מעוניין..
*הוצאות הביטחון בישראל גבוהות. והוצאות התשתיות בישראל צריכות להיות מאוד גבוהות (יחסית לשאר העולם) ע"מ לעמוד בקצב גידול. בשביל להיות מסוגלת להתמודד עם הוצאות אלה, היא צריכה למסות יותר או להפריט יותר (שזאת גם דרך לגלגל את ההוצאה לציבור על שימוש בתשתיות..). לא נראה לי שיש פה באג בטיעון, אז אמשיך הלאה..
*כלכלות עם פירון גבוה מאופיינות ברובן בחשיפה לשוק הגלובאלי ,בעובדים עם רמת התמחות גבוה בתחומים שהכלכלה העולמית רואה בהם ערך ובחשיפה לטכנולוגיות חדשות וויתור על ישנות .
חרדים לרוב אינם יודעים לתקשר עם זרים והחברה החרדית המסוגרת אף אינה חשופה לזרים. לימודי תורה אינם מצרך נחשק בעולם. חברה שבה אחוז המחזיקים בחיבור לאינטרנט או טלפון חכם היא במקרה הטוב 20%~ (http://www.kikar.co.il/196194.html) היא ממש לא חברה שמחוברת למציאות של המאה ה20 וממש לא תורמת לפיריון של מדינת ישראל.
עד פה, אני לא ממש מבין איך אתה יכול להתנגד לדברי.. אשמח אם תוכיח אותי, כי זה יהיה מאוד משמח להתבדות בנושא זה..
*לגבי חרדיות.. מוזמן לקרוא את הכתבה הקצרה הזו..
http://www.ch10.co.il/news/349696/#.Wa–OsZRXRY
נשים חרדיות תורמות מעט מאוד לפיריון הישראלי לפיהה..
הנה עוד כתבה.. עם פחות מספרים..
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1198083
*מירב אלרוזוב בכתבה מעולה על אקדמיה לחרדים..
https://www.themarker.com/news/1.3628009
*שתי הנקודות מעל מעלות תמונה מאוד עגומה לגבי היכולת של משפחה חרדית להסתדר כלכלית עם שישה ילדים (בממוצע). מה שאומר שהם חייבים להיות נתמכים בצורה כזו או אחרת (או לצבור חובות). הם לא מצליחים להשתלב במקצועות עם פיריון גבוה בגלל השכלה נחותה ושמרנות גבוהה, ולכן, קשה לי להאמין שאב חרדי ינסה ועוד יותר יצליח לסיים קורס בסי שארפ כשהוא חי מהיד לפה..
הפסקה האחרונה שכתבתי היא פשוט סיכום של הקודמות ומסקנה אישית שלי (אולי שם התכוונת לשחור ולבן, ואין ספק שזו אמירה מאוד דיכוטומית, אולי גם לא נכונה).
ואל תגיב אוטומטית לכל מי שאתה לא אוהב את התגובה בכזאת תוקפנות.. לא חושב שאני צודק ולא רוצה להכנס לעניין, אל תכנס.. זה וודאי לא מוסיף לך כבוד..
אהבתיאהבתי
לטעמי דווקא כן צריך להתעסק ההאשמות. אם לא נצביע על הבעיה (ועל הגורמים לה ) איך נצליח לחשוב על פתרונות אפשריים?
בכל זאת אני חושב שעדן טועה בכתובת, האשמה רובצת על מפלגות השלטון לדורותיהן ולא על החרדים. מפלגות העבודה, קדימה וביתר שאת הליכוד קנו לאורך השנים את הקול החרדי בכספי משלם המיסים. זה המפתח האמיתי לבעיה ורק דרך זה היא תפטר. הניסיונות להשפיע דרך חינוך וחשיפה היו רלוונטיים אולי לפני 20 שנים. עכשיו מאוחר מידי, השעה דוחקת, ואם הציבור החילוני לא יפקח עיניים הוא ימצא את עצמו מול שוקת שבורה.
אהבתיאהבתי
ראיתי שבפייסבוק העלו באוזניך את טענת הקש – אבל המפלגות החרדיות לא גדלות, אז יש יציאה בשאלה. ובכן זה ממש טיעון גרוע:
https://tamritz.wordpress.com/2017/09/15/haredim-exp/
אהבתיאהבתי
תודה רבה, אני אקרא את זה
אהבתיאהבתי
איפה החלק הבא של הסדרה? 🙂
אהבתיאהבתי
לצערי אני לא מגיע לזה. מתנצל
אהבתיאהבתי