מדוע היום אנחנו משתמשים בשטרות כסף יותר מאשר במטבעות? ומדוע השימוש בכסף אלקטרוני (כרטיס אשראי, העברות בנקאיות ואפליקציות) עולה בעוד שהשימוש במזומן במרבית העולם דועך?
יש דברים שהופכים אמצעי תשלום אחדים לנוחים וטובים יותר מאחרים. אלו יכולים להיות ביטויים שונים של אותו אמצעי תשלום- מטבעות של שקל, שטרות של שקל, שיק שנקוב בשקלים וכו' או אמצעי תשלום שונים בתכלית- שקל מול דולר מול יין יפני או אפילו מול מטבע מבוזר כמו ביטקוין.
כיום אנחנו מדברים בעיקר על נוחות אך בימי קדם (ומי יודע- אולי גם בעתיד) הנקודה העיקרית הייתה האם אמצעי התשלום הנבחר בכלל ענה על הדרישות הבסיסיות מאמצעי תשלום. מהן אותן דרישות בסיסיות? כל המקורות שאני מכיר מציינים שש תכונות שאמצעי תשלום חייב לקיים. הרשימה הזאת, וספציפית הנקודה האחרונה ברשימה הזאת, עומדת היום במרכז הויכוח בנוגע למטבעות הקיימים ולאפשרות שמטבעות מבוזרים יחליפו אותם בעתיד הנראה לעין. ייתכן שבעוד כמה שנים הויכוח יוכרע לכאן או לכאן והרשימה הזאת, שמלווה אותנו שנים רבות מאוד, תשתנה.
אני מציג פה את הנקודות לפי סדר החשיבות שאני רואה בעיני:
- ניתן להחזקה, נשיאה והחלפה- אנחנו רוצים לקחת את אמצעי התשלום לשוק ולהחליף אותו תמורת מוצרים ושירותים. על מנת לעשות את זה צריך להיות מסוגלים לשמור אותו בבית, לסחוב אותו איתנו לשוק ולהמיר אותו תמורת הסחורה שאנחנו רוצים. במקרה הזה כמעט כל מוצר יספק את הצרכים שלנו ולכן התאפשר סחר חליפין (Barter) מלכתחילה. כמובן ככל שמוצר פחות עונה על הגדרה זאת יהיה קשה יותר לסחור באמצעותו ונצפה לראות פחות עסקאות מתבצעות באמצעותו. למשל פיל אינו קל להחזקה, נשיאה והחלפה. סוס או כבש יהיו נוחים יותר ולכן יש יותר סיכוי שהם יהוו את הגורם המתווך שלנו. עגבניות או מלח כבר יהיו מוצלחים הרבה יותר (אלא אם כן השוק רחוק וצריך לסחוב אותם איתנו- במקרה כזה דווקא בעל חיים עשוי להיות נוח יותר)
- אחידות המוצר- כאשר אנחנו רוצים שמוצר כלשהו יהפוך להיות אמצעי תשלום מאוד כדאי שלא תהיה שונות גבוהה מדי באיכות של אותו מוצר. ככל שהמוצר אחיד יותר ככה הוא יהיה נוח יותר כאמצעי חליפין ויגדל הסיכוי שנבחר בו על מנת לבצע את העסקאות שלנו. לדוגמה עגבנייה בודדת היא אמצעי תשלום רע תחת סעיף זה.זאת מכיוון שהיא יכולה להיות גדולה או קטנה, בשלה או רקובה. קילו עגבניות זה כבר אמצעי תשלום מעט טוב יותר אך עדיין יכול לסבול מחוסר אחידות. גרם של זהב או מלח הוא כבר מוצלח יותר אך עדיין יכול לסבול מחוסר אחידות. גרם של זהב באיכות של 14 קראט זה כבר אמצעי תשלום אחיד הרבה יותר.
- רציפות- אנחנו מעוניינים לפעמים לעשות עסקאות גדולות ולפעמים עסקאות קטנות. לכן אנחנו צריכים אמצעי תשלום שיאפשר שלל של עסקאות, בגדלים שונים מאוד. כבשה היא בעייתית במקרה הזה. נניח שאני רוצה מלפפון יחיד. אין לי אפשרות לשלם עליו באמצעות עשירית כבשה. שכן עשר עשיריות כבשה אינן שוות לכבשה אחת (חיה). לעומת זאת מוצרים כמו מתכות כבדות (כסף, זהב) או מלח/סוכר ניתנים לחלוקה לכמויות קטנות ביותר ולכן הם מהווים אמצעי תשלום טוב יותר.
- עלות תחזוקה נמוכה- אנחנו מחזיקים באמצעי תשלום על מנת לעשות איתו עסקאות בעתיד. אנחנו נשמח שבזמן שאנחנו מחזיקים בו הוא לא יעלה לנו יותר מדי. חיית משק לדוגמה צריך להאכיל. במובן הזה היא לא מהווה אמצעי תשלום כל כך טוב. מתכות כבדות לעומת זאת לא צריך להאכיל. אפשר פשוט לאחסן אותן ולכן הן מהוות אמצעי תשלום טוב יותר.
- שמירה על ערך לאורך זמן- בדומה לנקודה הקודמת אנחנו מחזיקים את אמצעי התשלום כדי לסחור בו בעתיד. זה יכול להיות עתיד קרוב (מחר) או רחוק (בעוד 10 שנים). אנחנו נחזיק בו לאורך זמן רק אם הוא לא מאבד יותר מדי מערכו. חיית משק היא דוגמה מעניינת בהקשר זה- מצד אחד היא מתה בסופו של דבר ולכן מאבדת מערכה אך מצד שני היא יכולה להתרבות וליצור לנו עוד ערך. אז לא ברור אם בטווח הארוך היא טובה יותר או רעה יותר. עגבניה תהיה דוגמה טובה יותר למוצר מתווך רע. לאורך זמן היא נרקבת ולכן אם אני קונה היום עגבנייה בעוד חודש כבר לא אוכל להשתמש בה לצורכי מסחר (או אכילה). מתכות כבדות הן שוב דוגמה טובה- הן לא מתרכבות עם האוויר והמים כל כך בקלות ולכן שומרות על ערכן לאורך זמן.
- בעל כמות קבועה (יחסית)- זאת הנקודה האחרונה בחשיבותה ובמובנים מסוימים המעניינת מכולן. היא חשובה מכיוון שאם ניתן להגדיל או להקטין את כמות אמצעי התשלום אז ניתן לשנות את ערכו ביחס לשאר המוצרים. אם לדוגמה במקום מסוים מחליטים שעגבנייה היא אמצעי התשלום אז מה שיקרה זה שכל החקלאים יתחילו לגדל רק עגבניות. כעבור מספר חודשים הכמות שלהן תעלה דרמטית ולכן השווי שלהן ירד. במקרה כזה אני לא ארצה להחזיק עגבניות לאורך זמן כי אני צופה שמחירן ירד בעתיד. לכן (שוב) מתכות כבדות יתנו לנו פתרון טוב בהרבה. מכיוון שהן נדירות בטבע וקשה למצות אותן, הכמות שלהן לא גדלה משמעותית לאורך זמן. זה מאפשר להן לשמור על ערכן היחסי לאורך זמן מה שהיה מאוד חשוב בעולם העתיק בו לא הייתה צמיחה כלכלית ולכן היה צריך כסף ששומר על ערך אחיד פחות או יותר לאורך עשרות ומאות שנים. אנחנו נחזור לנקודה הזאת בהמשך הפוסט ועוד יותר מזה- בהמשך הסדרה.
אלו ששת התכונות הבסיסיות שבעיקרון כל אמצעי תשלום צריך לקיים. כלומר, אם אתם רוצים מחר להמציא אמצעי תשלום חדש אתם צריכים לשאול את עצמכם איך אותו אמצעי תשלום עומד בכל אחת מהדרישות הללו ואיך הוא משפר את חייהם של לפחות חלק מהסוחרים כמו שדיברנו בפרק הקודם. אם הצלחתם לעשות משהו כזה יש סיכוי לא רע שתצליחו להעביר את העולם לאמצעי תשלום חדש ובדרך אולי תתעשרו לא מעט. אם אנחנו מאמינים שניתן לעבור מאמצעי תשלום אחד לאחר אזי נשאלת השאלה- מתי אמצעי תשלום מאבד את כוחו וננטש לטובת אמצעי תשלום אחר?
אינרציה של אמצעי תשלום
לאמצעי תשלום יש אינרציה פנימית. זאת אומרת שעל מנת להחליף אמצעי תשלום צריך להפעיל "כוח" רב. כפי שחלקכם הערתם על הפוסט הקודם בסדרה, אמצעי תשלום יכולים להשתנות עם הזמן והם אכן השתנו עם השנים בעקבות שינויים טכנולוגיים, שינויי נסיבות תרבותיות או מפגש עם תרבויות זרות. אמצעי תשלום אחד למשל יכול להיות מתאים למסחר מקומי אך פחות נוח למסחר בין כפרים רחוקים ולהיפך. בנוסף אם תושבי כפר אחד לא מעריכים מוצר כשווה ערך אך בני כפר אחר כן יעריכו אותו כשווה ערך אז גם בכפר הראשון הוא יקבל ערך כי כעת ניתן למכור אותו לבני הכפר השני. וכך שווי של מוצר יכול "להדביק" תרבויות שונות.
אז הבנו כבר בפרק הקודם איך מטבע "נולד" ואיך מוצמד לו ערך ראשוני. אבל מדוע ערך זה לרוב לא משתנה בצורה דרסטית מיום ליום? זאת מכיוון שהציבור מעריך שיש לאמצעי התשלום שווי קבוע והשווי הזה לא משתנה בקלות. הוא אינו עולה בקלות ואינו יורד בקלות. בכלכלה אנחנו (בערך) קוראים לזה "ציפיות נאיביות". כלומר, מה שהיה נכון אתמול אמור להיות נכון גם היום, אולי בשינויים קטנים. אותן ציפיות נאיביות יוצרות תהליך חזק מאוד של אינרציה פנימית. ייתכן שכלכלה התנהגותית יכולה להסביר זאת בצורה טובה יותר דרך אפקט הבעלות והטיות קוגנטיביות אחרות אך על זה עדיין לא ראיתי מחקרים.
כלומר, אם אמצעי התשלום הוא איכותי ונוח הציבור יטה להמשיך להשתמש בו לאורך זמן ויהיה קשה להעביר אותו לאמצעי תשלום אחר, אלא אם אמצעי תשלום זה עדיף בהרבה על הקיים. אך אם אמצעי התשלום אינו מספק את הדרישות הבסיסיות הוא ננטש די מהר, גם אם כוחות חזקים (כולל הממשלה) מנסים למנוע זאת.
נטישה של מטבעות אנחנו רואים, לצערנו, כל הזמן. בימים אלו למשל אנשים בוונצואלה מפסיקים (ככל יכולתם) להשתמש במטבע המקומי ועוברים למטבעות כמו דולרים, אפילו שזה מנוגד לחוק ועלול לגרור עונשים כבדים (ממליץ על פרק הפודקאסט המצויין של Planet Money בנושא זה). תופעה זאת מתרחשת בעקבות האינפלציה הגבוהה שקיימת בוונצואלה שגורמת לכסף לאבד מערכו בצורה משמעותית כל יום. כשיש אינפלציה כזאת זה פשוט טירוף להחזיק במטבע המקומי לאורך זמן ולכן אנשים נוטשים אותו מה שרק מחזק את האינפלציה (ועל זה נסביר בהמשך הסדרה). במקרה הקיצוני ביותר המטבע ננטש לחלוטין מה שקרה למשל בזימבבוואה לפני כעשר שנים.
ראינו תופעה דומה, אך פחות חמורה, גם בישראל בשנות ה-80 וה-90. למי שצעיר מדי אספר שעד לפני 10 שנים בערך אם קניתם דירה בארץ הייתם סוגרים על מחיר דולרי וביום התשלום ממירים את המחיר המוסכם לשקלים לפי שער הדולר היציג ומשלמים בשקלים. אחת הנקודות המעניינות במקרים אלו היא האינרציה (או Persistence) של אמצעי התשלום שנובעת מאותן ציפיות נאיביות. המעבר לתשלום בדולרים נעשה עקב האינפלציה הגבוהה שהייתה בארץ בתחילת שנות ה-80. עד כאן זאת התנהלות הגיונית לחלוטין. אבל גם לאחר שהאינפלציה נעלמה כמעט כליל במהלך שנות ה-90, ההרגל של הישראלים להשתמש במחיר דולרי נשאר לעוד זמן רב ורק שילוב של ירידת הדולר וחקיקה ממשלתית שינו את ההרגל הזה לפני כ-10 שנים.
הדוגמה הכי מטורפת שאני מכיר של אינרציה מגיעה מסומליה וכאן המקרה הוא דווקא הפוך- המטבע החזיק מעמד ולא ננטש למרות הנסיבות הפוליטיות. מרבית האנשים שתשאלו יענו לכם שהשווי של הכסף נובע מכך שמדינה עומדת מאחוריו. ייתכן שהם גם יגידו שככל שהמדינה יותר חזקה (כלכלית) המטבע שלה יהיה יותר חזק. אם זאת התפיסה הרווחת (ואני מעריך שהיא אכן התפיסה הרווחת) מה יקרה אם אותה מדינה תיעלם? לכאורה המטבע אמור לאבד מערכו לחלוטין אבל מסתבר שזה לא בהכרח המקרה. סומליה למי שלא מכיר, התפרקה לאנרכיה מוחלטת בתחילת שנות ה-90. אבל מסתבר שלפחות עד 2006 היה נהוג בקרב מקומיים לעשות סחר חליפין באמצעות המטבעות שהיו נהוגים לפני קריסת המדינה. כלומר, אמצעי התשלום היה כל כך טוב והאמון בו כל כך גבוה שגם התפרקות המדינה לא גרמה לו לאבד את ערכו לחלוטין. והתושבים, אולי מתוך הרגל ואולי מתוך מחסור באלטרנטיבות, פשוט המשיכו להשתמש בו לעסקאותיהם. מטורף לא?
אז אם אתם מתכננים לעשות קריירה מהמצאת אמצעי תשלום חדש תדעו שזה לא הולך להיות קל כל כך.
כסף בימינו- האם הוא מקיים את הדרישות הבסיסיות?
אם נסתכל על אמצעי התשלום בימינו נראה שהם אינם עומדים בכל ששת הדרישות הבסיסיות. הם אמנם ניתנים להחזקה, נשיאה והחלפה, אחידים ורציפים בצורה טובה מאוד. הם גם בעלי עלות תחזוקה נמוכה מאוד והם מצליחים (בינתיים לפחות) לשמור על ערכם לאורך זמן אך הם ממש (ממש!) לא בעלי כמות קבועה. למעשה על מנת לענות על התנאי החמישי (שמירה על ערך לאורך זמן) הם מפירים את הכלל השישי (כמות קבועה) בצורה גסה. הנקודה הזאת מעניינת מכמה סיבות וזאת גם אחת הטענות המרכזיות של כל אלו שדוגלים במעבר למטבעות קריפטו מבוזרים. כיום הבנקים המרכזיים שולטים בכמות הכסף ויכולים להגדיל/להקטין אותה בצורה דרמטית. זה לא תרחיש תיאורטי אלא משהו שמתרחש לנגד עיננו ועל זה בהמשך הסדרה. בנוסף, זה מעניין כי זה מתחיל להסביר לנו את הבעייתיות שבהצמדה לזהב. הצמדה שכזאת היתה מאוד הגיונית בעולם בו אין גידול כלכלי אך הרבה פחות הגיונית בעולם בו יש צמיחה כלכלית מתמדת.
סיכום
ראינו עד כה בסדרה מדוע צריך אמצעי תשלום (בפרק 1), איך אמצעי תשלום יכול להיווצר "יש מאין" בכלכלה שלא מכירה אמצעי תשלום אחרים (בפרק 2) ואילו תכונות נדרשות מאמצעי תשלום (בפרק הנוכחי). כמו כן ראינו בפרק הנוכחי שכסף כיום אינו מקיים את כל ששת הדרישות הבסיסיות, מה שלהערכתי יגרום לאחת משלוש האפשרויות הבאות בשנים הקרובות: 1. התיאוריה תשתנה (וההסבר השישי ירד מהפרק) 2.המציאות תשתנה והמטבעות הקיימים יפנו את מקומם למטבעות חדשים שכן מקיימים את הכלל השישי 3. המדיניות המוניטארית תצטרך להשתנות משמעותית. אני אישית מאמין באפשרות הראשונה אך ימים יגידו.
בפרק זה הבנו מדוע מתכות כבדות מילאו תפקיד מרכזי בעולם התשלומים לאורך מרבית ההיסטוריה האנושית. והתחלנו לחשוב גם על ההווה והעתיד. בפרק הבא אני מקווה סוף סוף לדבר על התפתחות הכסף- ממטבעות כסף וזהב לשטרות כסף ומשם לאמצעים אלקטרונים. ארצה גם להראות את תפקיד המדינה והמערכת הפיננסית בתהליך זה ולהתחיל לשאול האם יכלה להיות התפתחות אחרת והאם בעתיד נראה שינויים מהותיים בתחום זה.
כמובן שהכל מאוד נזיל ומושפע רבות מהתגובות, שאלות ותובנות שלכם אז אני מזמין אתכם להמשיך את הדיון איתי בפייסבוק ובעיקר להמשיך לשלוח לי חומרי עזר מעולים.
אם הגעתם עד כאן אולי יעניין אתכם לקרוא עוד תוכן שאני יוצר בעתיד.
אז הירשמו פה למטה לעדכונים וקבלו מייל כל פעם שאני מעלה פוסט חדש.
נער אוצר 