השכר החציוני (שמפורסם על ידי הביטוח הלאומי-המחקר כאן) הוא נתון חשוב מאוד בשיח הכלכלי חברתי. פעמים רבות מתייחסים אליו כאל השכר ש"חצי מהישראלים צריכים לחיות ממנו". אבל צריך להבין שהקשר בין הנתון "השכר החציוני" לבין התמונה שהתקשורת מציירת לנו הוא שגוי לחלוטין.
חלק גדול מהאנשים שמשתכרים פחות מהשכר החציוני אינם "חיים" מהשכר הזה אלא זה יותר כמו "דמי כיס" בשבילם. מדובר על בני נוער, חיילים, סטודנטים, עובדים מזדמנים ועוד.
לדוגמה ראו את טבלה 40 מדוח הביטוח הלאומי. בטבלה זאת ניתן לראות כי מי שמועסק עד 2 חודשים בשנה משתכר בממוצע 3400 ₪ לחודש עבודה לעומת מי שמועסק כל השנה שמשתכר בממוצע 11600 ₪ לחודש עבודה.
ניתן לראות כי מי שמועסק מעט חודשים בשנה מושך את הממוצע (והחציון) חזק מאוד כלפי מטה. מי הם אותם האנשים? כאמור אלו בעיקר סטודנטים בחופשת סמסטר, בני נוער בחופשת הקיץ ועוד עובדים מזדמנים. מה שחשוב להבין הוא שמספרם אמנם לא גדול אך גם לא מבוטל. 5% מהשכירים הועסקו בשנה החולפת (שנת 2014) עד חודשיים. עוד 7.3% הועסקו עד 5 חודשים בשנה. בחישובים שאעשה בהמשך הפוסט אשתדל להוציא את אנשים אלו מהחישוב של השכר החציוני. בתגובה השכר החציוני (והממוצע) יעלה בצורה משמעותית.
חשוב לומר כי אין בידי את הנתונים המלאים ולכן אני לא יכול לחשב את השכר הממוצע וגם השכר החציוני שאני מציג הוא רק הערכה גסה. בכל זאת חשוב להציג עד כמה הנתונים של השכר מוטים כלפי מטה.
נתונים
דבר ראשון שחשוב לומר בדיון הזה הוא שהשכר החציוני עולה בצורה חדה. הוא עולה באופן אבסולוטי וגם עולה באופן ריאלי מה שמייתר את הטיעון כאילו יוקר המחייה עולה בישראל וקשה יותר לחיות כאן. ההיפך הוא הנכון, קל יותר לחיות פה.
אך השכר החציוני גם עולה ביחס לשכר הממוצע (כלומר השכר החציוני כאחוז מתוך השכר הממוצע עולה) מה שנוגד לחלוטין את הטיעונים כי הפערים החברתיים גדלים, למעשה הם קטנים.
כל זה מאוד מפתיע בהתחשב בעובדה שיש עלייה מאוד חדה בהשתתפות בשוק העבודה (כתבתי על כך בעבר ואפילו דיברתי על הנושא בפודקאסט המומלץ שלי). כלומר אם חושבים על זה, כשיש גידול בהיצע העובדים השכר אמור לרדת. במיוחד כשלוקחים בחשבון שמרבית העובדים שנכנסו לשוק העבודה בשנים האחרונות הם עובדים עם יכולת השתכרות נמוכה יחסית. למשל יש גידול מאוד מרשים במספר הגברים החרדים שנכנסו לשוק העבודה. אני מקווה שברור לכולנו שא' כניסתם היא דבר חיובי וב' שהיא "משכה" את השכר הממוצע והחציוני כלפי מטה. אך למרות זאת השכר עולה.
בעיה נוספת היא העבודה בשחור. מלצרים לדוגמה מקבלים את רוב השכר שלהם בטיפים שאינם מדווחים. כאשר מלצר נספר בנתוני הביטוח הלאומי הוא נספר כמי שמקבל רק את השכר בתלוש שלו. שכר זה נמוך משמעותית מהשכר האמיתי שלו. ככה שגם מלצר זה מושך את השכר החציוני כלפי מטה כאשר למעשה השכר שלו גבוה בהרבה.
חלקיות משרה
בעיה נוספת וחשובה מאוד היא שהשכר החציוני אינו מתייחס לחלקיות משרה. ההערה הטכנית הזאת מגלמת בתוכה סיפור גדול מאוד. בעצם כל מי שמועסק אפילו שעה אחת בחודש נספר בתוך נתוני השכר הממוצע והשכר החציוני והוא מושך כלפי מטה את התפלגות השכר.
זאת כבר בעיה רצינית. לפי נתונים של הלמ"ס כ-28% מהעובדים במשק מועסקים במשרה חלקית. רובם המכריע (בערך 84%) עובד רק במשרה חלקית מרצונו (נמצא בגמלאות, סובל ממחלה, מטפל בילדים במשק הבית ועוד), כלומר אם אנחנו רוצים להתייחס לבעיות שיש בשוק העבודה ולהבין אותן לעומק, לא יהיה נכון לספור אותם כמי שמושך את השכר החציוני (והממוצע) כלפי מטה, אלא יהיה יותר נכון להתאים את השכר שלהם לשכר שהיו מקבלים אם היו עובדים במשרה מלאה. לצערי אין לי את הנתונים המלאים ולכן אני צריך פשוט להשמיט אותם ולתאר את המצב של משק העבודה בישראל בלעדיהם. אז מה מצבו של שוק העבודה בקרב מי שמועסק במשרה מלאה (או במשרה חלקית שלא מרצונו)?
שכר חציוני "אמיתי"
בחינה מדוקדקת של נתוני הביטוח הלאומי מעלה שבערך 30.5% מהשכירים במשק משתכרים מתחת לשכר מינימום. לא יודע מה איתכם אבל לי זה נשמע לא ריאלי לחלוטין. ניתן להניח שרובם המוחלט הם אנשים שעובדים במשרה חלקית. כלומר אני מניח פה הנחה (מעט חזקה מדי) שמי שמועסק במשרה חלקית תמיד משתכר מתחת לשכר מינימום. כמובן שאין התאמה מלאה בין מי שמשתכר מתחת לשכר מינימום ובין מי שמועסק במשרה חלקית. אך אין ספק שמרבית האנשים שמשתכרים מתחת לשכר מינימום הם שילוב כלשהו של מועסקים במשרה חלקית ועובדים בשחור. מיעוטם הם אנשים שמועסקים במשרה מלאה מתחת לשכר מינימום.
כאשר עושים את התיקון הזה מספר השכירים במשק יורד בכ-830 אלף אנשים. אלו האנשים שמועסקים במשרה חלקית מרצונם. עדיין נותרים קצת יותר מ250 אלף שכירים במשק שמשתכרים מתחת לשכר מינימום ואלו (אני מניח) האנשים שמועסקים במשרה חלקית בניגוד לרצונם (כ-65% מתוכם) ואנשים שעובדים במשרה מלאה והמעסיקים שלהם עוברים על חוק שכר מינימום (כ-35% מתוכם).
כעת התפלגות ההכנסות נראית שונה לחלוטין. יש לנו הרבה פחות עובדים בחלק הנמוך של התפלגות השכר מה שמעלה את השכר החציוני ל-8282 ₪ לעומת 6426 ₪ בנתונים הרשמיים. זה הבדל משמעותי של קרוב ל-30% שנובע רק מההתאמה של אנשים עם משרה חלקית. אם יכולנו להתייחס גם לשכר הלא מדווח התוצאות היו גבוהות יותר.
לסיכום אני מעריך בצורה גסה שהשכר החציוני במשק הוא בין 9,000 ל-10,000 ₪ (לעומת 6426 שמדווח). השכר הממוצע הוא כנראה בסביבות ה-14,000 עד 15,000 ₪ (לעומת 9939 שמדווח). קצת משנה את התמונה שהעיתונות מציירת לנו, לא?
נער אוצר 
לך לעזאזל, אני מרגיש פחות עשיר עכשיו, מרוצה?
אהבתיאהבתי
פוסט מעולה!!! קצר וקולע.
ושלא נשכח את אלה שעובדים בשחור כמעט מלא (בעיקר עצמאים למיניהם), הם גם היו מעלים את החציון.
אהבתיאהבתי
ימשיך כבודו להתפלפל על נתונים מספריים
מספיק לעשות סיבוב קצר באירופה
ולהיווכח בכל צעד ושעל
אונסים אותנו,
בלי ווזלין.
ואנחנו עוד אמורים להגיד תודה
ימשיך כבודו להתפלפל
זה ממש מרשים.
אהבתיאהבתי
אני לא מבין את הקשר. אין כאן אמירה שהחיים שלנו יותר טובים או פחות טובים מהחיים באירופה. יש כאן אמירה ברורה על כך שהנתונים של הביטוח הלאומי מוטים כלפי מטה. על זה אין חולק אפילו. מה שמייחד את הפוסט הזה הוא א' שאני מביא לידיעת הציבור את העובדה הזאת וב' שאני מנסה לחשב את החציון מחדש.
רמת החיים באירופה כאמור לא קשורה לזה בכלל
אהבתיאהבתי
מה האינטרס של הביטוח לאומי להטות את הנתונים מטה? נראה שההיפך יהיה הנכון לא?
האם יש עוד גורם ממשלתי שבודק נתוני שכר באופן רשמי? האוצר?
אהבתיאהבתי
אין לו אינטרס להטות את הנתונים כלפי מטה. הוא פשוט לא יודע איך לחשב את השכר החציוני שמתואם לחלקיות משרה אז הוא מתעלם מהנושא הזה. כמו שאמרתי בהרבה דיונים פה הבעיה היא פחות בדרך החישוב של הביטוח הלאומי ויותר בפרשנות שאנשים (בעיקר בתקשורת) נותנים לתוצאות הסקר.
הלמ"ס בודק את השכר הממוצע אבל התוצאות שלו עוד פחות מדויקות מאלו של הביטוח הלאומי. חוץ מהם אף גוף ממשלתי נוסף לא בוחן את נתוני השכר
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
לא יודע מה איתך אבל שבוע עם המחירים של הלסינקי הספיק לי כדי להפסיק לדאוג בארץ. 16 יורו על פיצה אישית ו5 יורו על קולה. אין… האירופאים האלו חיים בחינם.
אהבתיאהבתי
This article acheevid exactly what I wanted it to achieve.
אהבתיאהבתי
הייתי השנה 4 פעמים באנגליה.
אין פינת רחוב ללא קבצן.
אין תחנת רכבת תחתית ללא אנשים שמנגנים שם עבור פרוטות עד חצות הליל.
אין שוק או מוזיאון שאין ברחבה שלו אנשים גם מעל 40 שעושים ליצנות, נגינה
או כל מגוון מופעים אחר עבור תרומות הציבור.
המס שם על עבודה מגיע עד 60%.
הרוב הענק של הבתים בלונדון הם דירות די עלובות בבתים סופר מכוערים.
יש להם אלפי דירות צמודות למסילת הרכבת עם פיח אדיר למרות ששטח ממש לא חסר להם.
אחוז הצעירים שם שלא מאמינים שיוכלו לרכוש דירה מגיע כבר ל40%.
שיעור בעלי הבתים צנח ב7% וזה טוב יחסית לאירלנד שם צנח ב10%.
שיעור מעשי ההונאה שם גדל ב53%.
ושיעור מעשי הסכינאות , כלומר דקירות זינק ב24%.
אלו נתונים שאני ראיתי בBBC בעת שהייתי שם.
אבל כיוון שיורש שם גשם כל שבוע, אז הדשא שם ירוק יותר…
אהבתיאהבתי
בריטניה היא (עדיין) חלק מהאיחוד האירופאי והקבצנים ברחובות אולי הגיעו מפולין ורומניה.
ומה עניין הדקירות בלונדון לפוסט על השכר החציוני בישראל.
ולונדון היא לא בריטניה, וזיהום אויר יש גם ברמת גן וחיפה.
ההתייחסות למשרה חלקית בפוסט הזה כדי להנדס את הסטטיסטיקות לא ברורה ולא קשורה
א. מה זה משנה, הקיבה שלנו לא יודעת שאנחנו עובדים במשרה חלקית אנחנו רוצים לאכול כל יום וצריכים דיור ותחבורה ותרופות וכו.
ב. למה הכותב לא התייחס מהכיוון השני למי שעושים שעות נוספות או עובדים בשתי משרות ולא הוריד את השעות הנוספות שהם עובדים כדי לשרוד כלכלית מהחישוב שלו.
ג. מדובר בשכר ברוטו לצורך מס. שליש ינוכה על ידי מס הכנסה ביטוח לאומי ומס בריאות, אחר כך יש מיסים לרשות המקומית לפחות כאלף ש״ח בחודש וממה שיישאר מעמ ייקח 20% כי העשירון החציוני מוציא את כל הכסף לקניית מוצרי צריכה .
קח לדוגמה טכנאי שמקבל שכר מינימום ומקבל רכב עבודה מרוויח לפי הסטטיסטיקה 8000 אבל נכנסים לו 4000 ש״ח לכיס נטו. ואפילו עובד בשחור באיזה אולם שמחות ועושה עוד 2000 ש״ח שחורים
נאמר שהוא משלם 2000 ש״ח שכר דירה ו 2000 ש״ח מזונות לגרושתו – הוא מתחיל את החודש ב0 ושורד על 2000 ש״ח לחודש אבל לפי הסטטיסטיקה הכל בסדר הוא מרוויח 10,000 ש״ח.
אהבתיאהבתי
תביא לוח של שכר חציוני לפי חודשי עבודה שנתיים ואז יהיה על מה לדבר, ממוצע בלי חציון לא משקף כלום
אהבתיאהבתי
אין לי יכולת לייצר נתונים כאלו כי אין לי את הנתונים המקוריים.
בכל מקרה את החציון הצגתי במאמר
אהבתיאהבתי
אם כך, כנראה שצריך לדבר על שכר שעה חציוני וממוצע.
יש נתונים על כך?
אהבתיאהבתי
לצערי לא
אהבתיאהבתי
הערה לגביי משרה חלקית-
קיימים תחומים שרוב המשרות בהם הן משרות חלקיות. כמו למשל עבודה סוציאלית.
ככה משלמים לעובד על 50%, והוא למעשה עובד יותר. אי אפשר באמת לחשב את המשכורת שלהם כאילו הם עובדים במשרה מלאה.. זה פשוט לא תיאור מייצג של המציאות
אהבתיאהבתי
זאת אכן בעיה שאני לא לגמרי יודע איך להתמודד איתה. ניסיתי להתמודד איתה דרך אנשים שעובדים במשרה חלקית למרות שחיפשו משרה מלאה אבל אני מניח שזה רק חלק מהסיפור
אהבתיאהבתי
היה ואדם עובד בשתי עבודות חלקיות האם הוא נספר פעמיים? או שהוא נספר פעם אחת עם סה"כ ההכנסה משתי העבודות?
אהבתיאהבתי
הוא נספר פעם אחת עם שתי ההכנסות מחוברות. זה היתרון הגדול בנתוני הביטוח הלאומי על הנתונים החודשיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבה אותו אדם נספר פעמיים
אהבתיאהבתי
לחזק את טענת המאמר באנקדוטה אישית.
אני סטודנט, משתכר קרוב ל1,000 בלבן ועוד 1,600 לא מדווחים. טוב לי עם המצב, לא רוצה לעבוד יותר – צריך להשקיע בלימודים (כלכלה, קשה).
אהבתיאהבתי
תודה על הגילוי 🙂
אהבתיאהבתי
אבל זה העניין נערי, בישראל סטודנט חייב לעבוד במשרה חלקית ובמדינות רבות הוא מקבל מלגת לימודים ואינו נזקק לעבודה ויכול להשקיע בלימודים. הסטודנט בארץ מבוגר יותר מאשר הסטודנט בחו"ל (3 שנים של שירות צבאי) ונאלץ לעבוד כיוון שבקושי יש מעונות סטודנטים ושכר דירה זה יקר. אז הנתון של השכר החציוני חייב לכלול לדעתי את המשרות החלקיות כי הם בפירוש חלק מהתמונה של התעסוקה במדינה.
אהבתיאהבתי
בשל הצטרפות ישראל לOECD אנו מחויבים ליישר קו עם שיטות החישוב שלהם.
לא מצליח להבין מדוע נספרים אנשים עובדים מגיל 15?
וכן עשרות אלפי חיילים שמקבלים שכר מופחת מחד, ומאידך משלמים עליהם הוצאות ניכרות.
טירונית לא קרבית מקבלת כיום 850 שח' לחודש + ביגוד+ אוכל + מגורים.
אין לה הוצאות ארנונה, חשמל וגם חלק מהתחבורה או בחצי מחיר או בחינם.
לומר שהכנסתה היא 850 ולא שקולה למעשה לשכר מינימום זה עיוות!
וקרביים מקבלים עוד כפליים.
ועוד שלל תופינים כמו מענק שחרור ענק שלא היה פעם.
שנת לימודים חינם.
פטור ממס ל3 שנים אחרי השחרור ועוד.
אהבתיאהבתי
יש הרבה היגיון בשיטת החישוב של ה-OECD וטוב שאנחנו עובדים לפיה. אגב לרוב מסתכלים על הנתונים של "גילאי העבודה העיקריים" שהם 25-64 ולא על הנתונים של העובדים מגיל 15. למרות שצריך להכיר שיש בארץ לא מעט אנשים מתחת לגיל 24 שעובדים במשרה מלאה , למיטב ידיעתי הם בעיקר מהאוכלוסייה הערבית
אהבתיאהבתי
פוסט מצוין. אני משתמש בו המון. תודה.
כתבת:
"דבר ראשון שחשוב לומר בדיון הזה הוא שהשכר החציוני עולה בצורה חדה. הוא עולה באופן אבסולוטי וגם עולה באופן ריאלי מה שמייתר את הטיעון כאילו יוקר המחייה עולה בישראל וקשה יותר לחיות כאן. ההיפך הוא הנכון, קל יותר לחיות פה."
הטענה שהשכר החציוני עולה באופן ריאלי (כלומר מהיר יותר מיוקר המחיה, אם אני מבין נכון את הטענה) היא חשובה מאוד, אבל לא מגובה במספרים בפוסט הזה. תוכל להפנות בבקשה למקור רלוונטי לנתונים ?
אהבתיאהבתי
בוודאי, ראה לדוגמה את הפרסום דוח מצב המדינה של טאוב בלינק הזה:
http://taubcenter.org.il/he/pon-2015/
בעמוד 33 יש גרף שמראה שההכנסה ברוטו לעובד עלתה יותר מאשר מדד המחירים. חשוב לשים לב שההכנסה נטו עלתה עוד יותר בעקבות הורדת מס הכנסה
אהבתיאהבתי
ההכנסה נטו עולה, אבל השירותים שהאזרחים מקבלים מהמדינה יורדים באופן יחסי כל הזמן – מוציאים היום הרבה כסף על כל מיני ביטוחים פרטיים, שזה גם סימן שיש לאנשים יותר כסף פנוי, אבל בכל זאת הדרך שבה המדינה הולכת ב20 שנה האחרונות היא של צמצום המעורבות הממשלתית. אם אתה טוען שהנתונים מעוותים ואנשים יותר עשירים ממה שנדמה – תראה שהם גם צריכים להוציא יותר כסף
אהבתיאהבתי
הם לא צריכים להוציא יותר כסף לדעתי אלא בוחרים לעשות זאת. הביטוחים הפרטיים זאת נקודה כואבת שחבל לי שרוב הישראלים מבטחים את עצמם בשניים ואפילו שלושה ביטוחים כאשר המערכת הציבורית בישראל כל כך טובה
אהבתיאהבתי
לא הבנתי. השכר הממוצע המוערך שלך עדיין גבוה בכ150% מהשכר החציוני. זה שנומינלית השכר החציוני יותר גבוה לפי החישובים שלך לא מועיל לי בכלום לעניין שום דבר. הפער בין החציון לממוצע נשאר כמעט כשהיה באחוזים, וכיוון שאתה לא מציג סטטיסטיקה לגבי חציון וממוצע ההוצאות החודשי שתומך בגרסא שאין לישראלים בעיות בתזרים מזומנים עפ"י הממוצע והחציון החדשים שלך, אז החישוב שלך לא רלוונטי בכלל לעניין יוקר המחיה.
יש ססטיסטיקה שפורסמה ש80 % ממשקי הבית בישראל מסיימים את החודש בגירעון של כ800 שח בממוצע. אבל למען הגילוי הנאות גם היא הייתה די "מתחכמת". בסופו של יום הסטטיסטיקה הזאת היא שמעניינת ולא גובה הממוצעת. לגבי פערים כלכליים יש מדדים אחרים כגון מדד ג'יני וכד.
בהצלחה לכולנו.
אהבתיאהבתי
וואו הזוי 🙂 מי שמועסק מעט חודשים בשנה"אלו בעיקר סטודנטים בחופשה, בני נוער ועוד עובדים מזדמנים"? "אנשים שמועסקים במשרה חלקית מרצונם", סיריאסלי? מה אתה חי בסרט? 😀 חצי מהאנשים שאני מכיר בגילאי 30+ עובדים בחלקיקי משרה או בשכר מתחת למינ', ולא מרצונם.
אתה מסרב להאמין למצב במשק ולכן משמיט אותו ומייצר מודל שנוח לך: "אין לי את הנתונים המלאים ולכן צריך פשוט להשמיט אותם ולתאר את המצב בלעדיהם". וואו..
אתה מנסה להוציא איזשהו שכר של רק "משרה מלאה" ולכן מנסה לנפות את אלו שעובדים חלקית. למה? אתה לא מבין שאותם אלה שעובדים חלקית אכן מקבלים את הסכום הנמוך והחלקי הזה? זה לא טוב לך אז אתה מחפש אינדיקטור אחר? הנתון האידיאלי בעיניך הוא שכר חציוני לשעת עבודה בפועל, אבל למה? כי אתה פשוט מתעלם מתכלס הנטו שנשאר ביד לאותם אנשי "משרה חלקית". אז מספיק שכמה חודשים לא עבדתי (אולי פוטרתי?) ומספיק שמעסיקים אותי במשרה חלקית (אפילו 7 שעות) והופ.. יצאתי מהסטטיסטיקה שלך.
אז את מי לקחת ? את מי שעובד 12 חודשים בשנה 9 שעות ביום 30 ימים בחודש. בקיצור סוסי העבודה של המשק 😀 מראש בחרת אוכלוסיה חזקה שעובדת המון (למה שעות נוספות לא תיקנת?) ואז הסקת לעצמך: היי השכר שלהם עלה דווקא.. באמת מפתיע
ומילא שהיה בך איזשהו ספק או ביקורת אבל לפי דבריך פערי השכר העולים זה "שגוי לחלוטין".
לא כנראה, לא ייתכן, לא סביר: שגוי לחלוטין.
כבוגר מדעים אני ממש מתבייש על רמת החובבנות הזו. כמות הכשלים הלוגיים בכל שלב כאן היא עצומה. באמת יצאת מהאוניברסיטה?! לא בקטע מעליב. פשוט אין כאן שום חשיבה מדעית בסיסית. עכשיו אני מבין איך בישראל מייצרים גשרים מרפסות ותקרות שנופלים :O משמיטים את הנתונים שלא נוחים ……
אהבתיאהבתי
אני לא אגיב לסגנון שלך. אתה יותר ממוזמן לחשב נתונים בעצמך ולהציג אותם. חשוב לציין שגם הנתונים הרשמיים (שאני מסביר מדוע הם לא מספיק טובים אבל ניחא) מציגים שיפור משמעותי בשכר הממוצע והחציוני בשנים האחרונות. למעשה מסקירה שעשה משרד האוצר ממש השבוע עולה שהשכר והמצב הכלכלי בכלל השתפרו בעשירונים התחתונים יותר מאשר בעשירונים העליונים. אבל היי, למה להתמודד עם הנתונים כשאפשר פשוט להשמיץ?
אהבתיאהבתי
אתה חי במציאות או בהודעות לתקשורת של משרד האוצר ?
http://gidioneshet.blogspot.co.il/2017/02/blog-post_25.html
http://www.davar1.co.il/56106/
אהבתיאהבתי
תודה רבה לך על הארת העיניים.
רק רציתי לשאול לגבי טענתך שבעצם הפערים החברתיים מצטמקים ולא גדלים.
האין זה לא נכון לחשב את האחוז שמהווה החציון מהממוצע באופן שהצגת בגרף, אלא יש לחשב את ההפרש של השכר החציוני מתוך ההפרש של של השכר הממוצע מסכום מינימלי מסוים, למשל שכר המינימום?
או שלא בעצם כי לטענתך גם מי שמרוויח למשל 35 ש"ח בחודש נכנס לחישובים של ביטוח לאומי כשווה?
אהבתיאהבתי
תודה רבה. דבר ראשון אין לי את הנתונים המלאים ככה שאני לא יכול לעשות חישוב כזה אפילו אם הייתי רוצה
דבר שני אני לא חושב שזה נכון, יש אנשים שמשתכרים פחות משכר המינימום אפילו שהם עובדים במשרה מלאה. לא ברור כמה אנשים אלו אבל זה קיים. באופן כללי יש בעיה עם הנתונים של ביטוח לאומיט וחבל שהם לא מפרסמים את קובץ הנתונים המלא שלהם ככה שאנשים כמוני יוכלו לעשות יותר ניתוחים סטטיסטיים על העבודה שלהם
אהבתיאהבתי
מזכיר את אמירתו הידועה של הרב החרדי איתו שוחחתי: "אני לא יודע למי זה קרה ומתי, אבל אני בטוח שזה נכון!".
אהבתיאהבתי
לגבי העובדים שמקבלים מתחת לשכר מינימום.
ככל הידוע לי בשנים האחרונות חלק ניכר מתוספות השכר במגזר הציבורי הוחרגו משכר הבסיס ואינן נלקחות בחשבון לגבי חישוב שכר מינימום.
הדבר גורם לכך שעובדים בשירות המדינה שמרוויחים יותר משכר מינימום מדווחים שאילו הם מקבלים פחות משכר המינימום ואף מקבלים תוספת הבטחת הכנסה.
אהבתיאהבתי
על ההבדל בין שכר חיציוני לביו שכר ממוצע, אני אסביר על פי הדוגמא הבאה:
במפעל מסויים עובדים 100 עובדים. 99 מהם, הם פועלים שמרוויחים 5,000 ש" לחודש. המנהל, מרוויח חצי מיליון ש"ח בחודש.
לפי החישוב הפשוט, השכר החיציוני במפעל הוא 5,000 ש"ח.
אבל מתברר שהשכר הממוצע הוא דווקא כמעט 10,000 ש"ח… (סך המשכורות במפעל הוא כמעט מיליון ש"ח (995,000) . לחלק במאה עובדים, מקבלים ממוצע של כמעט 10,000 ש"ח (9,950 ש"ח במדוייק)
אז זאתץ המציאות –
המנהל, בגלל השכר הגבוה שלו, משפיע על הממוצע בצורה קיצונית, והשכר הממוצע הוא כפול מהחיציון.
האם שכר של פי 100 למנהל הוא מוגזם או מופרך?
אז בישראל, מתברר שמנהלי הבנקים מרוויחים פי 244 מהעובדים.
זה אומר שהעיוות בישראל, הוא בפועל הרבה יותר חמור מאשר בדוגמא שהבאתי.
וזה ההסבר האמיתי.
וכל הסבר אלטרנטיבי אחר, הוא נסיון לבלבל את מי שלא ממש מבין בסטטיסטיקה
אין אפילו סטיסטיקאי אחד שמתייחס ברצינות לנתון הממוצע. במיוחד כאשר יש סטיות תקן גדולות, כמו בתחום השכר בישראל.
ולא לשכוח שכאשר יש תשע נשים שממתינות בתור לרופא ורק אחת בהריון (ובחודש התשיעי), – בממוצע – כל הנשים בהריון בחודש הראשון.
ובאופן אישי הייתי ממליץ להתחיל לבדוק ברצינות את פמפום המידע של האינטרסנטים, שמשקיעים מיליונים על מנת להפיץ מציאות מדומיינת של מחסור ושל מחירי דיור גבוהים
אהבתיאהבתי
ממליץ לך לקרוא את הפוסט שלי שמראה שהשכר החציוני דווקא עולה יותר מהר מהממוצע מה שמראה שהדוגמה שהבאת פה לחלוטין לא מייצגת
אהבתיאהבתי
למה יש משמעות לפער בול שכר הממוצע במשק לבין השכר החציוני
אהבתיאהבתי
השכר הממוצע מאוד מושפע ממעט אנשים שמרוויחים הרבה מאוד כסף. במובן הזה השכר החציוני נותן ייצוג טוב יותר של כמה מרוויחים מרבית השכירים במשק
אהבתיאהבתי