1213 מילים- 7 דקות קריאה
היום פורסם שאינטל החליטה לבצע השקעת עתק בהקמת מפעל חדש בישראל. לפי הפרסום הקמת המפעל מותנית במענק עצום שהמדינה תיתן לאינטל וזאת בנוסף להבטחת שיעור מס נמוך ל-10 השנים הקרובות.
כתבתי כבר בעבר שאני לא מתלהב מחוק עידוד השקעות הון (פה). גם עשיתי על זה פרק בפודקאסט שלי (כאן) ואפילו הבאתי כותב אורח שיכתוב על הנושא טור דעה (פה). כמוני גם הרבה מעמיתי מתנגדים לחוק (למשל). יחד עם זאת ראוי לומר שהרבה כלכלנים מאוד מכובדים חושבים שמתן הטבות מס לחברות בינלאומיות היא מדיניות נכונה (למשל פרופ' יוג'ין קנדל או מנכ"ל משרד הכלכלה לשעבר- עמית לנג). אני לא רוצה בפוסט זה להיכנס לכל הוויכוח עתיק היומין האם החוק השיג את מטרותיו או לאו, אלא לציין כמה נקודות למחשבה ובעיקר להראות שלפחות בתנאי המשק הנוכחיים מתן המענק הספציפי הזה לחברה הספציפית הזאת נראה לי כמו רעיון רע שאולי אפילו עולה ממנו ניחוח של ניסיון להגיע לבחירות עם איזה שהוא הישג מדומיין.
מבוא קצרצר- על מה כל המהומה
אינטל זוכה להטבות מס משמעותיות מהמדינה כבר יותר מ-20 שנים, מאז פתחה בישראל את פעילותה הראשונה. אינטל היא אחת מהחברות שזוכות להטבות אלו ולשלל מענקים תחת "החוק לעידוד השקעות הון". החוק בגדול מאפשר הטבות מס ו/או מענקים מהמדינה והשתנה דרמטית לאורך השנים (כאמור לסקירה יותר מקיפה מוזמנים לקרוא פוסטים ישנים שלי על הנושא או להאזין בפודקאסט). יש מחלוקות מאוד גדולות לגבי היקף הטבות המס שמוענקות במסגרת החוק. בקצרה- כאשר נותנים לאינטל הטבת מס קל לחשב כמה מס היינו מקבלים ממנה אם היא הייתה משלמת את מלוא המס, ללא ההטבה שהחוק מעניק לה. אבל גם קל להבין שייתכן שאם היא הייתה נדרשת לשלם את מלוא המס היא הייתה בוחרת שלא לפעול בארץ. לכן היקף ההטבה שנוי במחלוקת.
לאורך השנים נזרקו מספרים שונים לגבי היקף ההטבות במסגרת החוק. הנתון העדכני ביותר שאני ראיתי (פה- בעמוד 12) הוא 5.1 מיליארד ₪ בשנה. חשוב להדגיש שבעבר נזרקו מספרים גבוהים יותר לאוויר.
לאחר שעשינו יישור קו זריז מאוד לגבי החוק וההיסטוריה, אני רוצה בפוסט זה להעלות מספר טענות עיקריות המראות שבעת הנוכחית אין שום הגיון במתן המענק.
טענה ראשונה- חובת ההוכחה
כפי שמוסבר בטור דעה שהתפרסם פה, כנראה שמעולם לא נעשתה עבודת מחקר רצינית שבוחנת את העלות ואת התועלת מחוק עידוד השקעות הון. זה בעיני מחדל שאין כדוגמתו. יהיה היקף ההטבות אשר יהיה ברור לכולם שמדובר בכסף מאוד גדול. לא ייתכן שהחלטות תקציביות של מיליון ₪ דורשות ועדות ממשלתיות וניתוחי עלות תועלת בעוד כזאת החלטה גדולה נעשית על סמך "תחושות בטן". אמנם פה טוען מנכ"ל האוצר שההשקעה באינטל כדאית אבל אני הייתי ממתין עד שיונח על השולחן מסמך שמראה את השוואת מתן המענק עם חלופות אחרות (ואני מתכוון להגיש בקשת חופש מידע בנושא).
לסיכום סעיף זה- מוטלת חובת הוכחה משמעותית על משרד האוצר ומשרד הכלכלה ולא על מי שטוען שהמענק אינו הגיוני. לצערי בשיח הציבורי נוצרה התחושה כאילו המתנגדים הם אלו שצריכים להוכיח את טענתם.
טענה שנייה- סכום הסבסוד למשרה גבוה במיוחד
על פי הפרסום, מענק של 3.5 מיליארד ₪ צפוי ליצור (באופן ישיר) 1000 מקומות עבודה. בחישוב מהיר זה 3.5 מליון ₪ למקום עבודה.
גם אם נניח שבאופן עקיף הקמת המפעל יוצרת עוד 9000 מקומות עבודה יוצא שכל מקום עבודה עולה למדינה 350 אלף ₪. לא נראה כמו עסקה משתלמת במיוחד. כאן לדוגמה משרד הכלכלה מסביר שבאמצעות השקעה של 28 מליון ש"ח הוא יוצר 130 מקומות עבודה חדשים. תג המחיר במקרה זה- 215 אלף ש"ח למשרה ישירה לעומת 3.5 מליון ש"ח במענק לאינטל. הבדל של 16X.
טענה שלישית- האבטלה נמוכה
האבטלה כיום נמצאת בשפל היסטורי. אם הייתה בעיית אבטלה גבוהה (כמו למשל בעת תיקון החוק בשנת 2005). היה היגיון מסוים לתמרץ הקמת מפעלים. כיום האבטלה היא בשפל והקמת מפעלים, שהיא דבר מבורך בפני עצמו, רק תיצור עוד לחצי שכר. אם הקמת המפעלים הייתה נוצרת מכוחות השוק זה דבר אחד, אך כאן מדובר על יצירת מקומות עבודה באמצעות סבסוד כבד. הסיכוי שיהיה גידול בתעסוקה בעקבות הקמת המפעל הוא אפסי שכן לתעסוקה אין כבר כמעט לאן לגדול והמשרות שיווצרו (מהנדסים) הן ממילא במחסור עצום, ועל זה בסעיף הבא.
כלומר- המדינה מוציאה כסף (רב) ובמקום ליצור עוד מקומות עבודה היא רק תייקר את עלות ההעסקה במשק. זה יפגע בכל מיני חברות קטנות יותר, ובמיוחד חברות שאינן מייצאות, שיתקשו עוד יותר למצוא עובדים מיומנים.
טענה רביעית- מחסור במהנדסים
כאמור בסעיף הקודם, הקמת המפעל תייצר בעיקר עבודה למהנדסים. אלו כבר נמצאים במחסור גדול כפי שמציין למשל בנק ישראל (לדוגמה). הממשלה עושה מאמצים להשלים את החוסר הקיים על ידי הגדלת מספר הסטודנטים הלומדים הנדסה אך יש חסמים כמו היקף חברי הסגל הרלוונטיים באוניברסיטאות ואחוז הסטודנטים שלמדו 5 יחידות מתמטיקה. ממש לאחרונה התפרסם מחקר (פה) שמראה שכנראה לא ניתן להגדיל משמעותית את היקף המועסקים בהיי טק בטווח הזמן הקצר.
מהבחינה הזאת המדינה מוסיפה שמן למדורה. היא מעלה את הביקוש לעובדים מיומנים ולכן יוצרת עליהם תחרות מוגברת (ולא הוגנת!). יש לזה שתי השלכות עיקריות:
- חברות לא מסובסדות יתקשו לגייס מהנדסים.
- הגברת אי השוויון בשכר במשק.
- מצד שני המדינה תחזק פה (באמצעות מנגנון השכר) את התמריץ ללמוד הנדסה. אבל כאמור זה לא צוואר הבקבוק להערכתי.
טענה חמישית- הכחלוניזם מנסה לעודד את כולם- חברות ענק, עסקים קטנים, ייצואנים וכו'
מעבר למה שכבר ראינו צריך להבין שההשקעה הענקית של אינטל והייצוא שלה הולכים להשפיע דרמטית על שער החליפין ודרכו על כל היצואנים, היבואנים ולמעשה כל הפעילות הכלכלית במשק.
אינטל, במובן מסוים, פוגעת בשחקנים אחרים כמו למשל חברות לואו טק שמנסות לייצא לחו"ל אך אינן מצליחות להגיע לכדאיות כלכלית בגלל שער החליפין החזק (להסבר מעמיק של נושא שער החליפין והמסחר הבינלאומי הקשיבו לפרק המצוין בפודקאסט שלנו פה).
מה הפיתרון בעיני שר האוצר? נסבסד גם אותם! וגם אותם!
אבל אולי, רק אולי, אם לא היינו מסבסדים את החברות הגדולות הלחץ על ייסוף השקל היה חלש יותר מה שהיה מאפשר לחברות הקטנות יותר להגיע לכדאיות כלכלית? ואז השוק היה מתאזן בצורה בריאה יותר? ועם פחות ריכוזיות? נשאיר את זה כנקודה למחשבה.
כלומר אנחנו גם "דופקים" לתעשיינים הקטנים את שער החליפין וגם מייקרים להם את עלות העבודה. והכל מכספי משלם המסים שאפילו בגבייתם אנחנו מעוותים את הפעילות הכלכלית. אז יש פה עיוות על עיוות על עיוות.
טענה שישית- לא מעודד את הפריפריה
אחד הטיעונים החזקים של הפוליטיקאים הוא שהם יוצרים משרות בפריפריה. זה תמיד נשמע טוב אבל זה לא כל כך מדויק. כמעט מחצית המשרות הישירות שנוצרות בעקבות החוק הם של אנשים שמתגוררים במרכז ונוסעים לעבודה בפריפריה כל יום.
מה קיבלנו? עוד גודש בכבישים וזיהום אוויר.
סיכום הטענות
עד פה ראינו שלמענק יש עלויות רבות על המשק הישראלי. צריך לומר ביושרה שהתומכים טוענים לתועלות רבות שלא הוזכרו פה- שיפור תדמית ישראל בעולם, משיכת חברות בינלאומיות נוספות, הבאת טכנולוגיות חדישות לישראל, הבאת נהלי עבודה ודרכי ניהול מתקדמים לישראל ועוד. כל אלו נקראים "החצנות חיוביות" וייתכן (אם כי אני לא מאמין בזה) שהן עולות על החסרונות. אך כאמור חובת ההוכחה פה היא לא עלי. היא על מי שהולך לחתום על צ'ק של 3.5 מיליארד ₪. והוא צריך 3.5 מיליארד הסברים טובים בשביל זה.
כמה תהיות פילוסופיות
- במסגרת מתווה הגז דובר על סעיף יציבות רגולטורית מול חברות הגז. הארץ רעשה על זה ובג"ץ פסל את הסעיף. מדוע כאן מדברים גם על מתן הבטחת יציבות רגולטורית ולא שומעים שום מילה מהתקשורת?
- בתחזית הפיסקאלית כבר פורסם שהממשלה חורגת מכלל ההוצאה ותדרש לבצע קיצוצים בתקציבים הבאים. אם כך עולה השאלה מאיפה בדיוק מתכוונת הממשלה להביא את הכסף הנדרש על מנת לתת את המענק לאינטל? האם מתוכנן עוד משחק חשבונאי שיאפשר את מתן המענק? אולי קופסה חוץ תקציבית? או ששר האוצר הבא יאלץ לקצץ לשכבות המוחלשות על מנת לתת לעובדי היי טק עוד מתנה? ימים יגידו.
סיכום/ אז מה צריך לעשות
כמו שכתבתי בעבר (פה) אין קיצורי דרך. עדיין צריך לשפר את הסביבה העסקית בישראל ולשפר את החינוך והתשתיות. הטבות מס הן הדרך הקלה ביותר אך גם הגרועה ביותר למשוך השקעות לישראל.
אם הגעתם עד כאן אולי יעניין אתכם לקרוא עוד תוכן שאני יוצר בעתיד.
אז הירשמו פה למטה לעדכונים וקבלו מייל כל פעם שאני מעלה פוסט חדש.
נער אוצר 
נניח שהמפעל הולך לעבוד 20 שנה ונניח שהייצוא יישאר אותו הדבר כמו היום (מה שלא סביר כי זה בהחלט יעלה את הייצוא שגם ככה עולה כל שנה). זה יוצא 20 שנה כפול 3.9 מיליארד שקל ייצוא כפול 0.5 מס חברות מה שאומר שההשקעה של המדינה שווה את זה.
אהבתיאהבתי
אתה מניח פה שתי הנחות מאוד בעייתיות. 1. אינטל הייתה מחסלת את כל עסקיה בישראל ללא המענק. אפשרי אבל ממש ממש לא בטוח. 2. לפעילות אינטל אין השפעה על שוק התעסוקה ועל שע"ח. זה כבר ממש לא נכון כמו שציינתי בפוסט עצמו ובדיונים בפייסבוק
אהבתיאהבתי
אל תחשוב משרות. תחשוב מכונות.
אני מציע לך לממן 10% ממכונה שאני קונה ובתמורה לכסף תקבל 20% מהרווח. זאת העסקה.
המשרות זה בונוס.
אהבתיאהבתי
מודה שלא הבנתי. איך מדינת ישראל מקבלת 20% מהרווח? המס שאינטל תשלם הוא 5%. לזה צריך להוסיף את המס שישלמו העובדים אבל להוריד את הפגיעה בשאר החברות במשק. והכל כמובן תחת ההנחה שללא המענק אינטל לא הייתה פועלת פה בכלל. הנחה שהיא בעייתית בעיני.
אהבתיאהבתי
לא הייתי ממהר לקבוע שכל מי שעובד בקריית גת ומגיע מהמרכז מגיע אליה ברכב פרטי… לאינטל יש מערך היסעים מאוד נרחב וגם הרבה עובדים עושים שימוש ברכבת
אהבתיאהבתי
לא טענתי שכולם מגיעים ברכב פרטי. למעשה מחברים אני יודע שזה ממש לא המקרה.
טענתי (בהקשר של הפקקים) שזה מוסיף לעומסי התנועה. גם אם מעט. בכל מקרה זה לא עושה את מה שזה אמור לעשות- למשוך אוכלוסיה חזקה לפריפריה.
אהבתיאהבתי
מעניין, לא בטוח לגבי הטיעון שלך על לחץ על מהנדסים: זה מפעל ייצור ויש בו הרבה יותר עובדי ייצור (הנדסאים ואחרים) שהאלטרנטיבה שלהם זה לאו דווקא משרות פיתוח בהייטק. גם מבחינת "פריון" ממוצע מניח שהמפעל תורם.
אהבתיאהבתי
לגבי מהנדסים אתה צודק. צריך לומר "כוח עבודה מיומן". למיטב ידיעתי בכל המקצועות הללו יש מחסור.
לגבי פריון אני בטוח שהוא תורם. פשוט די בטוח שהתרומה הזאת לא שווה ל-3.5 מיליארד ש"ח
אהבתיאהבתי
שים לרגע בצד את המשרות.
בא גוף רציני שרוצה לקנות מכונה שעושה כסף.
הגוף הזה מציע לך שהגוף משלם 90% ואתה 10% במימון המכונה.
בתמורה אתה תהיה שותף ב 20% מהרווחים מהמכונה. אל תדאג, אתה לא צריך לעשות כלום, הגוף גם דואג לתפעול, שיווק, מכירות…
בהנחה שהגוף רציני ומרוויח, נראה לי הצעה מעולה! איך אפשר להגיד לא להצעה כזאת?
עכשיו תוסיף על זה את המשרות, את הטכנולוגיה, שיטות ניהול ובי"ס מספר 1 לבוגרי הנדסה. כידוע, לא הרבה משרות פתוחות לבוגרים טריים. חברות קטנות ובינוניות מעדיפות לא לגייס מלגייס בוגר ולהכשיר אותו. אתה יכול לבדוק את זה.
אהבתיאהבתי
ראשית אתה לא מקבל 20% כי המס שאינטל משלמת הוא 5%. שנית נניח שאתה צודק, אתה צריך לבחון את זה אל מול החלופות. למשל, שלא תיתן 10% ועדיין הגוף הזה יבוא. למשל לתת את אותו סכום (או גבוה או נמוך יותר) ל-10 חברות שונות, אולי אפילו ל-100. על מה אתה מבסס את ההנחה שדווקא לתת לגוף אחד סכום כל כך גדול זה הצעד הכי נכון? לא ראיתי שום טיעון, שלא לדבר על הוכחה, שההשקעות הללו מצדיקות את עצמן.
אהבתיאהבתי
יכול להיות שיש השקעות יותר מניבות.
אבל זאת נראית לי השקעה טובה מאוד אפילו אם צריך להיכנס בשבילה לגירעון \ הלוואה.
לדעתי התשואה גבוהה מהריבית ולכן לא צריך לחשוב על ההשקעה כמשהו שמבטל אלטרנטיבות אחרות.
אהבתיאהבתי
שלום נער,
באופן תיאורטי אולי אתה צודק, אבל מי כמוך יודע שזה לא עובד כך.
שני דברים מפריעים לי במיוחד, כדלקמן:
ראשית, קרית גת זה לא פריפריה !! כבעל תפקיד בעבר בעיר דרומית הרבה יותר, תמיד נתתי את הדוגמא של אזור א' שניתן למקום כמו קרית גת, שנמצא קרוב מאד למרכז ןלשדה התעופה, ולכן אין שום סיכוי שאינטל או דומות לה יגיעו מטר דרומית לקרית גת. אתה בהחלט צודק, שיירות המזדות מהמרכז שועטות בבוקר לקרית גת.
שנית, מצחיק שאתה מתייחס לסכום כל כך קטן וחסר משמעות !!! רק לפני מס' שבועות חתמו על ציק מיותר ושערורייתי של 22 מיליארד ש"ח להטבות לגימלאי המשטרה או משהו כזה. למה ?? כי הם חברי מרכז ? עוד דוג', לפני מס' חודשים חתמו על הסכם רפורמה שערורייתי בחברת החשמל שעולה לנו 8 מיליארד ש"ח ובמסגרתו הכל יישאר אותו הדבר !!
לזה היית צריך להתייחס !!!
זה כסך מבוזבז לחלוטין וללא שום מטרות של הטבה לפריפריה ו/או אבטלה ו/או צמיחה ו/או אחר.
בברכה,
אודי
אהבתיאהבתי
שלום אודי. לעניין הפריפריה אני לא רוצה להיכנס להגדרה. מי שהיה צריך להגדיר הגדיר את זה כאיזור עדיפות לאומית או בשפת היום יום "פריפריה".
ייתכן שהיה צריך להעביר את הגבול במקום אחר (אגב אותו דבר נכון גם ליקנעם) אבל זאת כבר החלטה פוליטית.
לגבי שאר הדברים אני מסכים איתך. אם לא התייחסתי אליהם (ולגמלאי המשטרה התייחסתי בקצרה) זה רק בגלל קוצר בזמן.
אהבתיאהבתי
א. אני חושב שחסר פה חישוב שאולי פשוט לך לעשות עם התמצאותך בכלכלה- כמה שנים לוקח עד ש1000 העובדים החדשים הללו ישלמו את המענק שהם קיבלו חזרה למדינה במיסים.
ב. מה שיש לאינטל בקריית גת הוא מפעל ייצור. אם אינני טועה החוסר הגדול בהייטק הישראלי הוא בעיקר במשרות פיתוח ותכנון ודוקא מפעל ייצור מכוון לרמה מעט נמוכה ורחבה יותר של כ"א ואולי כוללת גם הנדסאים וכו'.
ג. בנייה של מפעל כלשהו מייצרת הכנסות גבוהות מארנונה- במובן זה אני מנחש (אין לי נתונים) שהארנונה שמניבה אינטל בקריית גת, וכל חברות השירותים התומכים אותה, מכניסה הון לעיריית קריית גת שגם אם אתה טוען (וניתן להתווכך על כך) שאיננה פריפרייה גיאוגרפית, היא וודאי פריפרייה חברתית עם אוכלוסייה חלשה מבחינה סוציו-אקונומית (דירוג למ"ס 4 – כמו מגדל העמק, ערד, דימונה..) שהכנסות אלו מעלות את איכות החיים של תושבי העיר
אהבתיאהבתי
הכל נכון. אבל זה רק בהנחה שאם לא היינו נותנים מענק לא היה קורה שום דבר במקום- אינטל לא הייתה מגיעה, חברות אחרות לא היו מגיעות והעובדים לא היו מוצאים עבודה.
זה כמובן לא מה שקורה במציאות. אינטל אולי הייתה מגיעה (ואולי לא) אבל אחרים היו באים במקומה והעובדים בוודאי היו מוצאים עבודה. מנגנון השוק היה עובד בשני כיוונים- השכר לאותם עובדים היה יורד מעט על כל המשתמע מכך (הקטנת גביית המס, הקטנת הפערים החברתיים וכו') וחברות אחרות היו מעסיקות אותן ומרוויחות יותר. מצד שני הייתה השפעה על שע"ח שגם הייתה מסייעת לחברות אחרות. בשורה התחתונה היינו מגיעים לשיווי משקל לא רחוק מאוד והיינו חוסכים 3.5 מיליארד ש"ח. אם היינו למשל מעבירים את אותו סכום כסף לקריית גת היינו מסייעים לה הרבה יותר.
לכן, תמיד צריך לחשוב על חלופות ועל השפעות מסדר שני.
אהבתיאהבתי
אתה קצת מתחמק מהתגובות כאן. אני נוטה להסכים עם העובדה שה"דיל" זה כן רווחי למדינה. לפי החישוב שלך, המדינה משקיע משכורת של שנה/שנה וחצי לעובד כאשר בהנחה שמרנית שכל העסק יחזיק 10 שנים הכנסת למדינה יותר מכפול מההשקעה (מס הכנסה + חברות).
כמה תגובות כבר רשמו את זה אבל אז ישר קפצת ומאמרת "אה אה! אבל אולי יש אלטרנטיבה טובה יותר! תוכיח לי שזה הכי טוב שיכול להיות" ופה אני ממש לא מסכים עם הגישה שלך.
נכון, האידיאל הוא 100 נתונים, 100 ניתוח ומודלים 100 מדוייקים. אבל העולם לא מושלם. יש דיל, אני מניח שלא באו לאינטל ואמרו בבקשה תבואו הנה מלא כסף. היה משא ומתן ארוך עם מחשבים וציפיות ע"י הכלכלנים במשרד האוצר (לכן אני נוטה לא להסכים שזה מהלך פוליטי לגמרי). אתה יכול לא להסכים שזה לא שקוף לגמרי (אני מסים), אתה יכול להגיד שזה לא הכי טוב שיכול להיות (אני וכנראה גם אתה לא יודעים מה הכי טוב יכול להיות) ואתה גם לא יכול להסכים עם האסטרטגיה של מענקים בררנים (אני לא מסכים עם זה תמיד).
אבל מה שאני מבין מהתגובות שלך הוא (בדומה למשפט הידוע): "אתה חושב שזה לא רווחי, ואם זה רווחי אז מה קרה?"
אהבתיאהבתי
אני לא מתחמק פשוט אומר בגלוי שעד שאני לא אראה את החישוב אני לא אדע לחוות דעה. ולדעתי כאשר מדובר על כזה סכום כסף צריך להציג את החישובים לציבור.
לגבי האם זה דיל טוב אני ממש לא בטוח כי יש פה את כל ההשפעות העקיפות של פגיעה ביצרנים אחרים שרוב המגיבים לא לוקחים בחשבון. בשורה התחתונה תחושת הבטן שלי היא שעשו עלינו פה סיבוב והאמירה הנורמטיבית שלי היא שחובת ההוכחה היא לא עלי אלא על משרד האוצר.
כפי שכבר כתבתי הגשתי בקשת חופש מידע ואני מאוד מקווה שעוד כמה שבועות יתקבל המידע ונוכל לדון על מספרים קונקרטיים ולא בנפנופי ידיים באוויר.
אהבתיאהבתי
המחסור במהנדסים שיש במדינה הוא לא במהנדסים שאינטל מעסיקה במפעלים…
להפך אינטל מהווה כר פורה לכל אותם אנשים חכמים וכישרוניים שתכנות הוא לא בשבילם (הייטק ישראלי) אלא רוצים להיות מהנדסי חשמל אלקטרוניקה מכונות וכו…
חשוב שההיטק בישראל יהיה מגוון.
ועוד דבר אינטל מביאה אל ישראל תרבות ארגונית חשובה שמחלחלת לשאר החברות במשק
אהבתיאהבתי
מסכים כמובן עם החלק השני. השאלה המרכזית היא כמה זה שווה למשק.
לגבי החלק הראשון אני בטוח שיש הרבה חברות/מפעלים שישמחו לקבל את מהנדסי החשמל/אלקטרוניקה/מכונות של אינטל.
אהבתיאהבתי
הידע והנסיון שהעובדים בכל הרמות רוכשים באינטל הוא חלק מהיכולת של ישראל בכלל להעמיד תעשיית הייטק שניתן לבצע בה השקעה חליפית. עם כמה שהישראלים הם חכמים ומוכשרים (ואני לא מאמין גדול בזה) בלי הנסיון המעשי של עבודה ב ועם תאגידים מחו"ל, שום עסק רציני לא היה קם כאן. בכלל אי אפשר לכמת את זה בכסף, בטח בשעה שפנסיות תקציביות לפקידים בדימוס שהיד שלהם נשחקה משנים של גרבוץ (ועל זה קבלו אחוזי נכות ותוספת קצבאות) עולות הרבה יותר, כל שנה ותרומתן למדינה היא שלילית
אהבתיאהבתי
לא מסכים שלא ניתן לכמת את זה, זה בהחלט ניתן לכימות. כמו כן עצם העובדה שיש רעות חולות במדינה זה לא הצדקה למדיניות לא נכונה
אהבתיאהבתי