פרק 2- על התפתחות הכסף (חלק א' –"המפץ הגדול")

"התפתחות הכסף זאת התפתחות המחשבה האנושית" (מיוחס לבלוגר כלכלי אנונימי בן זמננו 😉 )

ככל שאני כותב את הסדרה הזאת אני מבין שאנחנו צריכים להתקדם בצעדים מאוד מאוד קטנים כל פעם. אם זה איטי מדי בעיניכם, אשמח לשמוע על כך (עדיף בפייסבוק). כמו כן, שאלות, ביקורות או רעיונות יתקבלו בברכה.

בפרק זה של הסדרה המוניטרית שלנו נדבר על איך התפתח הכסף הראשוני. אני אדגיש שאיננו מחפשים ניתוח היסטוריוני מדויק (ולכן גם לא בהכרח נדייק בעובדות ההיסטוריות) אלא בניתוח כלכלי שיעזור לנו להבין מה הופך סחורה מסוימת לאמצעי תשלום או במילים אחרות- מה נותן לכסף את הערך שלו? מיהו בעצם ה"קוסם" שלוקח נייר חסר ערך ומפיח בו רוח חיים? והאם דרושה ממשלה על מנת ליצור כסף?

למה שלא ננתח בדיוק לפי מה שקרה בהיסטוריה? ראשית מפני שזה בלתי אפשרי- התפתחות הכסף ככל הנראה קדמה להתפתחות המילה הכתובה. שנית, מי שרוצה ניתוח היסטוריוני מוזמן להתחיל מסע לימוד אינטרנטי (למשל פה או בסרטון המצוין הזה) מרתק.

ראשית נחזור לפרק הקודם ולדוגמאות ששימשו אותנו ואז נמשיך משם. כבר בפרק הקודם דיברנו על השלב שבו מבוצע סחר חליפין (Barter). הדוגמה הראשונה הייתה האי של רובינזון קרוזו שבו הקוקוס הפך לאמצעי החליפין. סביר להניח שאכן ככה התחיל המסחר בין אנשים שכן לקוקוס יש שווי בפני עצמו מכיוון שניתן לאכול אותו. כלומר אנחנו מניחים שסחר חליפין התחיל ברמה הבסיסית ביותר באמצעות גורמים שהיה להם ערך בפני עצמם.

בדוגמה השנייה כבר תיארנו מקרה יותר מסובך ולכן גם יותר מתוחכם. במקרה זה החקלאי שגידל קולורבי החליף חלק מהקולורבי תמורת גזר כי הוא האמין שתמורת הגזר הוא יצליח להשיג מלפפון (שזה מה שהוא רצה מלכתחילה). העסקה הזאת כבר דורשת רמת תחכום גבוהה יותר, יכולת לדחות סיפוקים ויכולת תכנון עתידית. סביר להניח שסחר שכזה התפתח מאוחר יותר וגם הוא התחיל עם סחורות שהיה להן ערך ראשוני (כלומר ניתן לצרוך אותן בעצמן) ורק לאחר מכן עבר לסחורות שלא ניתן לצרוך אותן בעצמן (כמו זהב או כל מוצר מתווך אחר).

הנקודה החשובה לזכור היא שהמוצר המתווך רצוי מפני שהוא מסייע לנו בשתי דרכים לפחות: הראשונה היא הפחתת עלויות העסקה על ידי פיצול עסקה אחת מסובכת (תן מלפפונים וקבל קולורבי) לשתי עסקאות פשוטות יותר (תן מלפפונים, קבל תמורתו X ובעזרת X תקנה קולורבי). אמנם ביצוע שתי עסקאות עשוי להישמע מסובך יותר אך הוא למעשה קל הרבה יותר מכיוון שהרוכש והמוכר צריכים להסכים רק על דבר אחד ולא על שניים. התרומה השנייה לחברה היא ביכולת להתמחות ביתרון היחסי שלנו. בעולם של סחר חליפין אין סיכוי שאני אגדל רק קולורבי כי אני יודע שיהיה לי מאוד קשה להחליף אותו תמורת שאר המוצרים שאני רוצה. בעולם שבו עלות עשיית העסקאות יורדת (תודות לאמצעי התשלום), אני יכול להתמחות בגידול אחד שאני טוב בו ולכן כל גורם בחברה יעסוק יותר בהתמחות יחסית והחברה בכללותה תהיה עשירה יותר.

הנקודה שצריך לשים לב אליה היא שהסיבה השנייה היא תוצאתית. ככל הנראה אף אחד לא ייצר אמצעי תשלום על מנת ליצור התמחות יחסית. אך עצם קיומו של אמצעי תשלום משפר את חיינו על ידי מתן אפשרות להתמחות יחסית.

בפוסט זה אנסה לענות על שאלה מעניינת- איך אנחנו מגיעים למצב שבו יש גורם מתווך (או אמצעי תשלום) שמוסכם על ידי כולם?

כיצד נוצר אמצעי החליפין בחברה

איך חברה עוברת ממצב שבו כולם עוסקים בבארטר ואז פתאום מתחילים להשתמש באמצעי תשלום מוסכם? אפשרות אחת היא שגורם תשלום כזה צץ בצורה ספונטנית בשוק. אפשרות שנייה היא שגורם שלטוני מחליט עבור כולנו על גורם תשלום כזה ומחייב אותנו להשתמש בו בכל העסקאות שלנו. אני נוטה להאמין שברוב המקרים גורם כזה מופיע בצורה ספונטנית בשוק, אך אתאר את שני המקרים ואתן לכם להחליט לבד.

*יש לי פה תיאוריה נוספת- אני חושב שמי שמאמין באפשרות הראשונה גם יטה יותר לצד הקפיטלסטי של המפה בעוד שמי שמאמין בסיפור השני יקבל יותר את תפיסת העולם הסוציאליסטית. כמובן שהשערה זאת דורשת בחינה אמפירית והאמת היא שניתן די בקלות לעשות ניסוי שיאשש או יפריך אותה. אך נחזור לנושא התפתחות הכסף.

אפשרות ראשונה- כסף שנוצר בצורה ספונטנית

דמיינו לכם שוק בעולם העתיק. יש בו הרבה קונים והרבה מוכרים שעושים עסקאות Barter אחד עם השני. אחד המוכרים למשל מוכר פרה ומוכן לקבל עבורה ירקות. זה יכול להיות מלפפונים, עגבניות או כרוב. איש אחר מוכר חולצות ומוכן לקבל תמורתן תכשיטים או נעליים וכו' וכו'.

קל לראות ששוק כזה יהיה אולי מאוד אקזוטי ומעניין אבל גם מאוד לא יעיל. חוסר היעילות נובע משתי בעיות: הראשונה היא הקושי למצוא מישהו שמוכר את הסחורה בה אתה מעוניין תמורת הסחורה בה אתה מחזיק (ועל זה דיברנו כבר). הבעיה השניה היא חוסר היכולת להשוות בין המחירים של המוכרים השונים. דמיינו לצורך העניין ששני אנשים מוכרים קילו תפוזים. אחד דורש תמורתם קילו עגבניות והשני דורש שני קילו סוכר. בהנחה שיש לך את שני המוצרים הללו, באיזו עסקה תבחר? אפשר כמובן להתחיל לבנות טבלה ענקית של כל הדברים שאפשר לקנות תמורת כל אחד ממוצרים אלו ואז לחשב מי מהמוכרים בעצם מציע מחיר אטרקטיבי יותר. אבל זה ממש לא דבר פשוט לעשות. במיוחד בימי קדם.

יום בהיר אחד מגיע אחד הסוחרים למסקנה. הוא שם לב שמתוך כל המוכרים אחוז גבוה יחסית מוכן למכור את תוצרתו תמורת פנינים. הוא לכשעצמו אינו אוהב פנינים אבל הוא מגיע להבנה שבאמצעות פנינים הוא יוכל לעשות את העסקאות שלו ביתר קלות. ההבנה הזאת היא לא פחות מהברקה ואין לזלזל בה. באותו יום הסוחר מתחיל למכור את תוצרתו תמורת פנינים ובאמצעות הפנינים הוא רוכש מהסוחרים האחרים סחורות. ההבנה של אותו סוחר משפרת את חייו דרמטית- עכשיו לוקח לו הרבה פחות זמן לעשות עסקאות ולכן הוא עושה יותר עסקאות ומרוויח יותר כסף.

מהר מאוד סוחרים אחרים שמים לב שהסוחר הזה מתעשר . הם מנסים להבין את סוד הקסם של ההתעשרות שלו וחלקם מבינים שבאמצעות המסחר בפנינים הוא מצליח לעשות יותר עסקאות בכל יום נתון. זאת מכיוון שא' הוא פיתח הבנה בפנינים וקל לו להבדיל בין פנינים "טובות" שסוחרים אחרים ירצו ובין פנינים "רעות" שסוחרים אחרים לא ירצו. ב' יש לו הרבה פנינים אז הסיכוי שיש לו פנינה בדיוק כמו שהסוחר שממולו רוצה היא גבוהה יותר וג' הוא מצליח להתמקח יותר בקלות עם סוחרים אחרים כי הויכוח הוא תמיד על כמה פנינים שווה הסחורה ואין צורך להתווכח גם על איזו סחורה תשמש לתשלום. הוא בכלל לא פונה לסוחרים שאינם מוכנים לסחור בפנינים וגם זאת נקודה חשובה.

ברגע שעוד סוחרים מבינים את ה"קסם" הם יעברו גם הם להשתמש בפנינים כאמצעי התשלום העיקרי שלהם. למעשה אפילו אם הם לא מבינים זאת, חלק מהסוחרים ישתמש יותר בפנינים על מנת שיוכל בכלל לסחור עם אותו סוחר שבשלב זה כבר ייתכן ונהייה סוחר גדול. כלומר, יותר ויותר סוחרים יבקשו פנינים תמורת הסחורה שהם מוכרים מה שרק יגרום לפנינים להפוך להיות יותר נפוצות כאמצעי תשלום. בסוף התהליך כל הסוחרים בשוק הזה ינקבו במחיר במונחים של כמות הפנינים שהם דורשים תמורת הסחורה שלהם. וכך נולד לו אמצעי תשלום ראשון בשוק הזה.

אפשרות שניה- כסף נוצר כתוצאה מהחלטה שלטונית

כעת נדמיין שוק את השוק הראשוני בו כולם מחליפים סחורות תמורת מגוון של סחורות אחרות. יום בהיר אחד השליט המקומי מגיע למסקנה שהמסחר בשוק אינו יעיל ויכול להיות יעיל יותר אם כל הסוחרים ישלמו אך ורק בפנינים. הוא מוציא חוק שכל מי שמוכר סחורה בשוק חייב לעשות את זה באמצעות שימוש בפנינים בלבד כאמצעי תשלום. כך נולד לו אמצעי התשלום החדש. זה סיפור הרבה יותר "פשוט" אבל לטעמי הרבה פחות סביר. מדוע?

  1. יש לדעתי יותר סיכוי שסוחר יעשה מהלך כזה בשביל להתעשר/להקל על חייו מאשר שהשליט יעשה זאת על מנת להגדיל את היקף המסחר בשוק או מתוך גחמה אישית. בכלל אפשר לראות שעצלנות ותאוות בצע (ששתיהן משמעותיות בסיפור הראשון) הן מהתכונות היותר חזקות של המין האנושי.
  2. יש הרבה יותר סוחרים משליטים ולכן זה יותר סביר.
  3. להחלטת השליט עלולות להיות השלכות שליליות- סוחרים יעזבו את השוק "שלו", אמצעי התשלום שיבחר יהיה לא מוצלח (למשל לא יהיה ממנו מספיק) מה שיפגע בעשיית עסקאות בשוק, אנשים יתמרדו נגד החלטת השליט וכו'.
  4. החלטת השליט דורשת עלויות פיקוח, ענישה ובקרה שאינן דרושות בהליך יצירת אמצעי התשלום הראשון.
  5. השליט צריך לבחור באמצעי תשלום מוצלח- גם שיהיה ממנו מספיק (אבל לא יותר מדי) וגם שיהיה יחסית הומגני כדי שיהיה ברור איך משתמשים בו ומה השווי שלו. נגיע לזה עוד מעט.

כמובן שניתן לטעון שלפחות בחלק מהמקרים התהליך עבד בצורה אחרת. למשל לשליט היו המון פנינים (כי הוא הכי טוב בצלילה מכל תושבי הכפר) ולכן הוא הכריח את שאר התושבים לקבל פנינים תמורת המוצרים שלהם. התושבים המסכנים שכעת היו להם פנינים כבר השתמשו בהם לצרכי תשלום. או לחילופין- השליט מאוד אהב פנינים ולכן דרש שאת כל המסים ישלמו לו בפנינים בלבד. התושבים שהיו צריכים להשיג מספיק פנינים התחילו לקנות אותן מסוחרים וככה נוצר "ערך" לפנינים ונוצר מקצוע חדש- שולה פנינים. אלו כבר הסברים שנשמעים יותר הגיוניים. ועדיין ההסבר הראשוני יותר מניח את דעתי. מה מכולם באמת קרה? כאמור בתחילת הפוסט, מכיוון שיצירת הכסף הראשון קדם ככל הנראה למילה הכתובה סביר להניח שלעולם לא נדע מה באמת התחולל שם. סביר להניח שבתרבויות שונות התרחשו סיפורים שונים. אבל הנקודה החשובה לקחת מפוסט זה הוא שכסף יכול להיווצר בצורה ספונטנית בשוק והתהליך אפילו לא דורש הרבה. אמצעי התשלום החדש רק צריך לשפר את החיים של אחד הסוחרים ושעוד מספר מינימאלי של סוחרים לא יתנגדו לשינוי. מכאן התהליך יכול לצבור תאוצה בפני עצמו.

בפוסט הבא נשאל את השאלה מה הופך אמצעי תשלום לאמצעי תשלום טוב יותר מאחרים. ולמעשה ננסה לענות על השאלה האם מתרחשת אבולוציה באמצעי התשלום שאנחנו משתמשים בהם. שאלה זאת קריטית על מנת להבין האם ייתכן שבעתיד נשתמש באמצעי תשלום שונים מאלו שמשמשים אותנו היום.

5 תגובות בנושא “פרק 2- על התפתחות הכסף (חלק א' –"המפץ הגדול")

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.