בפוסט יפה ידיד הבלוג, תום שדה, מראה שכל הטיעונים כנגד מימון הישיבות הם מצחיקים שכן החברה החרדית ממומנת הרבה יותר בכבדות דרך מנגנונים אחרים כגון קצבאות ילדים וחינוך לגיל הרך. המסקנה הנובעת מפוסט זה היא שאם רוצים "להפסיק לממן את החרדים" כפי שהרבה חילונים מתבטאים בנוגע לרצונותיהם הם חייבים "להתפכח" מהמחשבה שהטבות סוציאליות שהממשלה תיתן יסייעו להם (כלומר, לחילונים). למעשה כל הטבה שכזאת תעלה להם (כמשלמי מסים) הרבה יותר מאשר היא תיתן להם (כאזרחים הזכאים לשירות מהמדינה). יש לי מספר הערות על החישוב שתום עשה ואתמקד בעיקרית- נראה שתום הניח שנטל המסים מתחלקים בצורה שווה בין כל האזרחים הבוגרים במדינה. זה כמובן אינו נכון. כפי שניתן לראות בגרף הבא (הלקוח מפה) יהודים לא חרדים שילמו בממוצע בשנת 2011 כ-3000 ₪ בחודש על מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות בעוד הציבור החרדי שילם בממוצע כ-700 ₪ בחודש על תשלומים אלו. משמע הסבסוד גדול יותר ממה שתום מראה (להבנתי).
בהערת אגב אגיד שמי שרוצה "לטפל" בקצבאות ובתמיכות שהציבור החרדי מקבל צריך להבין שביטוח לאומי מהווה רק כמחצית מהתמיכות הללו כפי שניתן לראות בגרף הבא:
עד פה ההקדמה לפוסט.
הסיפור הגדול באמת
את הפוסט הזה אני רוצה לקחת מהנקודה שתום סיים בה ולשאול שאלה הרבה יותר גדולה והרבה יותר משמעותית. והשאלה היא למה מדינת ישראל משקיעה מיליארדים במערכת החינוך החרדית? אני מתחנן בפניכם שתשימו את הציניות והדעות הפוליטיות בצד ותשאלו את עצמכם את השאלה הזאת לעומק. למה אנחנו מממנים חינוך באופן כללי ולמה אנחנו מממנים חינוך לציבור החרדי באופן ספציפי? תחזרו עוד 5 דקות אחרי שחשבתם על זה וגיבשתם עמדה.
…
…
חזרתם? איזה יופי
אז בואו נצלול להסברים.
למה בכלל חשוב לנו להשקיע בחינוך? למה המדינה לתפיסת רובנו היא זאת שאמורה להשקיע בחינוך? מדוע רובנו מתנגדים למערכות חינוך פרטיות? ומה המטרות של מערכת החינוך? אלו שאלות גדולות שאני לא מתייימר לענות עליהן במלואן. אבל אני רוצה לתת לכם על קצה המזלג את הפרספקטיבה שלי על הנושא.
כמו שאני מבין את זה למערכת החינוך יש כמה החצנות חיוביות שגורמות לי להסכים לממן אותה מכספי המסים שלי. למשל כאשר הבן של השכן שלי נמצא במסגרת חינוכית הוא לא "מסתובב ברחובות" ולא "הופך לעבריין". הוא גם לומד כיצד להתנהג בחברה שלנו, בסביבה של ילדים אחרים בני גילו ולהתמודד עם סמכות ומסגרות. מעבר לערכים החשובים הללו הוא מקבל חינוך שיהפוך אותו לעובד יותר פרודוקטיבי בעתיד ובאותו זמן עצם העובדה שיש לו מסגרת מאפשרת להורים שלו לצאת לעבוד. אלו התועלות היותר "כלכליות".
להבנתי המטרה העיקרית, ושוב אני אדגיש שאני מסתכל על זה מנקודת מבט כלכלית טהורה, לתמוך בחינוך ציבורי וחינמי היא במטרה לתת לכל הילדים נקודת פתיחה שווה בחיים. במילים אחרות לספק להם שוויון בהזדמנויות. כמובן שהמערכת אף פעם לא מצליחה באמת לספק שוויון מוחלט אך לכל הפחות היא מקרבת אותנו לשם. ולכן אני תומך במערכת חינוך ציבורית חינמית למרות כל הבעיות שלה.
ליתר ביטחון הלכתי לבדוק מה למומחים יש לומר בנושא. מצאתי את נייר העמדה הזה לדוגמה שתומך במערכת חינוך ציבורית בארה"ב. לפי נייר העמדה (עמוד 11) למערכת חינוך ציבורית יש 6 מטרות (התרגום שלי כמובן, מוזמנים לקרוא במסמך עצמו):
- לספק גישה לחינוך חינמי אוניברסלי.
- להבטיח הזדמנויות שוות לכל הילדים.
- לאחד חברה הטרוגנית.
- להכין אנשים לאזרחות בחברה דמוקרטית.
- להכין אנשים להפוך לאזרחים המכלכלים את עצמם(תודה לכל המגיבים שהעירו פה. במקור כתוב "economically self-sufficient".)
- לשפר את המצב החברתי (לפי הבנתי הכוונה היא לפחות פשיעה וכו').
עכשיו ניתן לשאול שאלות קשות לגבי כל זרמי החינוך בארץ. האם החינוך הממלכתי, הממלכתי דתי או החינוך במגזר הערבי אכן מספקים את ששת המטרות הללו בצורה טובה? זאת שאלת מצויינת שאני מפציר בכל אחד מכם לשאול את עצמו. אני לכשעצמי לא בטוח בתשובה.
מה שאני כן יודע זה שמערכת החינוך החרדית לא עומדת, למיטב הבנתי, באף אחת מהמטרות הללו! למעט, אולי, הראשונה.
למעשה אפילו על מבחן קל יותר מערכת החינוך החרדית בקושי מצליחה לתת תשובה טובה- האם מערכת החינוך מסייעת להורים לצאת לעבוד ולפרנס בכבוד את המשפחה? אפילו במקרה זה התשובה היא לא מספיק טובה שכן האזרחים החרדים במדינה יוצאים לעבוד בהיקפים הרבה יותר נמוכים מהאזרחים הלא חרדים של המדינה (זה נכון בעיקר לגברים אבל גם לנשים).
כמה זה עולה לנו?
אחרי שהבנו שמערכת החינוך החרדית לא עומדת במבחני התכלית לשמם היא קיימת עולה השאלה כמה עולה לנו התענוג הזה? בדיקה באתר התקציב הפתוח ובאתר משרד החינוך נותנת תשובה חלקית לצערי.
אבל ראשית בואו נדבר על תקציב הישיבות עליו חילונים אוהבים להתרעם. לפי אתר התקציב הפתוח סעיף זה מתוקצב ל-2019 בכמעט 1.3 מיליארד ₪. זה הרבה מאוד כסף כמובן אך כפי שידידינו תום הראה זה הכסף הקטן. קצבאות הילדים מוסיפות עוד בערך 2 מיליארד ₪ למימון החברה החרדית ומסגרות חינוך לגיל הרך (אותו הישג של המחאה החברתית) מוסיף למימון החברה החרדית כ-2.8 מיליארד ₪ לפי תום.
לצערי ניסיון להבין כמה תלמידים חרדים יש במערכת החינוך ובכמה הם מתוקצבים מעלה קשיים אמיתיים שאולי יכולים להיפתר במחקר רציני אבל בטח לא בזמן שמתאים לכתיבת פוסט זה.
בבדיקה שערכתי בעבר במאגר של משרד החינוך עלה הנתון הבא: כ-22.7% מילדי בתי הספר היסודיים הם חרדים. להזכירם, ידידינו תום מצא שמספר זה עומד על 21%. הבעיה בחישוב היא שתלמיד חרדי אינו מתוקצב כמו תלמיד בחינוך הממלכתי. לפי נתוני משרד החינוך (חשוב לומר שבנתונים אלו יש שגיאות שניתן לראות בעין ולכן הייתי לוקח אותם עם קורטוב של ביקורתיות) תלמיד חרדי מתוקצב ב-13 אלף ₪ בשנה ותלמיד בחינוך הממלכתי מתוקצב ב-20 אלף ₪ לשנה.
הכפלה של מספר התלמידים החרדים בעלות הממוצעת לתלמיד חרדי מעלה שהתקצוב של גני הילדים ובתי הספר החרדים הוא כ-5.5 מיליארד ₪. זה לא מספר גבוה במיוחד אך חשוב לומר עליו שלושה דברים:
- כפי שציין בכיר בממשלה שדיברתי איתו על הנושא, הבעיה במערכת החינוך החרדית זה לא כמה שאנחנו משלמים עליה אלא מה שאנחנו מקבלים בתמורה. במילים אחרות, המערכת יחסית זולה אבל לא מספקת את הכישורים הנדרשים כדי להכין את הילדים לחיים המודרניים.
- ההערכה של משרד החינוך נראית לי נמוכה באופן חשוד. ראשית כפי שכתבתי יש טעויות מביכות בנתונים (ואת זה זיהיתי בעבודה של מספר דקות עליהם) אז קשה להסתמך על זה. שנית בנתונים מופיעים כ-425 אלף ילדים כחרדים. לתום ידידנו יצא מספר שעובר את ה-600 אלף לטענתו ולמיטב ידיעתי המספר אכן צריך להיות גבוה יותר מזה שיוצא למשרד החינוך. ייתכן שהבעיה נובעת מכך שתלמידי הישיבות אינם נספרים פה אבל אני לא בטוח בזה.
- כשחישבתי את סך עלות החינוך לפי המספרים שמשרד החינוך מפרסם הגעתי לקצת יותר מ-43 מיליארד ₪ בעוד תקציב החינוך עומד על כ-60 מיליארד ₪. אמנם יש עוד סעיפים שלא לקחתי בחשבון כמו הטלוויזיה החינוכית, מטה משרד החינוך ועוד אך הם זניחים ואני לא מאמין שהתקציב שלהם מסביר את ההפרש. נראה אם כך שהנתונים צריכים להיבחן לעומק.
מסקנות
יש הרבה דברים שמדינת ישראל צריכה לעשות על מנת לצאת משיווי המשקל המזיק שהיא נמצאת בו כעת מבחינה דמוגרפית, וכתבתי על הבעיה רבות פה ופה (וכמובן התייחסתי אליה בפודקאסט שלי פה). מבחינת הצעדים שהיה כדאי לבצע אנשים רבים מתמקדים בביטול או הקטנה נוספת של קצבאות הילדים. בעוד שזה צעד נכון מהרבה מאוד בחינות הוא דווקא שולי ביחס לצעדים שצריכים להינקט ויחסוך לכל היותר 2 מיליארד ₪ בשנה לציבור משלמי המסים על פי החישוב שתום ביצע.
במקום הראשון ברשימת הצעדים הנדרשים הייתי ממקם את הפסקת המימון המוחלטת למוסדות שאינם מכשירים את בוגריהם להשתלב בחיים המודרניים. צעד זה, שכמובן צריך לעשות בהדרגה, יהיה הכי משמעותי בשכנוע החרדים להתחיל ללמד לימודי ליב"ה מכיוון שלא תהיה להם שום יכולת לממן את מערכת החינוך של עצמם ליותר מאשר שנה או שנתיים במקסימום. חשוב להבין שאפילו לו הייתה הממשלה בוחרת לנקוט בצעד כזה הוא אינו יכול להיות מיידי. שכן שיווי המשקל אליו הגענו כל כך דפוק שלעבור לשיווי משקל חדש יקח שנים רבות. אני מתכוון לעובדה שאין מספיק מורים למתמטיקה מצד אחד ויש יותר מדי מורים ליהדות מצד שני כך שגם אם החרדים ירצו להתחיל ללמוד ליב"ה באופן מלא זה לא יקרה ב-5 השנים הקרובות לפחות.
תוצאות המהלך
באופן שאולי ישמע לכם פרדוקסלי, מהלך כמו שאני מציע דווקא יגדיל את התקציב שמועבר לחינוך החרדי ויוריד את הציונים הממוצעים של התלמידים בישראל. זאת מהסיבה הפשוטה שכיום התלמידים החרדים מתוקצבים פחות מהתלמידים האחרים ואינם נבחנים בבחינות הלאומיות והבין לאומיות. להערכתי שינוי שיטת התקצוב תגרום להתחלת לימודי ליב"ה אצל החרדים וכאמור תוביל לגידול מסוים בתקציב החינוך ולירידה במבחנים שכן אותם תלמידים שיתחילו להיבחן בוודאות יורידו את הממוצע בשנים הראשונות. תוצאות אלו לא צריכות להרתיע אותנו שכן המשמעויות ארוכות הטווח של המהלך על הכלכלה והחברה הישראלית הן אסטרונומיות.
סיכום
הנקודה שממנה התחלתי ואיתה אני רוצה לסיים היא שאין שום הגיון לממן מערכת חינוך שאינה מקיימת אף אחת מ-6 המטרות של מערכות חינוך ציבוריות שהזכרנו מקודם. ייתכן שהמהלך של הפסקת סבסוד מערכות חינוך אשר אינן מלמדות ליב"ה לא יחסוך כסף רב, וייתכן שאף יעלה כסף, אך הוא המהלך החשוב ביותר וההגיוני ביותר לעשות בישראל של שנת 2018.
אם הגעתם עד כאן אולי יעניין אתכם לקרוא עוד תוכן שאני יוצר בעתיד.
אז הירשמו פה למטה לעדכונים וקבלו מייל כל פעם שאני מעלה פוסט חדש.
נער אוצר 
טוב, אז מוות ואבדון. נתראה בקנדה?
אהבתיאהבתי
אני מאוד מקווה שלא. אני לכשעצמי מאמין ביכולת לייצר שינוי
אהבתיאהבתי
מה ההתכנות של פתרון? אם אני מבין נכון המשמעות של מהלך כזה היא:
א. החלפה של 30% ממערכת החינוך (הרעועה גם ככה)
ב. כפייה של לימודי ליבה על ציבור שלפחות ברמת ההצהרות לא מעוניין בכך
ג. הכבדה נוספת של נטל המיסים על אותה שכבה שכבר עכשיו משלמת את רובו.
ד. התכנות פוליטית, במיוחד כשזה המגזר שגדל הכי מהר דמוגרפית, וכשניתן לבטל הכל מספר שנים מאוחר יותר.
אהבתיאהבתי
הכל שאלה של האם הכיוון בו אנחנו צועדים פשוט יימשך כמו שהוא או שהוא ייצר תגובת נגד מצד המפלגות ה"חילוניות". אני מאמין בהיתכנות ובצורך של ממשלת אחדות חילונית.
על מנת להשיג את הממשלה הזאת כמה שיותר מהר אני בין השאר קורא לכל מי שאני מכיר להתפקד לליכוד או לעבודה (כל אחד לפי תפיסת עולמו) ולמשוך מבפנים לממשלת אחדות. לצערי רוב האנשים לא מבינים כיצד פועל המשחק הפוליטי בישראל.
אהבתיאהבתי
הכל טוב ויפה. ניתוח מעניין והצעות אופרטיביות מעולות רק שכחת דבר אחד – להסביר את המהלך הפוליטי שיאפשר לקדם מדיניות כזו
אהבתיאהבתי
לא שכחתי שוט העדפתי לא להיכנס לזה. מבחינה אופרטיבית אני מאמין גדול מאוד בממשלות אחדות ומנסה בעצמי, בחלקת האלוהים הקטנה שלי, למשוך לשם. ככל שיותר חילונים יבינו איך פועלת המערכת הפוליטית וככל שהם גם יעשו מעשה ויתפקדו למפלגות הגדולות, יש היתכנות גדולה למהלך כזה. ככל שהם ימשיכו לקטר בפייסבוק /ואו ללכת להפגנות המצב לא ישתנה לצערי
אהבתיאהבתי
הטעות שלך היא בהנחה ש"מערכת החינוך נועדה ל…" (כל הסיבות הגיעו לאחר מכן…)
האמת היא ששום נייר עמדה לא יחליט עבור האזרחים מה מה מטרתה של מערכת חינוך, מכיוון שהמטרה משתנה בין השחקנים השונים בה:
מבחינת המנגנון – מטרתה של המערכת היא לספק פרנסה לעובדי הוראה (ולכן לא מפוטרים מורים).
מבחינת החרדים – מטרתה היא כסף חינם ללימודי דת.
מבחינת השמאל – היא נועדה לקבל "נקודת פתיחה שווה" (שחס וחלילה עשירים לא יתחילו מקדימה).
וכו' וכו'… אין מטרה אחת.
אהבתיאהבתי
אני מסכים שאין מטרה אחת (למעשה כתבתי 6 מטרות 🙂 ) ושכל אחד מסתכל על המערכת מנקודת מבטו. אני חושב שבציבור הרחב יש הבנה בסיסית של מה מטרת המערכת ויש נכונות בסיסית לממן אותה על מנת להשיג את התועלות והתכליות שהיא אמורה להשיג (בכל זאת מדובר על מערכת שמתוקצבת ב-60 מיליארד ש"ח בשנה). ככל שחלק גדול יותר בציבור יתחבר לשאלות שאני מעלה ויפנה אותן לנבחרי הציבור שלו ככה גדל הסיכוי שנראה פה שינוי במערכת.
אהבתיאהבתי
ביחס למטרה 6 נדמה לי שהחינוך החרדי עומד בקריטריון, בנוסף חוסר האבחנה בין בנים לבנות נראה לי הזוי, מי שמכיר יודע שבנות לומדות ליבה באופן כמעט מלא, רק שהמערכת לא מוכנה שהן יעברו מבחני בגרות (עושים משהו מקביל שקורים לו חוצים) כדי שבעתיד הן לא תוכלנה להשתלב באקדמיה. בניגוד לכך הבנים בקושי לומדים משו שהוא לא דת
אהבתיאהבתי
תודה שמעון
אהבתיאהבתי
מי שמכיר מקרוב הציבור החרדי יודע שהם לא יתפשרו על חנוך ילדהם ומצד שני רובם מוכנים בגיל עשרים ושלוש בערך לילמוד כל תוכנית מודרנית להיעזר בכלכלה. כי זה כבר לא חינוך ילד ואים היינו מבינים את זה ולתת להם עזרה ללמוד כל זה בגיל שהם רוצים אז היינו מגיעים לבסוף לאותה כלכלה שהיינו מגיעים אים הם היו כן לודים ליבה לכן אני אומר שבקצת מחשבה להבין אורח חיים חרדי יכולים להגיע לתוצאות אחדות רק שישכרו מבינים להבין איך לשלבם בכלכלה על הדרך שלהם.
אהבתיאהבתי
economically self-sufficient צריך להיות מתורגם ל"אזרח היכול לכלכל את עצמו"
אהבתיאהבתי
תודה ניצן
אהבתיאהבתי
ליאור, אין, לצערי, "שיווי המשקל המזיק מבחינה דמוגרפית" אינו "שוויון משקל", אלא התדרדרות מתמדת לכיוון האסון הכלכלי. והסיבה לכך לא רק גודול מואץ במגזרים טפיליים, אלא ב-TFR הכולל שלנו: 3.1 לעומת 1.7 ב-OECD. בפועל, ה-TFR שלנו גבוה אף יותר, כי OECD לא לוקח בחשבון את ההתיישבות היהודית ביו"ש ואת ערביי מזרח ירושלים – שני מגזרים עם ילודה גבוהה מאוד.
התוצאה: ב-0ECD על כל צעיר (14-0) יש 3.6 אנשים בגיל עבודה (64-15), ואצלנו – רק 2.18, ובפועל פחות, כי 48% מבני 21-18 הם משרתי חובה, דהיינו – אינם עובדים. מאחר ואצלנו פריון העבודה לשעה הוא $35 (PPP), וב-OECD הוא $46.7. לכן בלי הורדת משמעותים של TFR שלנו לא יעזרו שום ביטולי סבסוד במערכת החינוך החרדית.
אגב לימודי ליבה, לפני שנים מספר שוחחתי עם פרופסור לכלכלה מכובד, המרבה לבכות על עתידנו שהשחור. שאלתי את דעתו על חוק עתידי שיגביל כל כסף ציבורי ל-2 ילדים לזוג (לא חל של אלה שכבר נולדו). הפרופסור קרא לצעתי אכזרית ולא אנושית. במקום זאת, אמר, לא לתת כסף ציבורי למוסדות שלא מלמדים לימודי ליבה. השבתי לו, שהחרדים ידחסו 100 דרדקים בכיתה במקום 20 היום, אבל לא ילדמו ליבה. הפרופסור נזכר שיש חוק חינוך חובה שמטיל עונשים על הורים שאינם שולחים את ילדיהם למוסדות מוכרים – ולכן המדינה לא תכיר באלה שאינם מלמדים ליבה. ואז, אמר הפרופסור הורים חרדים שלא יישמעו לחוק יצטרכו לשלם קנסות. שאלתיו: ואם לא ישלמו – ילכו למאסר, כמצווה בחוק?
ודאי – אמר הפרופסור. הזכרתי לפרופסור שהורים בעיר חרדית עמנואל החליטו להיאסר באלפים, אך לא למלא פסיקת בית-משפט כלשהי הנוגעת לחינוך ילדיהם. הפרופסור אמר אם החוק דורש – שילחו לכלא. ואז הזכרתי לו הוא קרא "לא אנושית" את הצעתי רק לא לתת כסף. האם יש יותר אנושיות במאסר הורים? הפרופסור שתק. אבל עד היום הוא מבכה בעיתונות – הכתובה והאלקטרונית – את עתידנו המר.
אהבתיאהבתי
תודה מישה, אתה מכיר את עמדותי בנושא. הלוואי שכל המגזרים היו מתכנסים לשיעורי ילודה סבירים אבל זה כנראה לא יקרה בכמה עשרות שנים הקרובות. השאלה שאני שואל את עצמי היא מה, בניתוח עלות תועלת, הפעולה הכי נכונה לנקוט כעת. והפעולה העדיפה בעיני היא הפסקה מוחלטת של תקצוב מוסדות שאינם מלמדים ליב"ה.
אהבתיאהבתי
סליחה על שגיות הקלדה מרובות. אין כאן, לצערי, אפשרות עריכה מחדש.
אהבתיאהבתי
אולי הגיע הזמן לפתוח את הנושא של מערכת החינוך ולמה היא שואבת כל כך הרבה כסף.
בחישוב פשוט מדובר על כמעט מיליון לכיתה לשנה. לאן הולך הכסף?
היה מספיק מערכת חינוך רזה לכולם שנותנת את הבסיס בלבד, למי שרוצה, ותוספות פרטיות למי שמוכן לשלם.
הבעיה העיקרית שמה שמקבלים חינם, מתייחסים אליו בהתאם. אם הורים היו משלמים לביס כמו שמשלמים לגן, המחויבות הייתה אחרת.
אהבתיאהבתי
לא בטוח שהבנתי עד הסוף. המחויבות של מי הייתה בהתאם? של ההורים לחינוך? או של הילדים ללימודים?
בכל מקרה לפי משרד החינוך כל תלמיד מתוקצב בערך ב-20 אלף ש"ח לשנה. קשה לי לומר אם זה הרבה או מעט אבל אתה בהחלט צודק שבשנים האחרונות יש עלייה משמעותית בתקציב החינוך ואין תוצאות יותר טובות וזה בהחלט צורם.
אני לא מסכים עם מסקנתך שהחינוך הציבורי צריך להיות בסיסי ושעליו ניתן יהיה להוסיף תוספות פרטיות. אני הייתי מעדיף לעשות מהלכים כמו מערכת שוברים שתייעל את המערכת אך תשאיר אותה ציבורית לחלוטין
אהבתיאהבתי
שאלה שאפשר לשאול היא למה זה בכלל צריך לעניין אותי? זו אולי שאלת תם אבל מה ההבדל בין תלמיד חרדי לתלמיד עזתי? שניהם חיים בחברות שקרובות אלי מאוד, ומשפיעות גם על חיי, אבל בסופו של יום יש גבול לכמה אני אמור להתערב בחייהם. מצד אחד הנשיא מדבר פה על שבטים (חילוני, חרדי, דתי לאומי וערבי) ומצד שני התקציב והביטוח הלאומי הוא אחד. אין לזה שום היגיון. לדעתי צריך לבצע הפרדה גורפת בין התרבויות ושהם יממנו את עצמם- בחינוך, בבריאות ובביטוח הלאומי וכו'. ואז אם הם לא לומדים כלום בבית ספר- שהם ישלמו את המחיר. אותי זה לא מעניין. מצידי שיתפגרו.
אהבתיאהבתי
המצב כיום הוא הפוך ממה שאתה רוצה: כשהם יולדים אתה מממן את חדר הלידה, כשהם חולים אתה מממן טיפול, וכשהם מתפגרים אתה מממן קבורה.
אהבתיאהבתי
תודה גיל. שאלתך היא במקום. להבנתי ההבדל העיקרי הוא שהילד החרדי הוא חלק מאזרחי מדינת ישראל בעוד הילד העזתי הוא לא. זה כמובן משליך גם על היכולת שלך להשפיע על הראשון ולא על השני. הפיתרון שאתה מדבר עליו הוא למעשה ביטול מוחלט של מדינת הרווחה וש"כל אחד יסתדר בעצמו". אני אישית לא מאמין בפתרון זה ולא חושב שהוא יחזיק מעמד לאורך זמן.
בסוף כמעט בטוח שתהיה איזה שהיא רשת ביטחון חברתית וכרגע נראה שהיא דווקא בכיוון גידול ולא צמצום. לפיכך אני מנסה להבטיח שהילדים החרדים לא בהכרח יצטרכו את העזרה שלי אלא יוכלו להסתדר בכוחות עצמם בעולם המודרני. למעשה שנינו מכוונים לאותה מטרה אבל בדרך שונה לחלוטין
אהבתיאהבתי
זאת בדיוק השאלה. האם העובדה שהוא חלק מ"אזרחי ישראל" מטיל עלי כאזרח אחר מחויבות כלפיו? אני לא מתנגד למדינת רווחה- אבל אני כן שואל האם יש חובה שקבוצת ההתייחסות תהיה המדינה ואזרחיה ולא הקהילה החילונית? הציבור החרדי מתנהל לפי כללים אחרים והוא רואה עצמו כ"שבט נפרד" (למשל הוא לא מחנך את ילדיו עם שאר הילדים, או לא פונה לבתי המשפט האזרחיים). כפי שאנחנו לא כוללים ילדים עזתים בקופת הרווחה שלנו, נשאלת השאלה למה לכלול חרדים? בעולם שבו יש חינוך ממלכתי לחילונים, וחינוך חרדי, למה לא להקים ביטוח לאומי לחילונים וביטוח לאומי לחרדים? מדוע לא להקים מערכות מיסוי נפרדות? למה לא להסתפק באספקת שירותים בסיסיים על ידי המדינה, ומתן שירותי רווחה על בסיס קהילתי: לחילונים, לחרדים, לערבים ולדתיים לאומיים? מי קבע שבגלל סיווג משפטי של אדם כאזרח יש חובה לאזרח אחר לספק לו שירותי רווחה? ואם יש כזו חובה, למה החובה הזאת עוצרת בגבול?
אהבתיאהבתי
לגבי הפער מ43 ל60 מיליארד. ראשית זה 57 בשנה החולפת ולא 60. שנית, האם גם הנתונים לפיהם חישבת הם מהשנה החולפת? כי רק לפני ארבע שנים היה התקציב 43 מיליארד
לבסוף, הרבה יותר משיעותי מעלות המנגנון היא עלות החינוך המיוחד שמספר תלמידיו מהווה כ 4 אחוז ועלותם משולשת או מרובעת
אהבתיאהבתי
תודה אורי, חישבתי על הנתונים האחרונים של משרד החינוך שמתייחסים להבנתי לשנת 2017. החינוך המיוחד בהחלט נשמע כמו מקום טוב להתחיל לבדוק בו. לכאורה הוא אמור להיות כלול בנתונים הממוצעים אך מאוד הגיוני שהוא לא נכלל בהם.
אהבתיאהבתי
מכל מה שכתבת, הכי הקפיץ אותי: החרדים לא נחשבים בהשוואות בינלאומיות בחינוך? אז איך לעזאזל הגענו למקום כל כך נמוך?
אהבתיאהבתי
מערכת תמריצים לא אפקטיבית.
ישראל מקום 39 בעולם מבחינת השגים מתוך 72 מדינות הoecd (בערך 470 נקודות לעומת ממוצע של 493).
מהכרות אישית, תלמידי תיכון חרדים עוצרים את הלימודים עם חשבון שברים וידע כללי של כיתה ג׳.
אם היו משקללים גם את החרדים, הממוצע היה צונח לאיזור ה355, שזה מקום אחד לפני אחרון.
https://en.wikipedia.org/wiki/Programme_for_International_Student_Assessment
אהבתיאהבתי
הם אכן לא נמדדים במבחני פיז"ה. מצבנו גרוע ממה שרוב האנשים חושבים. החינוך הערבי משיג תוצאות של מדינת עולם שלישי והחינוך היהודי (ללא חרדים) משיג בסך הכל ציון שהוא בסביבות ממוצע ה-OECD. כלומר המצב הוא קשה.
אהבתיאהבתי
נער אוצר יקר!
הגישה שלך הינה של כלכלן וצועקת מחוסר הבנה מוחלט של הציבור החרדי.
עבדתי הרבה שנים עם ציבור זה למרות היותי חילוני גלאט. ברצוני לערער על המודל שבנית ולהסביר מדוע.
תחילה, אינך יכול לבוא עם תפיסת עולם שונה לחייב בכוח ציבור אחר לקבל את רעיונותיך וזה בעיקר מתייחס ללימודי ליבה. לא משנה אם תקצץ או תוסיף תקציבים, מרבית הציבור החרדי לא בשל כיום ללימודים אלה, לא בגלל שאינם חושבים שאינם חשובים, אלא בעבורם זה סמל כניעה לחשיבה חילונית. טיפשי? אולי, אבל זה המצב.
במסגרת עבודתי עם צעירים רבים שעבדו, עודדתי אותם ללימודים אקדמאיים. ככל שרבים יותר התחלנו ואף סיימו, הם עברו את התהליך החשוב ביותר שהחברה החרדית עברה. הם קלטו ששינון משניות אינו עוזר להם בגיל עשרים ומעלה בלימודי אנגלית או חשבון והם מתחילים לימודים אלה מ-0. זה מאוד תסכל את אותם אלה שעזרו אומץ ויצאו ללימודים אלה. התוצאה שנאמרה בפה מלא, כניצנים לשינוי, שהם יחנכו את ילדיהם אחרת. כלומר, מודל השינוי יכול לבוא בדרך הדיפוזיה האיטית, אבל המאוד ברורה ובטוחה. הצורך בפרנסה הוליד את הרצון לתארים אקדמיים. הלימודים הביאו לתובנה שמערכת החינוך החרדית הקיימת אינה מכינה את הילדים למציאות ויוצרת פערים בין ילדים חילוניים לילדים חרדיים.
אגלוש כאן לרגע לנושא אחר ואציין כי בוויכוח על גיוס חרדים לצבא, אני סבור כי מבחינתי אני מוכן כי לתקופה של 10 שנים, כל בחור חרדי בן 18 שייצא ללימודים אקדמאים ויסיימם יהיה פטור משירות צבאי וזאת בדיוק לצורך ביצוע שינוי עומק בחברה החרדית.
כלומר, ולסיכום, הניתוח שהוצג לוקה בחוסר הבנת התהליכים המאוד דרמטיים שמתחוללים בחברה החרדית ואם מוכנים להוציא כסף לשיפור המצב, הרי ההשקעה הטובה ביותר של מדינת ישראל הינה דווקא בעידוד תהליך האקדמיזציה של הצעירים מסקטור זה.
אהבתיאהבתי
תודה יוני על התגובה המנומקת אבל אני חולק עליך.
ראשית אין ספק שהחברה החרדית עוברת תהליכים משמעותיים. אבל אסור להסתפק בזה וצריך לקחת בחשבון שבזמן שהיא עוברת תהליכים אלו היא גם גדלה בקצב אקספיננציאלי ולכן אין לנו את הפריווילגיה להמתין בסבלנות שתהליכי השינוי יבשילו וחייבים לעשות מאמצים "להאיץ" אותם.
שנית אם תשים לב לנתונים עצמם ההתרפסות של הממשלה הנוכחי לציבור החרדי אינה מוכיחה את עצמה וב-3 השנים האחרונות שיעור התעסוקה של גברים חרדים למעשה ירד. רק לחץ חברתי וכלכלי הוביל לשינויים עליהם אתה מדבר ורק הוא יבטיח שהם ימשיכו. אני מציע שיטה אחת של לחץ כזה. ייתכן שאני טועה ושיטה זאת לא אפקטיבית מספיק. אז אשמח לשמוע על שיטות אפקטיביות יותר. אבל הטענה כאילו צריך להניח לחברה החרדית להשתנות מעצמה ושאנחנו החילונים לא צריכים לעשות כלום (ואפילו עדיף שלא נתערב) אינה מקובלת עלי.
אהבתיאהבתי
השיטה הנכונה והקלאסית הינה המקל והגזר. קיצוץ בחינוך הינו גול עצמי. לעניות דעתי קיצוץ מלגות הלימוד התורני (שכר לאברכים) ותשלומי העברה אחרים בגין ריבוי ילדים הם אסון. מאידך גיסא, אני אמרתי זאת בעבר ואני חושב זאת גם היום: תרומתם של החרדים לצבא הינה שולית. יש לאפשר להם לצאת ללימודים בגיל צעיר ככל האפשר ולרכוש מקצועות, לרבות מקצועות טכנולוגיים כמו הנדסאות מחשבים, בניין וגו'. ככל שהמדינה תשקיע בהשכלת הגברים והנשים, השינוי שיחול יהיה דמיוני.
אהבתיאהבתי
ביטול קצבאות ילדים יחסוך 2 מיליארד שקל ישירות, אבל בעקיפין הרווח הוא הרבה יותר גדול. מחקרים מוכיחים שקצבאות ילדים מעודדים ילודה בעיקר אצל מגזרים חלשים. הפסקת עידוד הילודה למעשה תפתור את רוב הבעיות שלנו – פחות ילדים ממגזרים לא יצרניים ויותר תקציב לחינוך לכל ילד. מבחינה דמוגרפית היא תשמור על הרוב החילוני-מסורתי היצרני.
אהבתיאהבתי
קצבות ילדים הן פחות מ-8% מהסבסוד הציבורי לגילים 17-0 – ראה את חישוב ב-
https://2kids.org.il/what-is-the-cost/. מדוע שלא בטל את הסבסוד כולו החל מהילד השלישי?
אהבתיאהבתי
הדר של ביטול קצבאות תהיה כרוכה במאבק פוליטי וכל פעם שהחרדים יהיו בקואליציה הם יחזרו לקבל קצבאות אלו. לעניות דעתי, הדרך הנכונה הינה השכלת נשים ותיחת שוק העבודה לנשים דתיות ולא מיסגורן בתפקידים מסורתיים כגננות, מורות, סיעוד וכיוצא האילו. ככל שתהיינה יותר נשים משכילות, שיעור הילודה יצטמצם באופן דרמטי. לא סתם באולפנות מונעים מהבנות לגשת לבחינות בגרות, כדי שלא תוכלנה להמשיך למכללות ולרכוש השכלה גבוהה. עידוד משמעותי של השכלת נשים יוביל לצמצום הילודה.
אהבתיאהבתי
זה נכון אך גם לא נכון. קצבאות הילדים כבר היום יחסית נמוכות וביטול מוחלט שלהן (שאני בעדו) לא ישפיע משמעותית על הילודה. למעשה מה שמשפיע על הילודה זה סך הסבסוד שלה שבא לידי ביטוי בהרבה רכיבים כמו דמי לידה, אורך חופשת הריון, קצבת ילדים, סבסוד חינוך לילד, סבסוד בריאות לילד ועוד. כלומר כרגע, להערכתי כמובן, ביטול הסבסוד לחינוך הוא יותר משמעותי. וכאמור אני יוצא מנקודת מוצא זאת מכיוון שהחינוך הנוכחי במערכת החרדית אינו עומד בתכליות של חינוך ציבורי
אהבתיאהבתי
בשני מובנים שהזכרת מערכת החינוך החרדית כן מועילה.
אחוז החרדים (ובעיקר החרדיות) שיוצאים לעבוד עולה בהתמדה. אסור לתקוע לזה מקלות בגלגלים.
דבר שני – הפשיעה, ובמיוחד הפשיעה החמורה, בציבור החרדי נמוכה מהכללי.
וכמו שאמרו כבר בתגובות – כדאי להיות חכם ולא צודק. מאבק חזיתי מול הציבור החרדי רק יגרום להסתגרות.
אהבתיאהבתי
תודה אלי אבל אני חולק עליך. ראשית מהנתונים ניתן לראות בבירור שאחוז החרדים המשתתפים בשוק העבודה *יורד* מאז הקמת הממשלה הנוכחית. לדעתי הוא עלה בעשור הקודם רק בגלל לחץ חברתי ובעיקר לחץ כלכלי שנבע מביטול קצבאות. אגב שיעור ההשתתפות היה גבוה מאוד עד סוף שנות ה-70 ותחילת תשלומי ההעברה לציבור זה. לכן אני חושב שצריך להמשיך להפעיל לחץ כלכלי על מנת לגרום לשינויים שהציבור הזה צריך לעבור.
מבחינת פשיעה ייתכן שאתה צודק וייתכן שלא. אני מכיר את הטענה שהפשיעה שם נמוכה ואין לי נתונים על מנת לסתור זאת. אני רק יודע שהציבור הזה לא אוהב לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ וייתכן שהפשיעה שם גבוהה ממה שידוע לנו.
ולהערכתך האחרונה אני חושב שאני גם חכם וגם צודק. כי ללא לחץ כלכלי משמעותי אין שינוי בהרגלים של אוכלוסייה זאת כמו שמראה בבירור הממשלה הנוכחית
אהבתיאהבתי
גם אם החרדים ילמדו ליבה, לא יהיה בכך לפתור בהכרח את יתר הבעיות הקשורות בהפיכתם לרוב באוכלוסיית הילדים בארץ בתוך שני דורות. הפיתרון היחיד הסביר לעתיד המדינה הוא קנטוניזציה. שימו לב לסדרת הטלוויזיה החדשה אוטונומיות שעוסקת בכך. אם החרדים יצטרכו לדאוג לעצמם הם יפתרו הבעיות הכרוכות בכך.
אהבתיאהבתי
חלומות האספמיה!!
אהבתיאהבתי
תודה תמריץ. אבל אני קצת יותר אופטימי ממך בנושא זה
אהבתיאהבתי
יש פה כמה הנחות יסוד שאני סבור שהן שגויות או לפחות לא מדוייקות. הן נובעות מדברייך לגבי מטרת מערכת החינוך. אני מתייחס באריכות כיוון שאני חושב שציבור גדול אינו מכיר את החרדים דיים וכועס עליהם, אולי בצדק אך מבלי להבין על מה.
א. למערכת החינוך יש שני תפקידים מרכזיים – ללמד (דברים כמו ידע ומיומנויות) ולחנך (דברים כמו תרבות, תפיסות חברתיות, התנהגות, ערכים, אמונות) חלק הלימוד די זהה בתוכן בין המדינות על גבי הגלובוס. על כך גם נבחנים התלמידים בכל מבחני ההשוואה הבינ"ל. בישראל יש השקעה מרובה (זמן הוראה) בחלק השני של החינוך, הרבה משום שמאחדים פה אנשים שונים למסגרת חברתית אחת ופערים חברתיים תרבותיים גדולים מאז הקמת המדינה פחות או יותר. אלו דברים שלא מודדים במבחנים בינ"ל והם מייצרים חלק חשוב מהחברה ומספקים יציבות חברתית.
ב. בארה"ב שממנה לקחת דוגמא ועל פיה אתה שופט את המערכת הישראלית (למרות שזו לא בדיוק מערכת חינוך שיש לנו מה לשאוף להדמות לה) מקום החינוך קטן הרבה יותר לעומת הלימוד. כפי שבישראל בתואר ראשון באוניברסיטה עוסקים רק בלמידה ולא בחינוך כך בתיכון אמריקאי עוסקים כמעט אך ורק בלמידה וכמעט ולא עוסקים בחינוך. למשל רעיון כיתת האם שמוכר לכולנו בישראל כגוף/רשת חברתית חזקה שמלווה אותנו לפעמים לכל החיים הוא דבר שכמעט ואינו קיים בארה"ב ובהרבה מדינות באירופה שם תפקיד ביה"ס הוא ללמד, חינוך מקבלים בגן, ביסודי ובעיקר בבית.
ג. מערכת החינוך החרדית שמה דגש גדול מאוד על החינוך על פני הלמידה. כל זרם דתי נמצא באיזון שונה על הספקטרום. בגדול, בנות חרדיות עוברות גם תכני חינוך וגם למידה ואילו בנים עוברים רק חינוך וכמעט ולא לומדים דבר מעולם הלמידה. אם אנחנו אוהבים השוואות נתונים, נשים חרדיות עובדות בישראל באחוזים גבוהים יותר מעבודת נשים בOECD. וזה עם 7 ילדים בממוצע. וזה כמובן סופר רק מי שעובדת באופן חוקי. למעשה הבעיה הכלכלית היא לימוד של בנים, והאלעת הפרודוקטיביות של הבנות, כנראה על ידי הכשרה למקצועות מכניסים יותר.
ד. מבחינה כלכלית – אני מניח שברור למה ללמידה יש ערך כלכלי. שמגדיל את רמת החיים ואת הרווחה הכלכלית במדינה ובחברה. אך גם לחלק החינוך יש מעולות שאפשר לתרגם מבחינה כלכלית – למשל ליציבות חברתית, רשת רווחה חברתית, עזרה הדדית, תרומה והתנדבות, מרחב ציבורי בטוח. עניין המרחב הציבורי הבטוח הוא דוגמא לנושא מהותי מאוד מבחינה כלכלית. ברוב הערים בעולם המערבי המפותח, תמצא אזורים, לעיתים שכונות שלמות, שמסוכן ללכת בהם בלילה שכן ישדדו אותך, או יתקפו אותך. כמה רחובות כאלו קיימים במדינת ישראל? אני מניח שכולנו נסכים שזה לא בגלל שמשקיעים פה בשיטור יתר. איך מכמתים את השווי הכלכלי של הביטחון במרחב הציבורי? של היציבות החברתית? של החברה האזרחית שמתנדבת ותורמת?
בכל הדברים הללו, המרחב הציבורי החרדי חזק יותר מכל חברה אחרת בישראל – רעות, עזרה לזולת, התנדבות, תרומות וכל זה בתוך חברה ענייה מאוד. יש לכך שווי כלכלי גדול שאינני יודע לכמת.
ה. ככלל בתקצוב החינוך החרדי מול תקצוב מגזרים אחרים צריך להשוות תקצוב רק עד גיל 18. ישיבות גדולות (שם לסוג המוסד, לא גודלו) שמתחילים בגיל 16-18 וממשיכים בהן עד שמתחתנים ועוברים ללמוד בכוללל בגיל מאוחר מקבילות בחלקן ללימודים אקדמיים אצל חילונים, מבחינת תקצוב של חינוך לאחר התיכון.
ו. התמורות שמתרחשות בציבור החרדי הן עצומות.בעיקרן התחברות גדלה והולכת לרעיון הציוני וקשירת גורלם בגורל מדינת ישראל. בעוד שעבור רובינו הציונים החילונים והדתיים הדבר הזה ברור מאליו, עבור החרדים שהיו עד שנות השמונים מיעוט דתי קטן ועני שנלחם על עצם קיומו ישנה הפתחות לעולם היהודי ציוני ובכלל זה גיוס הולך וגדל לצה"ל, פתיחת מסלולים אקדמיים לגברים ונשים חרדים, הכנסת בחינות בגרות לבתי הספר לבנות והקמת זרם חדש של חינוך ממלכתי-חרדי שכבר מונה עשרות מוסדות חינוך. לצד כל אלו יש ירידה מתמדת בכמות הילדים לאשה חרדית. עבור חברה שמרנית קפדנית ביותר אלו שנויים מרחיקי לכת.
ז. אם מחפשים רמז לגבי העתיד, אפשר לבחון מה קורה בציונות הדתית מאז קום המדינה. חלקם באוכלוסייה כמעט ולא השתנה על אף שיש לדתיים יותר ילדים מאשר לחילונים. מדוע? כי לא כל מי שנולד והתחנך באופן מסויים גם נשאר כזה.
אהבתיאהבתי
אהבתי את מה שכתבת ורק צריך לתקן את סעיף ה' – תקצוב. בנושא זה המצב מעט יותר מסובך ממספר סיבות. תחילה בגני ילדים הפיצול כה רב כאשר החלוקה אינה רק בין חסידים לליטאים. בין החסידים יש חלוקות משנה רבות ולכן נדרשים הרבה יותר גני ילדים כדי לתת מענה לצורך (מבחינתם).
עד כיתה ו' המערכת דומה למערכת החילונית, אולם החל מכיתה ו' יש הפרדה בין מסלולי בנות, שמגיעות לאולפנה (=תיכון) לבנים שהולכים ללמוד בישיבה וממשיכים לאחר מכן בישיבה גבוהה. הלימוד בחלק מהישיבות והישיבות הגבוהות מתקיים בתנאי פנימייה שמחייבים תקצוב גדול משמעותית.
אהבתיאהבתי
לימוד תורה מקשר אותנו לזהות הבסיסית שלנו כיהודים והוא נדרש מכל הבנים היהודיים במדינת ישראל (ולמעשה גם התלמידים הגויים בתחומים המתאימים להם). החינוך החילוני לא לומד מספיק תורה ולא מקשר אותנו היטב לזהות היהודית שלנו ולכן החרדים צריכים להתמסר לתורה מעבר להגיוני. אם החילוניים היו מספיק קשורים לתורה היה אפשר לאזן את הצרכים השונים של המערכת. אך כל עוד החילוניים חיים בגן עדן של שוטים המצב ימשך.
דרך אגב קראת את המחקר של מכון טאוב על מעבר בין רשתות חינוך?
אהבתיאהבתי
הציבור החרדי אינו לומר "תורה" אלא גמרא.
נכון שהיה רצוי ללמד יותר את מסורת ישראל שאינם בהכרח לימודי קודש.
אהבתיאהבתי
ומה זה תורה אם לא גמרא?
והפסוק אומר "וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא כא) ואמר רבי שמעון בר יוחאי מכאן הבטחה שאין התורה נשכחת מבני ישראל. וההבטחה הזו חשובה יותר מכל הצדדים הנלווים של החיים. אז נכון שאם אין קמח אין תורה, ופסק השולחן ערוך בחלק אורח חיים סימן קנו סעיף א "אחר כך ילך לעסקיו דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון כי העוני יעבירנו על דעת קונו " ועדיין צריך לזכור מה הטפל ומה העיקר בעולמנו. והיות ובעל הבלוג הנכבד לא שם ליבו לכך הגבתי וכתבתי.
אהבתיאהבתי
איני רוצה להיכנס לדיון מדוע החרדים מתמקדים בלימוד הגמרא ולא בלימוד התורה (כדי להסיר ספק: בראשית, שמות, וגו'), אך למען הסדר הטוב, תמיד תוכל להתבסס על משחקי מילים כדי לבלבל את דעתם של אלה שאינם מצויים בלימודי הדת היהודית.
אבל, נושא זה שולי בדיון הכללי ושתהיה לך שנה טובה וגמר חתימה טובה!
אהבתיאהבתי
אם אתה רוצה מוצר ארכיאולוגי תסתפק בתורה שבכתב. אם אתה רוצה תורה חיה אין מנוס מללמוד את מה שהופיע אחר כך.
אהבתיאהבתי
תשקלו בעצמכם איך הייתם רוצים שיתנהג ממשלת ישראל בעוד חמישים שנה שתהיה כולה או רובה חרדית לגבי לימודים. מערכת חינוך לא צריכה להתערב בלימודים אלא אם כן היא מדינה בולשביקית חוץ מעניינים כמו הסתה זיוף תעודות וכדו'. כל מי שאומר אחרת הוא צבוע במקרה הטוב או אנטישמי במקרה הפחות טוב. פנו מקום לעגלה המלאה. ריקם.
אהבתיאהבתי