פרק 1- על מה זה כסף בכלל

על פניו נראה שלא צריך להסביר יותר מדי מה זה כסף. לכולנו יש אותו בארנק וכולנו מכירים את המושגים הבסיסיים של התנהלות עם כסף החל מהיום שנתנו לנו לראשונה דמי כיס אי שם בילדותנו הרחוקה.

אבל כשמנסים להבין את העולם המוניטרי חייבים לשאול את עצמנו מה זה כסף בכלל? מה הוא מייצג? למה הוא טוב? והאם ניתן להסתדר בלעדיו?

כדי להתחיל להסביר את הנקודות הללו נתבונן על כלכלה פשוטה באי קטן, אי שם באחד האוקיינוסים. נדבר על איך נראית הכלכלה של האי וככה נתחיל להבין מספר מושגים בסיסיים בעולם המוניטרי והכלכלי.

האי של רובינזון קרוזו

באי בודד חיים לצורך הדוגמה רק שלושה אנשים. רובינזון קרוזו, דניאל דפו וקולונל לוקהארט. אבל אנחנו נקרא להם בשמותיהם הפרטיים- רובינזון, דניאל והקולונל 🙂

שלושתם ניחנו בכישורים שונים כפי שניתן לראות בטבלה הבאה:

בניית בתים קטיפת קוקוסים ביום השטת סירה דיג
רובינזון שנה לבית (אם מעבירים אותו את הנהר) 4 ביום לא יודע להשיט לא יודע לדוג
דניאל שנתיים לבית (אם מעבירים אותו את הנהר) 7 ביום לא יודע להשיט לא יודע לדוג
הקולונל שלוש שנים לבניית בית (אם חוצה את הנהר) לא יכול לטפס על עצים 4 מעברי נהר ביום

2 דגים ביום

נניח שכל אחד מהם יכול להתקיים על 3 קוקוסים או דג אחד ביום. קל לראות ששלושתם יכולים להאכיל את עצמם ובעצם לקיים "כלכלה אוטרקית". אך זה לא יהיה אידיאלי בשבילם. כפי שהראו כלכלנים כבר מימי אדם סמית', עדיף להם בהרבה לשתף פעולה כאשר כל אחד מהם יתמחה בתחום בו יש לו יתרון יחסי. וכדי לקבל את שאר המוצרים הם יחליפו ביניהם סחורות ושירותים (Barter). כך הם יוכלו לצרוך יותר מוצרים ולחיות חיים עם יותר רווחה כלכלית וקל להראות זאת באמצעות דוגמה מספרית (עליה אני מוותר כדי לקצר את הפוסט). אגב השאלה כיצד הם יארגנו את שיתוף הפעולה ביניהם היא אחת מאבני המחלוקת בין הימין והשמאל הכלכליים. האם דרך מנגנון מחירי שוק או דרך החלטות שהם יקבלו ביחד בצורה דמוקרטית. אבל מזה נתעלם כרגע.

אנחנו עוסקים בכסף ובשוק הכסף ולכן נשאל את עצמנו דבר ראשון האם הם זקוקים לכסף בכלכלה שלהם? או שהם יכולים להסתדר בלי כסף? קל לראות שבעולם כל כך פשוט אין צורך בכסף כמו שאנחנו מכירים אותו ובטח לא במערכת פיננסית ובבנק מרכזי. לכל היותר הם יכולים להחליט על אמצעי המרה (כנראה קוקוס) שבאמצעותו הם יבצעו את סחר החליפין שלהם. למה דווקא קוקוס ולא בית למשל? בפוסט אחר אסביר מה הופך אמצעי תשלום אחד לטוב יותר ממשנהו.

עולם ללא כסף

עכשיו בואו נתבונן באחת העסקאות שיכולות להיווצר באי זה. בהחלט ייתכן שדניאל ירצה שרובינזון יבנה לו בית בתמורה לתשלום בקוקוסים. קל לראות שמכיוון שלדניאל יש יתרון יחסי בקטיף קוקוסים ולרובינזון יתרון יחסי בבניית בתים עסקה כזאת יכולה להתבצע במחיר שיקבע ביניהם. מנגנון קביעת המחיר אינו מעניין אותנו כרגע. נניח לשם הפשטות שנקבע מחיר של 2000 קוקוסים תמורת בניית הבית.

אך איך יתבצע התשלום? בגדול יש שלוש אפשרויות. הראשונה היא שדניאל ישלם מראש את כל הסכום, השנייה היא שהתשלום יתבצע לשיעורין כל יום לאורך בניית הבית והאפשרות השלישית היא שהתשלום יתבצע במלואו לאחר סיום בניית הבית. בעוד שכולן אפשריות, אני רוצה להניח שהתשלום מבוצע מראש. (בהערה אגיד שגם אם נניח אופציה אחרת לא יהיה לכך משמעות מהותית לניתוח שאציג)

מה בעצם התרחש פה? דניאל העביר סכום גדול של קוקוסים לרובינזון תמורת הבטחה שרובינזון יבנה את הבית תוך שנה. אבל הבית לא נבנה עדיין ורובינזון יכול לאכול את הקוקוסים להנאתו או להעביר אותם הלאה לקולונל תמורת שירותים כמו דיג או העברה מעבר לנהר. ייתכן שרובינזון בכלל לא יבנה את הבית ו"יפשוט את הרגל" או "יעשה תספורת" להתחייבות שלו. במילים פשוטות נגיד שדניאל שילם מראש מכיוון שהוא קיבל התחייבות מרובינזון לבנות את הבית. במילים אחרות נגיד שדניאל בעצם נתן לרובינזון אשראי ורובינזון חייב לדניאל בנייה של בית (ההדגשה מכוונת מאוד).

למה אני חופר בהגדרה של עסקה בסיסית זאת? מכיוון שאחת התיאוריות שאני שומע רבות על הבנקים היא שהם מייצרים כסף מהאוויר ואז התיאוריות הולכות לכל מיני כיוונים וטוענות שיש לזה כל מיני השפעות על העולם. לרוב נזרקות המילים "חוב", "שעבוד", "היפר אינפלציה" ועוד. אבל בדוגמה הזאת אין כסף ואין בנקים. אז איך נוצרו באי אשראי וחובות? בדיוק כמו שהם נוצרים בעולם האמיתי.

איך נוצרים אשראי וחובות?

אשראי וחוב נוצרים למעשה בכל פעולה כלכלית, שאינה מיידית, שאנחנו עושים ומבוססים על האמון שלנו שהצד השני יקיים את החוזה שחתמנו (בכתב או בע"פ). לדוגמה- עבדתם כל החודש והמעסיק עדיין לא שילם לכם- הוא חייב לכם משכורת. לחילופין, שילמתם שכר דירה בתחילת החודש לבעל הדירה- הוא חייב לכם חודש של מגורים בדירתו. תיאורטית ניתן לשלם בכל רגע אבל זה לא מעשי. דמיינו מסעדה שבה אתם משלמים על המנה במהלך כל ביס שאתם לוקחים. לא כל כך מושך נכון? לכן כולנו מסכימים בכל רגע נתון להיות במערך שלם של חובות ואשראי. חלק חייבים לנו וחלק אנחנו חייבים לאחרים.

העסקאות היחידות שבהן לא נוצרים אשראי וחובות הן עסקאות החלף (Barter) שבהן אדם אחד מביא לשוק לצורך הדוגמה עגבנייה ומקבל תמורתה מיד מלפפון מאדם אחר. בעסקאות פשוטות אלו המוכר הוא גם קונה והקונה הוא גם מוכר והעסקה נסגרת מיידית (בשפה קצת יותר מקצועית נגיד שה-settlement הוא מיידי). בהמשך הסדרה נבין שכסף מאפשר עסקאות ארוכות ומתוחכמות יותר. אבל הקדמנו את זמננו. אנחנו עדיין לא יודעים מה זה כסף!

איך כסף נכנס לתמונה? 

בדוגמה הפשוטה שלנו לא חייבים כסף כפי שכבר ראינו. ניתן כמובן להכיר בקוקוסים כ"מטבע" שאיתו יבוצע סחר חליפין. לדוגמה ראינו שבית יכול לעלות 2000 קוקוסים וניתן גם להניח שחצייה של הנהר תעלה בערך 2 קוקוסים.

למה שמישהו יסכים לעבוד תמורת קוקוס? זאת שאלה טריוויאלית- הוא יעבוד תמורתו כי הוא יכול לאכול את הקוקוס וממילא להשיג את הקוקוס דורש עבודה. כך שהוא יכול להגיע לקוקוס בעבודה כזאת או אחרת והוא די אדיש בין האפשרויות השונות. אבל למה שמישהו בעולם יסכים לעבוד תמורת כסף? הוא הרי אינו יכול לאכול את זה. הוא יסכים לעבוד תמורת כסף רק אם הוא מאמין שבעתיד (הקרוב או הרחוק) הכסף הזה יקנה לו את מה שהוא רוצה, אוכל לדוגמה. למה הוא מאמין בזה? שאלה טובה שעוד ניגע בה בהמשך הסדרה.

לעת עתה נסביר רק מדוע צריכים כסף, ולצורך זה נעזוב את האי ונעבור למקום אחר. למשל אתונה בימי יוון העתיקה!

נניח שאתם חקלאים שגרים מחוץ לאתונה ומגדלים כל מיני ירקות. ונניח שהשנה השדה שלכם הפיק המון המון קולורבי ואתם (כמו כל אדם נורמלי) לא רוצים לאכול רק קולורבי כל היום ולכן אתם רוצים להחליף את הקולורבי בדברים טעימים יותר כמו מלפפונים. אז אתם הולכים לשוק בעיר הגדולה ומתחילים לחפש מישהו שיחליף אתכם 100 ק"ג של קולורבי תמורת מלפפונים (ובמחיר החלפה טוב!). הסיכוי שתמצאו מישהו מתאים הוא מאוד נמוך. למעשה סביר להניח שתאלצו לבזבז שעות רבות בחיפוש אחר אותם אנשים שגם יש להם מלפפונים, גם רוצים קולורבי וגם מוכנים להחליף ביניהם במחיר שמשביע את רצונכם.

ואז מישהו מציע לכם הצעה מעניינת. להחליף 50 ק"ג של קולורבי ב-50 ק"ג של גזר. אמנם גזר זה לא מה שחיפשתם אבל אם תעשו את העסקה הזאת יהיה לכם קל יותר להגיע למלפפונים. מדוע? זאת מכיוון שיש סיכוי גבוה יותר שמוכר המלפפונים, אותו אתם מחפשים, ירצה קולורבי או גזר מאשר האפשרות שהוא ירצה דווקא קולורבי. כלומר בעסקה הזאת אתם מגדילים את הסיכוי שלכם להגיע למלפפונים בהם חשקה נפשכם.

הנקודה פה היא שאתם תסכימו לקבל תמורת הסחורה שלכם גם משהו שאתם לא צריכים, אם תאמינו (וזאת הנקודה החשובה) שמישהו אחר יסכים לקבל את המוצר הזה (גזר) ולתת לכם תמורתו את מה שאתם באמת רוצים (מלפפונים). נשמע מוכר? זה בקצרה בדיוק מה שכסף עושה.

בפוסט הבא נדבר על איך הכסף התפתח ומה הופך אמצעי חליפין אחד לטוב ממשנהו. אבל קל לראות שכל דבר יכול להיות כסף ברמה התיאורטית. זה יכול להיות מלפפון, גזר, מלח, סוס, זהב, שטר נייר או ביטקוין. הדבר הכי חשוב בכסף הוא האמונה שלכם שמישהו יסכים לקבל אותו ולתת לכם תמורתו את מה שאתם באמת רוצים.

סיכום קצר של היתרונות של כסף

כסף, או יותר נכון לומר לבינתיים- אמצעי תשלום, הוא גורם שמפשט את עשיית העסקאות. זה היתרון הגדול שלו והתפקיד המרכזי שלו. למעשה הכסף מאפשר לנו להפריד עסקת דו צדדית (בארטר) מעסקה דו צדדית (קולורבי תמורת מלפפון) לשתי עסקאות חד צדדיות שהן קלות יותר לביצוע (קולורבי תמורת כסף ואז כסף תמורת מלפפון). על ידי פישוט העסקאות הוא מקטין את עלות עשיית העסקאות.

יתרון נוסף של כסף הוא היכולת להתמחות ביתרון היחסי שלנו. שהרי אף חקלאי לא יגדל רק קולורבי בעולם שבו החלפה של קולורבי היא קשה ויקרה (בזמן ובמאמצים). על ידי הקטנת עלויות עסקאות ההחלפה, כסף מאפשר לכל אחד מאיתנו להתמחות בדברים ספציפיים. ובמובן הזה הוא מאפשר לנו לבנות כלכלה הרבה יותר מתוחכמת ועשירה.

בפוסט הבא- קצת על ההיסטוריה של הכסף. מה התכונות שכסף חייב לקיים, מדוע זהב היה סוג הכסף האידיאלי לאורך רוב ההיסטוריה ועוד.

 

10 תגובות בנושא “פרק 1- על מה זה כסף בכלל

  1. הטענה הרציונלית שאני מכיר ביחס אל "בנקים עושים כסף מאוויר" מתחילה בשאלה:

    נניח שהבנק נדרש לשמור 10% מהכסף והפקדת 100 שח. האם מותר לו להלוות 90 או 900?
    אם התשובה הראשנה נכונה, זהו אשראי פשוט. הטענה היא שהתשובה השניה – 900 היא הנכונה, וזו כבר הדפסת כסף עי הבנק. ואם נזכור שאותם 900 נשמרים בבנק אחר (ומאפשרים לו להלוות 8100 …) זהו כסף מהאוויר.

  2. קראתי ונהנתי. בתור כלכלן לא חידש הרבה אבל בכל זאת קריאה נעימה וזורמת.
    עם זאת התעכבתי די הרבה זמן על לרדת לעומק הדוגמה של רובינזון ובהמשך בקושי התייחסת אליה.
    אם תתיייחס בעתיד, אז בסדר. אם תעבור הלאה, אז הטבלה מסובכת מדי.

    1. תודה תותי. האמת שכתבתי הסבר מאוד ארוך שמראה איך שיתוף פעולה מגדיל את הרווחה של כולם ואז הבנתי שזה מיותר לסיפור שלנו. אבל את הטבלה השארתי למתעניינים. ייתכן שזאת הייתה טעות

  3. יפה ומעניין. אני חושב שקצת הסתרבל אבל בקטע של רובינזון קרוזו: בעצם כל מטרת הפוסט היא להסביר דבר אחד בלבד: לצה צריך כסף. כל הקטע של השוק והגזרים והקולורבי די מספיק. הנקודה של האי לא ממש מדגימה משהו…

    1. תודה עומר, האי היה חשוב לדעתי כדי להראות שעסקאות חוב נוצרות בלי קשר לכסף. ייתכן שאני טועה ושזה אכן מיותר אבל זה היה ההגיון שלי כשכתבתי את זה.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.