מבוא למבוא לשוק הכסף

 

טוב.סבבה. איפה מתחילים בדיוק? לא ברור.

אז החלטתי לקחת על עצמי את המשימה להסביר את העולם המוניטרי לאנשים שמתעניינים בזה. מראש אני רוצה להגיד כמה דברים על המשימה הזאת:

  1. זאת משימה ממש ממש מסובכת וארוכה. אני מקווה שעל פני כמה חודשים אצליח לכתוב את כל מה שאני רוצה לכתוב על הנושא הזה אבל לא בטוח בכך. לצורך קלות המעקב אני פותח תגית חדשה שבה יהיו כל הפוסטים על מדיניות מוניטרית ונושאי מוניטריים.
  2. אני לא בטוח שאני הבן אדם הכי מתאים בעולם להסביר את הנושא. אני בכלל מתעסק בנושאים פיסקאליים. נקודה הבאה תסביר לכם גם למה.
  3. קצת לא נעים לומר את זה אבל התעסקות בכסף, במדיניות שמאחורי הכסף ובדרך שבה כסף עובר בכלכלה היא איך לומר זאת בעדינות? משעממת. לפחות אותי. יש כמובן כלכלנים שיחלקו עלי, והם לרוב עובדים בבנק מרכזי כזה או אחר אבל אחד הדברים הראשונים שאנסה להסביר בסדרה זאת הוא עד כמה הכסף עצמו לא משפיע בכלל על הכלכלה.
  4. אז למה בכל זאת אני כותב את הסדרה הזאת? מצד אחד השקעה גבוהה ומצד שני נושא שאינו מעניין. מה שהכריע את הכף בשבילי הוא מספר רב של דיונים בנושא שיוצאים מנקודת הנחה מוטעית לגמרי. יותר מדי אנשים מאמינים שמהערכת הפיננסית בעולם לא מוסיפה שום ערך לכלכלה (זה כמובן שטויות) או שהעולם הפיננסי הוא סוג של תרמית פירמידה. שמעתי הרבה ספקולציות והרבה שטויות, אנסה להפריך אותן.
  5. יש עמודים ופרופילים (וכמובן גם עיתונאים) שמפיצים המון בורות בתחום. בעוד שיש את המשוכנעים שיבואו ויריבו איתי ויטענו שאני חלק מהמערכת שמשעבדת את האנושות (או משהו כזה) אני בטוח שיש אנשים שמחפשים מקור מידע אמין. אין לי את החשק, הרצון או היומרה לשכנע את המשוכנעים. כל מטרתי היא לספק מקור מידע אמין למי שרוצה ללמוד.
  6. אולי מה שהכי משך אותי ביוזמה הזאת זה העובדה שאני בעצמי אצטרך ללמוד נושאים לעומק כדי שאוכל להסביר אותם. יש שאומרים שהדרך הכי טובה לראות שהבנת נושא זה אם הצלחת להסביר אותו בבהירות לאיש אחר. ואני כאדם שאוהב ללמוד ואוהב להנגיש ידע קצת נמשך לאתגר הזה.

אני חושב שהנקודה הכי טובה להתחלה היא ממש ממש פה:

Capture

זאת תגובה לפוסט הזה שבו ביקשתי ממכם לשלוח לי שאלות על העולם המוניטרי. והנושא הזה חוזר הרבה פעמים בכלכלה. חשוב להבחין בכלכלה בין שינוי שקורה לאדם אחד לבין שינוי מצב שקורה לכולם. אם לי יש יותר כסף מצבי הכלכלי השתפר ואני עשיר יותר. אבל אם לכולם יש יותר כסף קורה משהו קצת "מוזר" בכלכלה. מה שקורה, ובהמשך תבינו גם מדוע, זה שהמחירים עולים בצורה כזאת שכעת אם אני אקח את כל הכסף שהיה לי ואת כל הכסף החדש שקיבלתי אני בסה"כ אצליח לרכוש את מה שיכולתי לרכוש קודם עם הכסף (המועט) שלי והמחירים (הנמוכים) שהיו בשוק.

אז בנק ישראל, שהוא זה שמדפיס את הכסף, יכול למעשה לחלק מיליון ₪ לכל אדם בישראל. כולנו נהייה מיליונרים וזה יהיה ממש נחמד. אבל בפועל נוכל לקנות במכולת בדיוק בדיוק בדיוק את אותו סל מוצרים שיכולנו לקנות לפני שבוע, כי תפוח כבר לא יעלה 5 ₪ לק"ג אלא יעלה משהו כמו 5 מיליון ₪ לק"ג.

וזה עיקרון הכי חשוב שאני רוצה שתכירו על העולם המוניטרי. העיקרון נקרא בכלכלה "הנייטרליות של הכסף" והוא אומר בפשטות שלא ניתן לייצר עושר או רווחה כלכלית על ידי ייצור כסף. כסף הוא רק מוצר מתווך ומה שהופך אותנו לעשירים יותר, כפרטים או כחברה, זה אם אנחנו מצליחים לייצר יותר מוצרים.

אני חוזר שוב על הנקודה הזאת כי היא חשובה. אנחנו חיים בעולם שבו התחושה היא שכסף קונה את הכל, וזה אולי נכון. אבל הגדלת כמות הכסף לא יוצרת עושר אלא רק עליית מחירים (מה שנקרא אינפלציה) ובסופו של תהליך נישאר עם יכולת קנייה זהה (מבחינת כמות המוצרים שניתן לקנות) ומחירים יותר גבוהים.

עכשיו אתם מבינים למה אני חושב שמדובר בתחום משעמם? רפורמות שמשרד האוצר עושה משפיעות על רמת החיים של אזרחי מדינת ישראל דרך השפעה על הכלכלה הריאלית. זה מעניין! זה כיף! זה אתגר!

אבל כלכלה מוניטרית? זה לא משפיע על רמת החיים אלא רק על רמת המחירים!

 

בהמשך הפוסטים תבינו שמה שכתבתי הרגע הוא לא כ"כ נכון. אם הוא היה נכון לא היו יושבים כלכלנים מהבכירים בעולם בבנקים המרכזיים בארץ ובחו"ל. אם זה היה נכון מדינות לא היו מסתמכות על הבנקים המרכזיים שיחלצו אותן מהמשבר ופוליטיקאים כמו ארדואן בטורקיה או טראמפ בארה"ב לא היו מתייחסים להחלטות של נגידי הבנקים המרכזיים בארצם.

כלכלה מוניטרית יכולה להשפיע עמוקות על הכלכלה ואני מקווה שבסדרה זאת תצליחו להבין את הנקודה הזאת ואת הנקודות הבאות (לא בהכרח בסדר הזה):

  1. מה זה כסף? איך כסף נוצר? איך הוא משפר לנו את הכלכלה? מאין הוא בא ולאן הוא הולך (ובפני מי הוא נותן דין)?
  2. מה התפקיד של המערכת הפיננסית בכלכלה? מה היא עושה? האם היא מייצרת משהו?
  3. מה ההבדל בין כסף לאשראי?
  4. למה יש בנק מרכזי? ומה תפקידיו?
  5. איך בנק מרכזי משפיע על הכלכלה? מה הכלים שיש בידיו?
  6. מה יחסי הגומלין בין בנק ישראל (מוניטרי) ובין משרד האוצר (פיסקאלי)? איך הכל קשור אחד לשני?
  7. מה ההבדל בין כסף להון? האם כסף זה בעצם חוב? האם ניתן לשלם את החובות שהעולם שקוע בהם? וכיצד?
  8. איך פעילות הבנק המרכזי משפיעה על שערי חליפין? על ייצוא ועל ייבוא?
  9. איזה עלות יש לפעילות הבנק המרכזי? מה הסיכונים במדיניות ריבית 0?
  10. מה זה בנקאות ברזרבה חלקית? האם היא טובה או רעה?
  11. מה בנק ישראל עושה עם כל הדולרים שלו? איך בנק ישראל מרוויח? מה הוא עושה אם יש לו רווחים? מה קורה אם יש לו הפסדים?
  12. איך כסף מגיע ממדפסות הבנק המרכזי לציבור הרחב? מדוע בנק ישראל לא מפקיד לנו כסף ישירות בחשבון בנק?
  13. איך בנק ישראל שולט בריבית? ואיך זה משפיע על המשק?
  14. איך נוצרת אינפלציה? ואיך הריבית משפיעה על ערך המטבע?

ועוד המון (באמת המון!) שאלות טובות ששאלתם אותי בפוסט המקורי בפייסבוק.

כפי שאמרתי זה יהיה מסע ארוך ומעניין, אשתדל להיות עקבי ולהעלות פוסטים בתדירות יחסית גבוהה. כמו כן מאוד מאוד אשתדל לא להעלות גרפים! מה שלא ניתן להסביר במילים פשוטות לא יעלה לבלוג. ייתכן שאני אספק גרפים כנספח למי שיתעניין אבל המטרה היא באמת לדבר לאנשים שאין להם רקע בכלכלה.

עכשיו תורכם. קודם כל להירשם לרשימת התפוצה כדי לא לפספס את הפוסטים. שנית לשאול שאלות על דברים שלא הבנתם ודברים שנראה לכם שדילגתי עליהם. אזכיר שאני מעדיף לנהל דיונים בפייסבוק שם יותר קל להתנהל, לעקוב ולענות. שלישית מי שיש לו ידע בתחום מוזמן לסייע לי, יש פה עוד המון עבודת מחקר שצריכה להתבצע. רביעית כמובן להפיץ את הבשורה 🙂

שיהיה לכולנו בהצלחה!

14 תגובות בנושא “מבוא למבוא לשוק הכסף

  1. שלום נער,

    מצויין, נושא חשוב ומעניין מאין כמוהו.
    אני משוכנע, על פי הפתיחה שלך, שיהיו לנו המון ויכוחים על הנושא.
    לטעמי, הניסוי המטורף הזה בעשור אחרון עוד יביא לנו זמנים מעניינים מאד לאור הקריסה הצפויה.

    אבל, בוא נמתין לפוסטים ונראה, אולי תשכנע אותי ??

    מצטער, אין ולא רוצה פייסבוק, תגובותיי יהיו פה.

    בברכה,
    אודי

  2. יהיה נחמד אם בהתחלה תתייחס למה זה "מוניטרי" לעומת "פיסקלי"?

    1. תודה אסף. מוניטרי זה מה שאך ורק נוגע למטבע עצמו מהמילה האנגלית MONEY שזה כסף כמובן.
      פיסקאלי (או ריאלי) זה כל מה שנוגע בכלכלה הריאלית עצמה כמו מסים, העברות כספים מאחד לשני או ייצור של מוצרים ושירותים

  3. 1. תודה על היוזמה הברוכה כי גם לדעתי הנושא מעניין ובוודאי משפיע על כל אחד ואחד.
    2. כאחד שמגיע מרקע הנדסי אני דווקא בעד שימוש בגרפים כי "תמונה אחת שווה אלף מילים".
    3. נראה לי שנרשמתי לבלוג ברגע המתאים ביותר.
    ממתין לפוסט הבא.

    1. תודה אבי, הכוונה היא שלא אפנה לגרף עם אלף משתנים ואכתוב "קל לראות" אלא אתאר בפשטות את ההתפתחויות של דברים

  4. תודה רבה נער, אני בהחלט מתכוון לקרוא כי אני לא בקיא ברזי העולם הזה.
    רק בקשה קטנה לגבי הגרפים, אנא אל תוותר עליהם. לי לפחות, קל יותר להבין גרפים מהררי מלל, ככה אני.

  5. יישר כח!
    אוהב את הבלוג שלך שמסביר במילים די פשוטות נושאים מאוד מורכבים, את צורת הניסוח והכתיבה שלך, עוקב ומתעניין.
    לשמחתי, גם לי אין פייסבוק, ולא יהיה. ולכן אם אגיב, אצטרך להגיב כאן. מקווה להבנה.

    בהצלחה בלהסביר לכל מי שלא יודע את המושגים ואת השאלות החשובות הללו שהעלת.
    כל הכבוד על הטרחה מראש 🙂

  6. מצטרף לברכות וליוזמה (הנוספת) המבורכת.
    במחילה, יש לי מספר הצעות טכניות:

    1. פוסטים קצרים. בסדר גודל של מסך, אולי מסך וחצי. עדיף לפצל ל-3 חלקים מאשר אחד ארוך. או עם קישור למעמיקים.
    אם קהל היעד שלך הוא דווקא לא אלה שמחפשים על ההתחלה לחפור עמוק, אלא להיפך – לאלה שאין הרבה ידע בתחום ומחפשים להבין בסיס, צריך מסרים פשוטים וקצרים יותר.

    2. חלוקה ברורה יותר של הטקסט בדף – כותרות גדולות, משפטי מפתח בפסקה מודגשים או עם קו תחתי.

    בהצלחה!

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.