על הבעיות במדידת השכר הממוצע והצעה למדד אלטרנטיבי -שכר ממוצע משוקלל

נתחיל מסיפור- דמיינו לכם שמחר נסגר מפעל גדול בפריפריה ובעקבות זאת מפוטרים 1000 עובדים שהיום משתכרים שכר מינימום. האם נאמר שהתפתחות זאת היא חיובית למשק ולחברה הישראלית? קל לראות שמדובר במכה כואבת ואין אחד בישראל שישמח על התפתחות שכזאת אך שימו לב לדבר מעניין- אותם פיטורים דווקא יעלו את השכר הממוצע במשק! זאת מכיוון שאותם עובדים משתכרים פחות מהשכר הממוצע וגריעתם מהחישוב תעלה את השכר הממוצע. אבל אם לא הייתי מספר לכם את הסיפור הזה ורק אומר שהשכר הממוצע עלה כנראה שרובכם הייתם שמחים. כלומר עליית השכר הממוצע היא אינדיקטור טוב למשק הישראלי ולאזרח הישראלי. אז איך מיישבים את הסתירה שנוצרה כאן?

שכר ממוצע הוא מדד מאוד חשוב שמתאר לנו באופן חלקי את ההתפתחויות הכלכליות במשק. כלכלן מנוסה יאמר שצריך להיזהר מלהסתכל על מדד אחד בלבד כשאנחנו מנסים לאמוד את מצב המשק כי מדד אחד בלבד (יהיה זה שכר ממוצע, שכר חציוני, מדד ג'יני או כל מדד אחר) עלול להטעות בדיוק בגלל מקרי קיצון כמו שתיארנו למעלה. לכן מומלץ להסתכל על סט של מדדים על מנת לבחון נאמנה כיצד השתנו החיים שלנו בארץ. למשל אנחנו נבחן את השכר הממוצע ואת התפלגות השכר כדי לבחון האם השכר של כולם עלה או רק השכר של חלק מהעובדים עלה.

עד פה הדיון היה תיאורטי בלבד. מה שהופך אותו למעשי הוא שינויים גדולים מאוד שהתרחשו במשק הישראלי בעשור וחצי האחרונים. על קצה המזלג ניתן לומר ששיעור ההשתתפות עלה בצורה משמעותית מה שאומר שאם ניקח את כל האנשים בגילאי העבודה, חלק גדול יותר מהם עובדים כיום מאשר עבדו בתחילת שנות ה-2000. לשינוי הזה הייתה השפעה נרחבת על החברה הישראלית ואני אתמקד בקצרה בשתי השפעות ספציפיות- השפעה על הצמיחה ועל השכר הממוצע.

השפעות הגידול בשיעור ההשתתפות

כאשר יותר אנשים עובדים נוצרת יותר תפוקה מה שאומר שהתוצר עולה. זה מה שנקרא צמיחה כלכלית ואכן הצמיחה בשנים אלו, בין אם נמדדת בצמיחת התוצר ובין אם נמדדת בצמיחת התוצר לנפש הייתה יחסית גבוהה.

ההשפעה של זה על השכר היא הרבה יותר מעניינת. בגדול צריך לאפיין את השכר של המצטרפים החדשים לשוק העבודה. ככל והוא היה גדול מהממוצע השכר הממוצע יעלה בעקבות ההצטרפות וככל שהוא קטן מהממוצע השכר הממוצע ירד בעקבות ההצטרפות. יש מספר סיבות להניח שהשכר של המצטרפים החדשים היה דווקא נמוך ואני אתמקד בשתיים מהם:

  1. מבחינה תיאורטית אם אדם נמנע, מרצונו או שלא מרצונו, מלהצטרף לשוק העבודה במשך שנים וכעת הוא הצטרף לשוק זה ניתן להניח שיכולת ההשתכרות שלו נמוכה.
  2. מבחינה אמפירית בנק ישראל מצא שמרבית המצטרפים לשוק העבודה בשנים האחרונות היו בעלי השכלה נמוכה מהממוצע. מכיוון שיש קשר הדוק בין השכלה ובין שכר ניתן להסיק מכאן שהמצטרפים עשו זאת בשכר שהוא נמוך מהממוצע ברוב המקרים.

טענות שגויות וטעויות סטטיסטיות

מרכז אדוה העלה טענה שנשמעת מעניינת- העובדה שהשכר עלה פחות מצמיחת התוצר מעידה שרווחי הצמיחה הולכים לבעלי ההון. בחינה של התפתחות השכר הממוצע והתוצר עשויה להביא אתכם למסקנה שמדובר בטענה נכונה אך היא שגויה מיסודה. כמו שציין ידיד הבלוג אסף צימרינג כאשר יש גידול באחוז המועסקים במשק הצמיחה בהכרח תהיה גבוהה מהגידול בשכר הממוצע. זה יקרה בין אם המצטרפים החדשים יכנסו בשכר נמוך מהממוצע ובין אם הם יצטרפו בשכר גבוה מהממוצע.

מכיוון שהטעות שמרכז אדוה עשו היא טעות נפוצה ומכיוון שנתקלתי בעוד כמה פוליטיקאים שעשו טעות דומה עולה הצורך במדד חדש שיסייע לנו להבין מה התרחש בשוק העבודה. בהערת אגב אומר שהמדד אינו הכרחי לכלכלנים בבנק ישראל, במשרד האוצר או באקדמיה מכיוון שהם ממילא מסתכלים על סט של מדדים ומבינים מה זה חלק העבודה בתוצר (שעלה אגב בשנתיים האחרונות) ההכנסה הלאומית וכו'. אך מכיוון שהציבור הכללי אינו עושה זאת ומכיוון שהדעות של הציבור הכללי משפיעות על המדיניות הכלכלית נוצר צורך במדד אחד שנותן תשובה ברורה ככל שניתן האם השכר השתפר בכלל המשק.

מדד חלופי לבחינת השכר הממוצע

כשהייתי באוצר וביצענו את החישוב שאני הולך לתאר בהמשך, ניסיתי (ברוב צניעותי) להכניס את המושג "מדד תבורי". זה אמנם לא צלח אבל המדד חושב והוצג לשר האוצר ע"י הכלכלן הראשי וזה מה שבאמת חשוב. אני רוצה לחלוק איתכם את הרעיון מאחורי המדד ואת התוצאות שהוא מראה ולדון על ההבדלים בין התמונה הזאת לתמונה שמרכז אדוה הציגו בפוסט שלהם.

הרעיון מאחורי המדד הוא לשכלל את כל כוח העבודה ולמדוד את השכר הממוצע של כולם. מובטלים או אנשים שבוחרים לא לעבוד יספרו במדד הזה עם הכנסה של 0 ₪ בחודש. על ידי הכללתם השכר המשוכלל שאני מציג יהיה נמוך משמעותית מאשר השכר הממוצע במשק (בערך 60% ממנו). אך בניגוד לשכר הממוצע שמודד רק את העובדים המדד החדש כולל גם את אלו שאינם עובדים. ניתן לראות את חוזקת המדד על פי הסיפור שפתחתי איתו. בעוד המדד הרגיל יראה על עלייה בשכר הממוצע המדד המשוכלל יראה על ירידה בשכר הממוצע ומכאן שהוא יתפוס את העובדה שמדובר בשינוי שלילי במקום חיובי.

תוצאות החישוב

Capture

כפי שניתן לראות בגרף המצורף, החישוב מתחיל ב-1995 (השנה הראשונה עליה יש לי נתונים) ומראה שעד שנת 2001 אין הבדל מהותי בין שני המדדים. את המשבר הכלכלי של תחילת שנות ה-2000 ניתן לראות בשניהם אך במדד המשוכלל הירידה בשכר הרבה יותר בולטת. מ-2003 כנראה בעיקר בעקבות התכנית הכלכלית של משרד האוצר השכר המשוכלל עולה בצורה הרבה יותר חדה מהשכר הרגיל. זאת בעקבות עליה משמעותית בהשתתפות בכוח העבודה ועליה מתונה בשכר הממוצע הרגיל. בערך בשנת 2013 נעצרת העלייה המשמעותית בשיעור ההשתתפות ולכן שני המדדים עולים די במקביל , ובצורה מהירה יש לומר, בעקבות שיפור בשכר הריאלי הרגיל.

בסיכומו של יום ההפרש בין עליית התוצר לעליית השכר הממוצע הרגיל היא די גדולה (42% לעומת 26%) בדיוק כפי שהראו במרכז אדוה. השכר המשוכלל עלה ב-36% והציג סטייה קטנה מעליית התוצר.

מדוע יש הבדל בין עליית התוצר לעליית השכר המשוכלל?

יכולים להיות פה כמה הסברים. שני העיקריים שבהם הם עליה בחלק התוצר שההון לוקח וירידה בעלות ההעסקה. שני ההסברים מתאימים לתוצאות שנצפו בישראל– שיעור התמורה להון עלה מ-38.5% בשנת 1995 ל-42% בשנת 2016 ועלות ההעסקה ירדה מ-28.6 בשנת 1990 ל-24.2 ב-2017. לצערי אין בידי את היכולת לקבוע עד כמה כל אחד מהם השפיע על התוצאה הסופית ואני יותר מאשמח לראות מחקר מסודר בנושא זה.

בחלק המתודולוגיה בסוף הפוסט אסביר את החישוב שעשיתי, את השאלות שנותרו פתוחות מבחינה מתודולוגית ואעלה מחשבות כיצד ניתן לשפר את המדד.

מסקנות

השכר המשוכלל במשק עלה בדומה לצמיחת התוצר ככה שהטענה כאילו האזרח הפשוט לא נהנה מהצמיחה וכולה הגיעה לבעלי ההון היא שגויה מיסודה. האמת היא שההיפך הוא הנכון, בסקירה של משרד האוצר מראים שלפחות בין השנים 2007-2015 השכר של העובדים מהעשירון השני הוא זה שעלה במהירות הגבוהה ביותר. השכר של עשירון 10 דווקא עלה במהירות הנמוכה ביותר וזאת תוצאה שרק ישראל הציגה מכל מדינות ה-OECD (של צמצום בפערים החברתיים). גם מדד ג'יני תומך בתוצאה זאת ומראה ירידה באי שוויון כפי שאני מסביר רבות בבלוג זה.

מסקנה שנייה ולא פחות חשובה היא הצורך לייצר מדד חדש שיראה את השינויים בשכר הממוצע במשק בשים לב לשינויים טקטוניים שעוברים על שוק העבודה. לאור הניסיון של הממשלה להגדיל את שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות ולאור גידול משקלם באוכלוסייה בגילאי עבודה אני צופה שגם בשנים הבאות המדד שהצעתי יהיה מסוגל להסביר טוב יותר את התפתחות השכר מאשר המדד הרגיל של שכר ממוצע. לתשומת לב האנשים בבנק ישראל, במשרד האוצר ובאקדמיה.

 

אני רוצה להודות לעידן דה ארץ על העלאת הנושא לתשומת ליבי ועזרה בחישוב המדד האלטרנטיבי.

הערות מתודולוגית לסיום (למתקדמים).

  1. אני רואה הרבה חישובים שמסתמכים על השכר הממוצע על פי הלמ"ס. שכר זה אינו מדויק מהבחינה הפשוטה שללמ"ס אין מושג על כפל עבודות. לכן אם פלוני עובד בשתי עבודות ובכל אחת הוא מרוויח 5000 ₪ הלמ"ס יספור אותו בתור שני עובדים בשכר נמוך במקום בתור עובד אחד עם שכר ממוצע. לכן ככל שאתם יכולים להשתמש בנתוני הביטוח הלאומי (שיש לו נתונים מלאים לגבי כפל עבודות) תעשו זאת. אם אין לכם יכולת להשתמש בנתוני הביטוח הלאומי מפני שאלו מתפרסמים באיחור אז קחו בחשבון שהשכר הממוצע על פי הביטוח הלאומי לרוב גדול בערך ב-6% מהשכר הממוצע על פי הלמ"ס. אני מקווה שהערה זאת תסייע לסטודנטים וחוקרים להימנע מטעות שאני רואה שהרבה אנשים חוזרים עליה. קריאה במתודולוגיה של החישוב של הלמ"ס ושל הבט"ל תבהיר את הנקודה הזאת.
  2. השתמשתי בחישוב בנתונים לגבי השתתפות בשוק העבודה בגילאי 15+. ייתכן שחישוב על גילאי העבודה העיקריים יהיה נכון יותר.
  3. נתוני הבט"ל מסתיימים בשנת 2014. את שנים 2015-2016 חישבתי על ידי הערכה בכמה השכר הממוצע על פי הלמ"ס מופחת בגלל הבעיה המתודולוגית שציינתי בנקודה 1.
  4. צריך לבדוק מה כולל השכר הממוצע שמדווח על פי הביטוח הלאומי. א' אין הסבר האם זה נתונים שוטפים או ריאליים אבל הסקתי שאלו שוטפים. וב' עולה השאלה האם זה השכר המבוטח על ידי הביטוח הלאומי או הברוטו. למיטב ידיעתי עשויים להיות כאן הבדלים מסוימים אך אני לא בטוח בזה.
  5. כמובן שלעוד גורמים עשויה להיות השפעה על התוצאות. דברים כמו ירידת המיסוי הישיר, שיעור התארגנות העובדים במשק (כוח המיקוח של העובדים), חקיקה שמשפיעה על עלות העבודה ועליית מחירי התוצר יכולה להיות השפעה על התוצאות. כאמור אני אשמח לראות מחקר מסודר בנושא.

 

מודעות פרסומת

תגובה אחת בנושא “על הבעיות במדידת השכר הממוצע והצעה למדד אלטרנטיבי -שכר ממוצע משוקלל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s