קצת נתונים
אתמול פורסם הדוח הכספי של ממשלת ישראל לשנת 2015 וממנו עולה כי העלות של הפנסיה התקציבית האמירה ל-746 מיליארד ₪ והסוף אינו נראה לעין.
במונחים נומינליים שילמנו בשנת 2015 19 מיליארד ₪ על פנסיות תקציביות של עובדי המדינה לשעבר ובשנת 2039 צפוי סכום זה להגיע לשיא של 38.21 מיליארד ₪, כלומר להכפיל את עצמו.
אמנם מספר זה נשמע מפוצץ אך צריך לומר בהגינות שהדרך הנכונה להסתכל על עול הפנסיות התקציביות הוא באחוזי תוצר. במונחים אלו יגיע הנטל לשיא דווקא בשנת ,2016 אז יעלו הפנסיות התקציביות 1.6% תוצר, ומכאן והילך הוא צפוי לקטון.
כמובן שחשוב לזכור שהחישוב אינו כולל את פנסיות הגישור בצבא שגם הן יעלו כמה מילארדים טובים כל שנה (אלי ציפורי מגלובס מעריך את עלות פנסיית הגישור בצה"ל ב-250 מיליארד ₪).
האם ניתן לצמצם את עלות הפנסיה התקציבית
התשובה המקובלת אומרת שלא. שמדובר בהבטחה שלטונית שניתנה בעבר לעובדים ולא ניתן לשנות אותה היום בדיעבד כי יש פה פגיעה בעובדים.
אני לא מקבל את הטענה הזאת. היא מזכירה את מי שאמר שלא ניתן לשנות את המיסוי על משאבי טבע (בעיקר גז) כי החברות כבר הלכו לקדוח כשהן מצפות את שיעורי המס שהיו נהוגים בעבר. כמו שניתן לשנות את שיעורי המס אפשר עדיין לשנות פרמטרים שקשורים לפנסיות שיושלמו בעתיד.
יש מספר דרכים שבהן ניתן לצמצם את עלות הפנסיה התקציבית לממשלה. כמובן שצריך לזכור שכל שינוי יוביל להתנגשות עם ההסתדרות וכנראה גם עם גופי הביטחון ולכן לפוליטיקאים שלנו נוח פשוט לצבור חובות ולגלגל אותם אל העתיד, כלומר אלינו הצעירים.
אבל קודם נזכיר שהדרך שבה מחשבים את הפנסיה התקציבית היא כאחוז מהשכר הקובע של הפנסיונר. לשם פשטות ניתן לחשוב על השכר האחרון כשכר הקובע. הפנסיונר יכול לקבל מקסימום של 70% מהשכר הקובע שלו.
- ביטול הטבות מיוחדות- ישנן כמה הטבות מיוחדות שלא ברורה מהותן וניתן לבטל אותן כבר היום. למשל בכל גופי הביטחון יכול ראש הגוף (הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש המוסד וכו') להעניק תוספת של 6% מהשכר הקובע לפורש (הפלא ופלא הוא תמיד יעניק אותן לפורשים). תוספת זאת גם מאפשרת לעבור את רף 70 האחוזים ולהגיע עד 76%. ניתן לבטל את שתי ההטבות הללו כך שגם פורשים מגופי הביטחון יוכלו להגיע רק עד הרף של ה-70% ו/או שלא יינתנו תוספות רמטכ"ל של 6%. ביטול שתי הטבות אלו שווה למיטב זיכרוני לפחות כ-10 מיליארד ₪ מההתחייבויות העתידיות.
- גביית הפרשות השתתפות מהעובדים- כל עובד בפנסיה רגילה (צוברת) מפריש כ-6% מהשכר שלו לטובת הפנסיה. אך העובדים בפנסיה התקציבית מפרישים רק כ-2% מהשכר שלהם. מדוע זאת? אין סיבה אמיתית. העלאת ההפרשה של העובדים הקיימים ל-6% היא צעד מתבקש של שוויון שכמובן יוביל להתנגשות חזיתית עם ההסתדרות. גם צעד זה שווה כמה עשרות מיליארדי ₪ לאורך השנים.
- עצירת הפנסיות התקציביות והמשך צבירת זכויות בפנסיות רגילות- כשהבינו שהפנסיות התקציביות הן עול כבד מדי על תקציב המדינה החליטו לעצור אותן. אך העצירה רק מנעה מעובדים חדשים לקבל את התנאים הללו ולא עצרה את צבירת הזכויות של העובדים הוותיקים. מדוע? שוב בשביל לא לריב עם העובדים שרוצים (בצדק מבחינתם) את התנאים הכי טובים שיש. ולצערנו אין בממשלה מי שייצג את האינטרס הציבורי הרחב. גם כיום אפשר לומר שהזכויות שנצברו ישמרו לעובדים אלא שמעתה והלאה הם יצברו זכויות בפנסיה רגילה (צוברת). אין לי יכולת להעריך את שווי ההחלטה הזאת אך היא בוודאי שווה כמה עשרות ואולי אפילו מעל מאה מיליארד ₪.
- הפחתת הפנסיה התקציבית לשווי שצפו כשנתנו אותה- זה כבר צעד מאוד דרסטי. היועצים המשפטיים באוצר טוענים שאין יכולת להעביר את זה בבג"ץ אבל אני כאמור לא מסכים איתם. ההבטחה שניתנה לפנסיה התקציבית אמרה דבר מאוד פשוט- תעבוד עד גיל הפרישה (65 לגברים ו-60 לשנים תנו לי להזכיר לכם) ותקבל 70% מהשכר הקובע עד סוף חייך. במתן ההבטחה הזאת היו מספר דברים שלא צפו מראש. לא צפו את התארכות תוחלת החיים ולא צפו את ירידת הריבית בשווקים. שני הדברים הללו הגדילו מאוד את השווי של הפנסיות התקציביות. כך שאם הטענה היא שהובטח משהו לעובדים אני אומר אין בעיה, שיקבלו בדיוק את מה שהובטח להם. שלמו את הפנסיה התקציבית לפי הריבית שהייתה נהוגה בזמנו ולפי תוחלת החיים שהייתה צפויה בזמנו. שני שינויים אלו יפחיתו את השווי של הפנסיות התקציביות בעשרות אחוזים שאינם מגיעים לעובדים. העובדים לא יכולים לטעון כי הם החליטו לעבוד בממשלה רק בגלל שצפו שהפנסיה שלהם תהיה שווה כל כך הרבה כי אף אחד לא יכל לצפות את השינויים שקרו.
לסיכום העלות של הפנסיה התקציבית אינה גזרת גורל וניתן לצמצם אותה. הפנסיה התקציבית אמנם לא תמוטט את הממשלה אך היא בהחלט פוגעת בשירותים שהממשלה מספקת מכיוון שהיא גוזלת משאבים רבים שיכלו להיות מופנים לדברים טובים יותר.
הפנסיה התקציבית גם פוגעת בנו בצורה נוספת. היא מעלה את ההכנסות של אנשים מבוגרים (בעזרת סבסוד באדיבות הציבור) ובכך מקטינה מלאכותית את הצורך בהעלאת גיל הפרישה. אך תוחלת החיים ממשיכה לעלות ואחוז האוכלוסייה המבוגרת ממשיך לעלות גם כן. כשיעלו את גיל הפרישה זה עלול להיות מאוחר מדי ואז כולנו נזדקן בעוני.
נער אוצר 
בהשוואה למיסוי על משאבי טבע, גם כאן אפשר פשוט להעלות את המס על הפנסיות, לא?
אהבתיאהבתי
אפשר אבל צריך לשים לב שזה יעלה את המס לכל הפנסיות, לא רק התקציביות
אהבתיאהבתי
מה הבעיה לקבוע מס ספציפי? אפשר למשל לתת לקרנות הפנסיה החדשות פטור מהמס הזה. או בצורה מתוחכמת יותר: להעלות את הריבית על אגרות החוב המיועדות.
אהבתיאהבתי
לא סביר שמשהו ישתנה כל עוד הפקידים האחראים יושבים בעצמם על פנסיות תקציביות. הסיכוי לרפורמה יהיה רק אחרי שכל "דור א" של הפקידות הבכירה תפרוש לפנסיה. אבל אז זה יהיה ממש פגיעה רטרואקטיבית.
אהבתיאהבתי
אכן, בעיית סוכן קלאסית.
אהבתיאהבתי
אני חושב שהצעה מס' 2 "גביית הפרשות השתתפות מהעובדים" היא רעיון יפה אבל לא הוגנת מהסיבה שעובדי ציבור עם פנסיה תקציבית במקרים רבים מקבלים שכר נמוך מהמקובל בשוק החופשי, וההצדקה לשכר מאוזנת מבחינתם ברמת השיקולים עם "שווי" הפנסיה. מהלך שהעלאת אחוז ההשתתפות תהיה חייבת להיות מלווה בהעלאה שיעור דומה של ההכנסה.
(אני כותב את זה בתור איש צבא לשער שלאורך מספר שנים החליט להשאר בשירות הצבאי למרות שכר נמוך בכ-30% בצבא לעומת השכר בשוק בגלל תנאי הפנסיה)
אולי ההצעה הנכונה היא אם יאזנו את הפער ע"י העלאת השכר והעלאת ההשתתפות כך שלאורך זמן תיווצר ה"שחיקה" המתבקשת והתנאים יוכלו להשתוות.
אהבתיאהבתי
אמנם השכר נמוך יותר הרבה פעמים (ממש לא תמיד) אבל יש גם קביעות שנותנת המון שקט נפשי.
יש כל מיני הבדלים בין השירות הציבורי והמגזר הפרטי וקשה לכמת את כולם. אני מסכים שעדיף לתת שכר יותר טוב ולצמצם את הזכויות הפנסיוניות, זה הרבה יותר הגיוני (אביה ספיבק כתב על זה למיטב זכרוני)
אהבתיאהבתי
קשקשן המשכורת הצבאית לא נמוכה אתה שומע מספרים שזורקים לך באוויר וזוכר רק את הגבוהים, שהם אלה שעל פי רוב משתפים ומתרברבים כדי שתרגיש רע.
אהבתיאהבתי
צר לי – אני מדבר רק על עצמי. אני הייתי בתפקיד טכנולוגי ועושה תפקיד דומה מחוץ לצבא ויכול לומר לך שהפער בשכר הוא (משמעותית) מעל 50%.
ואני אפילו לא מדבר על כך שאני עובד משמעותית פחות שעות (ולא עושה תורנויות בבסיס או אבט"שים בשטחים).
גם בתפקידים הלא טכנולוגיים השכר בצבא לרוב נמוך יותר (אולי בפער אחר באחוזים אבל ההפרש הכספי של 1000-2000 ש"ח בשכר נמוך אפילו משמעותי יותר).
לעומת זאת מה אני כן מסכים שיש עוד הרבה מקום לצמצם בכ"א בצבא – אבל זה לא קשור לתנאי השכר אלא לתקציב צה"ל עצמו. מנגד צריך לזכור שהצבא חייב להערך מבחינת מצבת כח אדם לתקופה של מלחמה מה שהרבה פעמים גוזר איוש מוגבר למחסנים ותפקידי לוגיסטיקה רק כדי "להיות ערוכים להספקי עבודה גדולים יותר".
אהבתיאהבתי
קשקוש…מעטים ביותר הם עובדי המדינה מסך מאות האלפים שבהם.. שבשוק הפרטי היו מרוויחים יותר. אולי מהנדסים בצבא טאנשי טכנולוגיה. השאר.. חצי מהם בכלל עבודתם לא נחוצה..בשוק הפרטי היו מובטלים לגמרי. או עובדים בתנאים ושכר גרועים בהרבה ממה שהמדינה בטובה מעניקה להם מכיסי משלם המיסים.
אהבתיאהבתי
לפגוע בתנאי הפנסיה שסוכמו עם אנשים שכבר לא עובדים, או קרבים לגיל הפנסיה לא שונה משינוי רטרואקטיבי של כל תנאי שכר שהם. כעת זו פנסיה, ומחר זה שינוי מדרגות מס רטרואקטיבי, על כל הכנסה שהצהרת עליה מאז התחלת לעבוד, ומחרתיים זה החלת מע"ם באחוז גבוה יותר על רכישות העבר, ולאן נגיע?
נגיע למצב של חוסר אימון במערכת. לא רק חוסר נכונות להכנס לשירות הציבורי למי שיש לו חלופות פרטיות, אלא חוסר אימון שמה שקיבלת אכן שלך ולשימושך. מחאת הדיור תהיה משחק ילדים לעומת צעד כזה אם אנשים יבינו מה המשמעות של הפרת הסכמים רטרואקטיביים.
וכל זה כאשר רוב הפנסיות הן הרבה מתחת לבודדות יוצאות הדופן שמפרסמים ברבים. על כל שופט עם פנסיית עתק פורשים עשרות מורים עם פנסיה צנועה בהחלט, ולך דע כמה מאות פקידים עם פנסיות צנועות עוד יותר. אותו דבר גם בפנסיות הצבאיות, אגב.
חפש דרכים אחרות לפתור את הבור הזה מאשר לפגוע בזקנים, נער. ואם אין לך פתרונות, כנראה שמקומך אינו באוצר
אהבתיאהבתי
זיוית, חבל שאת הנחרצות שלך לא הבעת כשמתווה הגז שינה רטרואקטיבית את המיסוי על פרוייקטים שכבר נחתמו תחת חוקי מס מסויימים, שוועדת ששינסקי שינתה. אכיפה סלקטיבית היא מפתח לאיבוד האמון במערכת המשפט (מה שבאמת קרה – ראי סעיף 4) ומוסר סלקטיבי (לתשובה יש הרבה כסף, אז נדפוק אותו) מעמיד אותך באור המתאים לדומייך: בורים, אלימים, וחדורי שנאה.
אהבתיאהבתי
לא ברור לי מנין הסקת איך הגבתי על מסקנות ועדת שישינסקי. לא זכור לי שאי פעם כתבתי עליהן משהו, לפחות בעת שהובאו לציבור. בכל מקרה, הטיעון שפעם נשברו הסכמים בתחום אחד (והיו לכך כדבריך השלכות שליליות) לא מצדיקה לחזור על תהליך כזה בתחום אחר בלי לפחות לחשוב על ההשלכות על יחסי עבודה ואמינות הסכמי עבודה בישראל. אני מקבלת את הבורות שייחסת לי – לא הצגתי את עצמי כבעלת מקצוע בתחומי הכלכלה, ועדיין גם כבורה זכותי להביע את דעתי. יתר התארים שחלקת לי אינם במקומם.
אהבתיאהבתי
V
אהבתיאהבתי
לא מבין
אתה מציע למדינה לטפל בפנסיה תקציבית (אני לא מדבר על פנסיית גישור לאנשי קבע)
בעיה שהיא קטנה לדבריך וגם דועכת
במחיר של סכבוכי עבודה ?
בתור כלכלן (?) זה יעיל ?
לגבי פנסית גישור אני ממש לא בטוח שצבא מבוגר שההעסקה בו היא צמודה לתנאי השוק החופשי תהיה יות זולה או יעילה מבחינת הכיסוי הביטוחי (הגנה)
וזה לא אומר שהמצב כיום תקין
אהבתיאהבתי
גישה אחרת להורדת הנטל של הפנסיה התקציבית, שהיא הרבה יותר הוגנת:
הבעיה שלי עם פגיעה בפנסיה התקציבית היא שצריך לחשוב על דרך שבה הפגיעה פרופורציונית לשכר. העיוות הגדול בעיני הוא עם באחוז נמוך יחסית של פנסיות תקציבית לעובדים שקיבלו שכר גבוה, ועכשיו (ובעתיד) הפנסיות התקציביות שלהם גבוהות פי 2 או 3 יותר מהשכר הממוצע.
מציע גישה מאוד פשוטה, שבעצם מתייחסת לפנסיה התקציבית כחלק מהעלמת מס שהמדינה עשתה לעצמה:
חלק מהטענות נגד הפנסיה התקציבית היא שההפרשה שהייתה נדרשת כדי לקבל אותה גבוהה פי 3 עד 10 מההפרשה המקובלת במשק. לכן עבור אותם עובדים, היא עוברת את תקרת הפטור ממס.
לחשב מהי ההפרשה שהייתה נדרשת אם המדינה הייתה רוצה לתת זכויות זהות דרך קרן פנסיה פרטית, ולהתייחס לשווי ההפרשה כאילו הוא מתווסף לשכר, ועם עובר תקרה – צריך למסותו, בדיוק לפי הכללים שנהוגים לעובדים במגזר הפרטי.
במקביל, ניתן לדרוש מהעובדים שדמי ההשתתפות שלהם בפנסיה התקציבית יעלו לשליש מאותה העלות (שזה עדיין פחות מהחצי שהעובד משלם כיום).
מול התנגדות ההסתדרות אל תיקון שכזה, ניתן יהיה להבהיר לעובדים הצעירים ולרוב הציבור שאינם בפנסיה תקציבית, שבעצם יש פה רק השוואת תנאים חלקית. ובעיקר תשלום של מס שהועלם באופן ממוסד בעבר. בנוסף, ההבדל לעובדים שמקבלים עד פעם וחצי שכר ממוצע (רוב מוחלט במגזר הציבורי ) כנראה שההבדל יגיע רק מגובה ההשתתפות, ואולי ישתלם לוותר על חלק ממנו תוך קביעת סכום מימון שקלי.
למעשה, עם גישה כזו ניתן יהיה אפילו לחפש דרך לצמצם תשלום של פנסיות תקציביות קיימות.
אם כי, צודק מי שכותב שהכל עוד השופטים הבכירים והפקידות הבכירה הם בנהנים, לא יהיה פתרון לבעיה.
אהבתיאהבתי
אני מסכים עם רוב מה שכתבת חוץ מהסיומת. אני חושב שניתן לכפות גם על הפקידות הבכירה שינוי בתנאי הפנסיה התקציבית
אהבתיאהבתי