ח"כ זהבה גלאון מעדכנת שצוות כלכלי בלשכתה ערך מחקר שבדק ומצא שקצבת הפנסיה של אשה מגיעה ל-54% מקצבת הפנסיה של גבר. ההבדלים נובעים מפערים בגיל פרישה, פערים בתוחלת החיים, פערי שכר ומספר שנות עבודה שונות. בנוסף היא טוענת לאפליה כנגד ערבים ותושבי הפריפריה שתוחלת החיים שלהם קצרה יותר ולכן הם מממנים את האוכלוסיות החזקות. בואו נעשה רגע סדר בדברים.
קצבת הפנסיה נקבעת בעת יציאת העובד לפרישה. גובה הקצבה תלוי בסכום החיסכון של העובד ובתוחלת החיים הצפויה שלו. הפרמטר היחיד שמודד את תוחלת החיים הצפויה שלו הוא האם העובד הוא גבר או אישה ואין התחשבות בפרמטרים נוספים (שיכולים להיות חשובים) כגון אורח חיים, תוחלת חיים במשפחה, מחלות וכו'. כמו כן אין התייחסות לפרמטרים נוספים כגון דת, עדה או מקום מגורים.
כאן חשוב להדגיש נקודה נוספת. פנסיה הוא מוצר ביטוחי אחד מבין רבים. גם המוצרים ביטוחיים אחרים כגון ביטוח רכב, ביטוח דירה, ביטוח חיים וכו' אסור לתת תעריף שונה לערבים ויהודים או לתושבי המרכז מול תושבי הפריפריה למרות שפעמים רבות יש בזה היגיון כלכלי מכיוון שפרמטרים אלו יכולים להשפיע על ההסתברות להתרחשות מקרה ביטוחי (כגון מוות או תאונה).
ח"כ גלאון צודקת שהאוכלוסיות החלשות מסבסדות את האוכלוסיות החזקות אך זה נכון רק לגבי המוצר הפנסיוני.
במוצרים ביטוחיים אחרים ההיפך הוא הנכון. ניקח לדוגמא את ביטוח הרכב. לערבים יש סטטיסטית סיכוי גבוה יותר להיות מעורבים בתאונת דרכים מאשר ליהודים. לכן התושבים היהודים מסבסדים את התושבים הערבים בארץ במוצר זה. אם נרשה לחברות הביטוח להשתמש בפרמטר של דת בקביעת מחירי ביטוחי הרכב המחירים ירדו ליהודים ויעלו לערבים. אני די בטוח שחברת הכנסת גלאון אינה מעוניינת בתוצאה זאת.
בנוסף נשאלת השאלה מדוע לעצור בביטוחים מסחריים. אפשר לעשות חישוב דומה בביטוח הלאומי. אזרח הפריפריה נמצא בסיכון גבוה יותר להיות מובטל מאשר תושב המרכז. הוא גם נמצא בסיכון גבוה יותר להזדקק להבטחת הכנסה. לכן אם נעשה את המודל האקטוארי מחדש ונתייחס לפרמטרים (חשובים) אלו יתקבל שתושב הפריפריה צריך לשלם יותר דמי ביטוח לאומי מאשר תושב המרכז.
הכנסת לאום או דת לחישובים אקטואריים הוא תרגיל מסוכן מאוד שאמנם יהיה יעיל כלכלית אך יהיו לו השלכות חברתיות חריפות ביותר. ניתן כמובן ללמוד מהעולם ולראות שאף מדינה לא אפשרה לחברות הביטוח לתמחר מוצרים על פי דת או לאום, וזאת כדי לא לפגוע בזכות לשוויון.
אגב לא ברורה לי התשובה של משרד האוצר מכיוון שהנתונים הללו ידועים מזה שנים ארוכות ואני זוכר שאפילו ניהלנו על זה שיחות מסדרון בעת עבודתי באגף שוק ההון. אני מניח שאגף שוק ההון לא רצה לבזות את ח"כ ולכן נתן תשובה דיפלומטית שהנושא בבדיקה. קשה לי להאמין שיהיה שינוי במדיניות האוצר בנושא זה ואם כן כמובן שזה ידרוש את אישור הכנסת.
לסיכום, צודקת ח"כ גלאון שהערבים וושבי הפריפריה מסבסדים (בממוצע) את האוכלוסיות החזקות בתחום הפנסיוני. אך בשאר התחומים הביטוחיים התמונה הפוכה לגמרי. שינוי של המדיניות יצטרך להיות בכל המוצרים הביטוחיים והתוצאה הסופי עשויה להיות לטובת השכבות החלשות או החזקות.
אני בכל מקרה לא רוצה לחיות במדינה שבה סוכן הביטוח שואל מה הדת שלי בכל פעם שאני קונה מוצר ביטוח.
לא הבנתי מדוע כביכול האוכ' החזקות מסבסדות את האוכ' החלשות במוצר הפנסיוני? הרי הפנסיה מחושבת ע"פ הממוצע המגדרי, שכאמור גבוה יותר אצל האוכ' היהודית מאשר אצל זו הערבית, לכן גם במקרה זה האוכ' החלשה "מרוויחה" ומקבלת מעין פיצוי יתר. הלא כן?
אהבתיאהבתי
האוכלוסיה החלשה מסבסדת את החזקה מכיוון שהיא חיה בממוצע פחות שנים. ככל שאתה חי יותר שנים החיסכון שלך צריך להספיק ליותר שנים. נניח שיהודי חי בממוצע 20 שנים אחרי הפרישה וערבי רק 15 שנים. שניהם יקבלו כל שנה את החיסכון שלהם חלקי 17.5 שזה מספר השנים שהם אמורים לחיות. אז הערבי נפגע כי הוא היה אמור לקבל קצבה יותר גבוהה (1/15) והיהודי הרוויח כי הוא היה אמור לקבל קצבה נמוכה יותר (1/20).
זה כמובן חישוב מופשט שאינו לוקח בחשבון ריבית ועוד כמה דברים אבל החישוב המדויק לא ישנה את העיקרון שהסברתי
אהבתיאהבתי
מה שמפריע לי בהצעה של ח"כ גלאון (שאני מעריך אותה מאוד) זה שהיא יוצרת מצג שווא כאילו המחוקק משפיע בצורה משמעותית על גובה הפנסיה של האזרח. מה שמשפיע הכי הרבה על גובה הפנסיה זה כמה הרווחת וכמה חסכת לאורך החיים. ולכן לא פחות חשוב שנציגי הציבור יגידו לציבור שצריך ללמוד קשה, לעבוד קשה ולחסוך הרבה
אהבתיאהבתי