אם לא יהיה שינוי משמעותי בשעות הקרובות, יוון תגיע מחר לחדלות פרעון. האיום הזה נמצא באוויר כבר מספר שנים אך נראה שכעת הוא כמעט בלתי נמנע. למרות שכל הצדדים מעוניינים להשאיר את יוון בגוש היורו, האירועים המתגלגלים כנראה יצאו משליטה. גם אם תמצא הנוסחה למניעת הקריסה של יוון הסיטואציה כיום, בה כלל הציבור היווני עומד שעות בשמש בתקווה למשוך את כספו מהבנק היוא בלתי נסבלת לכל מדינה מפותחת.

יש במשבר היווני כמה לקחים חשובים שכל מדינה, ובמיוחד ישראל, חייבת להפנים.

1. עצמאות כלכלית היא חיונית לצורך שמירה על עצמאות מדינית ופוליטית. היוונים מרבים לדבר על "ההוראות" שמגיעות אליהם מבריסל וברלין בניגוד להחלטות של הממשלה הדמוקרטית שלהם. אבל כאשר מדינה אינה יכולה לספק לאזרחיה שירותים בסיסיים מבלי להסתמך על מדינות אחרות, היא מאבדת את עצמאותה.
2. הממשלה היוונית הנוכחית נבחרה תחת הבטחה שהיא לא תיכנע למדיניות הצנע. כמו שקורה לפוליטיקאים בכל העולם, קל להם לבקר את התנהלות הממשלה כשהם באופוזיציה. אבל כשהם מגיעים לעמדות הכוח הם צריכים להתמודד עם המציאות ולא עם סלוגנים ויועצים אסטרטגיים. והמציאות מה לעשות היא הרבה יותר מורכבת כשאתה אחראי על רווחתם של מיליוני אנשים מאשר כשאתה משחק משחקי מילים עם היועץ התקשורתי שלך. לא צריך להפליג רחוק בהיסטוריה הפוליטית של ישראל כדי למצוא פוליטיקאים שהבטיחו עולם ומלואו מהאופוזיציה רק כדי לגלות עם כניסתם לממשלה שהצעדים שהם דרשו אינם ישימים וההבטחות שהם נתנו נכתבו בקרח.
3. דיבורים מתלהמים ולאומנים אולי משיגים קולות בקלפי אבל הם לא מהווים אסטרטגיה מדינית מוצלחת. ככל שהמשבר התרחב צללו יוונים רבים לעבר המפואר שלהם ולעוולות שלטענתם נעשו להם. זה התחיל בהאשמות שהבנקים הגרמנים הם האחראים למשבר ולא ההתנהלות של ממשלות יוון לדורותיהן. לפני חודשיים הפרלמנט היווני הגיע לשיא חדש כאשר דרש מגרמניה 300 מיליארד דולר פיצוי על נזקי מלחמת העולם השנייה. השבוע היה זה כבר ראש הממשלה ציפראס שהבהיר שיוון היא ערש הדמוקרטיה והיא לא תבקש משר האוצר הגרמני רשות לקיים הליכים דמוקרטים.

ההתנהלות של ממשלת יוון במשבר הנוכחי אינה ייחודית. לפני כשנה, נשיאת ארגנטינה בחרה לתקוף את נושיה כאשר הם הביאו את המדינה לחדלות פרעון. האמירות הן קשות, הדיבורים מתלהמים והתוצאה זהה והיא שהאזרחים סובלים.

ייתכן והמערכת הכלכלית העולמית אינה הוגנת, ייתכן שהיוונים והארגנטינאים היו הצד הצודק בויכוח. יכול אפילו להיות שצריך לשנות את חוקי המשחק. אבל מדינה צריכה לדעת את מגבלות כוחה, במיוחד מדינה קטנה כמו יוון.

וכל מה שנאמר כאן על יוון נכון שבעתיים למדינה קטנה ומבודדת מדינית כמו ישראל.

ישראל נמצאת מרחק רב מהמקרה היווני, למרות זאת חשוב לזכור שכמה שנים של התנהלות כלכלית  לא אחראיות בתוספת משבר מקומי או עולמי יביאו אותנו בקלות לתרחיש היווני. למעשה ב-1984 כבר היינו בנקודה הזאת ובקושי רב נחלצנו ממנה.

פוליטיקאים ישראלים גם אוהבים להתכנס בתחושת הצדק שלהם ולדבר על העוולות שנעשות לנו יום יום (לדוגמה) או על חסר ההבנה של האמריקאים והאירופאים את הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה (עוד דוגמא אחת מני רבות). ייתכן והם צודקים, אבל אף אחד מאיתנו לא רוצה להגיע למצב שבו אין לחם בסופרמרקט או שאין כסף בבנק. אף אחד מאיתנו לא רוצה להתחלף היום עם אזרח יווני שלא בטוח מה יהיה עליו ועל הילדים שלו בשבוע הבא.

כדי להבטיח שלא נגיע למצב הזה חשוב תמיד לזכור את המשבר היווני וללמוד ממנו לקחים. אנחנו חייבים תמיד לשמור על אחראיות כלכלית. אנחנו חייבים לשמר את הקשרים האסטרטגים שלנו עם מדינות העולם. אסור אף פעם לחשוב שמגיע לנו משהו או שהצדק איתנו ולכן בסוף ננצח. כשמדינה מגיעה למצב שהיא תלויה לחלוטין במדינות אחרות היא מאבדת שליטה על גורלה. זה כואב ומבזה כשמדובר ביוון, זה עלול להיות קטלני כשמדובר בישראל.