על האג"ח המיועדות

אג"ח מיועדות הן אגרות חוב לא סחירות שהמדינה מנפיקה לגופים המוסדיים המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור. אגרות החוב הללו הן בריבית יחסית גבוהה לריבית שמשלמת מדינת ישראל על אגרות החוב הרגילות שלה (רובן מבטיחות תשואה של 4.86% צמוד מדד וחלקן אף יותר מכך). לכן הן גם מהוות סבסוד לחוסכים לפנסיה.

זהו מכשיר יוצא דופן שרק ישראל משתמשת בו בכל העולם המערבי וכדי להבין מאיפה הוא הגיע ולמה הוא עדיין בשימוש, צריך ללכת כמה שנים אחורה בהיסטוריה של מדינת ישראל.

היסטוריה של האג"ח המיועדות

בשנים הראשונות של המדינה היו לממשלה צרכים תקציביים רבים ומקורות תקציביים דלים. המדינה החליטה למעשה להלאים כמעט את כל החסכון במשק ועשתה את זה עם מספר כלים ביניהם האג"ח המיועדות שנמכרו לקרנות הפנסיה השונות. כלומר כמעט כל החיסכון הפנסיוני ב-40 השנים הראשונות של המדינה הלך ישר לקופת האוצר. גם חסכונות אחרים הלכו לקופת האוצר ברובם הגדול.

היו עוד כלים רבים שדיכאו את שוק ההון המקומי ונתנו לממשלה עדיפות רבה על מגייסי הון אחרים כמו חברות ציבוריות. למעשה עד סוף שנות ה-80 חברה לא יכלה להנפיק אג"ח בבורסה בלי אישור פרטני של ועדת הכספים! בסוף שנות ה-80 כשההשפעות של תכנית הייצוב התחילו לחלחל והצרכים התקציביים ירדו הממשלה התחילה לשחרר את שוק ההון מלפיתתה החזקה. זה התחיל עם ביטול ההנפקה של אג"ח מיועדות לקופות גמל ולחסכונות בנקאיים בסוף שנות ה-80. אך קרנות הפנסיה המשיכו להשקיע כמעט את כל כספן באג"ח מיועדות.

ב-2003 כחלק מההתמודדות עם המשבר הכלכלי שפקד אותנו ניסה משרד האוצר לבטל את האג"ח המיועדות אך לא הצליח. בפשרה הפוליטית שנחתמה בסוף, קטנה משמעותית כמות האג"ח המיועדות בתיק הפנסיוני (מ-90% ל-30%). מאז ועד היום לא היו שינויים משמעותיים בתחום זה.

האג"ח המיועדות נשארו איתנו עד היום, בעיקר מסיבות פוליטיות כפי שתיכף נראה.

יתרונות האג"ח המיועדות

מצדדי האג"ח המיועדות מציינים שני יתרונות של מכשיר זה:

  1. הוא מהווה עוגן לתשואות התיק הפנסיוני מכיוון שהוא אינו חשוף לתנודות בשוק ההון (הנייר אינו סחיר ולכן אין לו מחיר שוק- יש לו רק מחיר מתואם)
  2. הוא נותן תשואה עודפת לחוסכים לפנסיה מה שמגדיל את החיסכון הפנסיוני של אזרחי ישראל. מכיוון שחיסכון זה הוא נמוך ביחס לרצוי יש פה יתרון.

הבעיה היא ששתי הנקודות הללו אינן יתרונות כלל וכלל. למעשה אלו הן חסרונות של המכשיר הזה.

הסיכון באג"ח מיועדות

כפי שראינו בסעיף הקודם אג"ח מיועדות נחשבות בטוחות יותר בגלל שהתנודתיות שלהן היא למעשה אפס. בשוק ההון מודדים סיכון בעיקר על ידי תנודתיות ולכן למשל מניות נחשבות מסוכנות יותר מאג"ח. אז מכשיר שהוא לא תנודתי בכלל אמור להיות הכי בטוח בעולם, לא? טעות.

בואו נדמיין מצב שחס וחלילה דירוג האשראי של ישראל מתדרדר. מחירי האג"חים של ממשלת ישראל צונחים בבורסה אך האג"ח המיועדות לא משנות את המחיר שלהן מכיוון שלא ניתן לקנות ולמכור אותן. כך יוצא שכביכול מי שמחזיק בהן לא סבל מפגיעה בערך התיק שלו אך למעשה ברור שערך התיק שלו נפגע. אם (חס וחלילה) ישראל תיכנס לחדלות פירעון (תספורת) הוא יספוג את כל ההפסד ולא יוכל לצמצם אותו על ידי מכירת האגרות לצד שלישי. כלומר במקרה של חדלות פרעון האג"ח המיועדות למעשה מסוכנות הרבה יותר מהאג"ח הרגילות והסחירות של הממשלה.

זאת נקודה חשובה שלא עומדים עליה בתקשורת ובכנסת בכלל. האג"ח הללו תמיד מיוצגות כעוגן בטוח אך במקרה של סערה בשווקים העוגן הזה עלול להטביע את תיק הפנסיה של הציבור המחזיק בו.

רגרסיביות האג"ח המיועדות

אג"ח מיועדות מגדילות את החיסכון הפנסיוני של אזרחי ישראל. זה כביכול עוד יתרון גדול של מכשיר זה. ההגדלה נובעת מכך שאג"ח אלו משלמות ריבית גבוהה בהרבה מאג"ח רגילות של הממשלה ולכן הן מהוות סבסוד לחוסכים. עד כאן נשמע טוב. אך למעשה אג"ח מיועדות הן המכשיר הכי רגרסיבי שקיים בסל הכלים של הממשלה. ולא רק זה אלה שלאחרונה הממשלה הפכה אותו לרגרסיבי עוד יותר.

דמיינו שני אנשים- אחד עשיר ומבוגר והשני צעיר ועני. לראשון יהיה חיסכון פנסיוני בסביבות ה-3 מיליון ₪. לשני יהיה חיסכון פנסיוני ששווה בערך 50 אלף ₪. לכל אחד מהם אג"ח מיועדות שמהוות 30% מהתיק הפנסיוני (כ-900 אלף ₪ לראשון וכ-15 אלף ₪ לשני). האג"ח המיועדות נותנות תשואה עודפת של בערך 3% בשנה לשני החוסכים. קל לראות שהראשון מקבל סובסידיה ממשלתית ששווה ל-27 אלף ₪ בשנה והשני מקבל סובסידיה ששווה רק ל- 450 ₪ בשנה.

כלומר האג"ח המיועדות מגדילות את הפערים החברתיים! במסווה של מכשיר "חברתי" הן עובדות לטובת העשירים והמבוגרים על חשבון העניים והצעירים.

למעשה לאחרונה החליטה ועדה בראשות מנכ"ל האוצר לשנות את ההקצאה של אג"ח מיועדות כך שרק מבוגרים יקבלו אותן. זה אומר שהאג"ח הללו הפכו עכשיו למכשיר שמגדיל פערים בין דוריים. המבוגרים יהנו מהם והצעירים ישלמו עליהם בסוג של תרמית פירמידה (מכיוון שלא ניתן להמשיך לגלגל את העלויות העודפות על הצעירים לנצח ובסוף התרגיל הזה יפסק).

חסרונות האג"ח המיועדות

בחלקים הקודמים ראינו ששני היתרונות כביכול של האג"ח המיועדות הם למעשה חסרונות. זה כמובן לא אומר שהמכשיר הזה לא סובל מחסרונות נוספים. שני החסרונות העיקריים להם גורם מכשיר זה הם:

  1. האג"ח מייצרות בעיה בניהול החוב הממשלתי- למדינה אין יכולת לקבוע את היקף האג"ח שהיא מנפיקה כל שנה שכן היא חייבת לספק לגופי הפנסיה אג"ח מיועדות בשיעור מסוים. בתוך מספר שנים זאת יכולה להיות בעיה אמיתית לממשלה שכן היקף האג"ח שהיא תצטרך להנפיק עלול להיות יותר גבוה מצרכי הנזילות שלה. כבר היום נקודה זאת עושה בעיות בניהול החוב הממשלתי שלא ארחיב עליהן אך הן מהותיות.
  2. פוגעות בתחרות בין גופי הפנסיה- גופי הפנסיה מנסים להשיג לנו תשואה כמה שיותר גבוהה על הכסף שלנו. אך למעשה 30% מהתיק בכלל לא חשוף לתחרות כי כל הגופים מחזיקים בדיוק באותם אג"חים ומשיגים עליהם בדיוק אותה תשואה. זה כמובן לא מונע מהם לגבות דמי ניהול גם על "ניהול" החלק הזה בתיק.

אז למה לא מבטלים את האג"ח המיועדות?

במילה אחת- הסתדרות. בארבע מילים- גם השר חיים כץ.

שני גורמים אלו מתנגדים חריפים לביטול האג"ח המיועדות מהם מאוד נהנים העובדים המאוגדים במשק. זאת מכיוון שהם בממוצע מבוגרים יותר ובעלי חיסכון גבוה יותר משאר העובדים במשק.

הטענה המרכזית שלהם היא שהמדינה מפקירה את החוסכים לפנסיה לתנודתיות של שוק ההון. השר כ"ץ גם התבטא בעבר שצריך לחזור למודל של 100% אג"ח מיועדות (לא מצאתי לינק לצערי אך אני זוכר התבטאות זאת).

יש כמובן עוד התנגדויות לביטול האג"ח המיועדות, בעיקר מצד חברי כנסת "חברתיים". אך שני הגורמים הללו הם אלו שהצליחו בגופם למנוע שינויים באג"ח המיועדות בשנים האחרונות.

סיכום

האג"ח המיועדות הן מכשיר פיננסי גרוע שמקורו ההיסטורי בימים בהם הממשלה הלאימה את כל החיסכון במדינה. אין להם שום יתרון (מלבד זה שהן נשמעות "חברתיות") ויש להם המון חסרונות.

אגף החשב הכללי חישב שהסובסידיה בגין אג"ח אלו כבר שווה ל-5.8 מיליארד ₪ בשנה אשר כאמור מגדילים את הפערים החברתיים במדינה.

את המכשיר הזה צריך לבטל לגמרי וטובה שעה אחת קודם.

Facebooktwittergoogle_plusredditpinterestlinkedinmail

34 thoughts on “על האג"ח המיועדות

  1. הבעיה היא שבדומה למחיר למשתכן כל אחד מנסה למקסם תועלת אישית, ולכן גם אם ככלל האגח גרועות, לכל אחד בתיק שלו שמח שיש לו מכשיר שנותן 4.86% צמוד מדד(!!!) יש טענות שלעשור הקרוב אפילו מדדי המניות העולמיים לא יתקרבו לזה (אומרים שזה יהיה בין 4% נומינלי ל-4% ריאלי).

    1. מצד אחד כולנו מרוויחים מזה שיש לנו את האג"ח בתיק ומצד שני כולנו משלמים מסים ולכן גם מממנים את זה. צריך לשים לב מי המרוויחים ומי המפסידים וזה בעיקר תלוי בגיל. ככל שאתה מבוגר יותר יותר כדאי לך שהמכשיר הזה ישאר איתנו עוד כמה שנים. כמו כן ככל שאתה עשיר יותר יש לך אינטרס בזה (בכובעך כחוסך) אך גם אתה משלם על זה יותר (בכובעך כמשלם מסים).

  2. נכון כעיקרון למעט שאלת דירוג החוב. הדירוג מתייחס לחוב החיצוני. ההנחה היא שהמדינה תמיד תוכל לפרוע את החוב הפנימי באמצעות העלאת מסים הגדלת הגרעון וכו. תספורת לחוב הפנסיוני סבירה רק במקרה של קטסטרופה שבה מצב הפנסיה יהיה דאגתם האחרונה של האזרחים.

    1. לא הבנתי את הקשר. את החוב הפנימי תמיד אפשר לפרוע (תיאורטית) בגלל הדפסת כסף שהופך את האג"ח לחסרות ערך. גם במצב של קטסטרופה הפנסיונרים לא ישמחו שיקצצו להם בפנסיה כי אין להם איך להתמודד עם זה. כאמור לא הבנתי מה זה קשור לפוסט שלי.

  3. בלי מספרים, הפוסט לא אומר הרבה. אבל

    לגבי הסיכון, אין הבדל מהותי בין אג"ח מיועדת ואג"ח ממשלתית סחירה. אם חלילה המדינה תעשה "תספורת", שתיהן ייפגעו. העניין הוא רק החלקת התשואה לפדיון על פני השנים.

    לא כולם נהנים מאג"ח מיועדות. עיקר הנהנים נמצאים בקרנות הפנסיה הותיקות ושם מאחר והגרעונות היו עצומים- זו דרכה של הממשלה (שבעצם הלאימה את הקרנות ההסתדרותיות) לצמצם את הגרעונות האקטוראים.

    1. דבר ראשון יש לא מעט אג"ח מיועדות בקרנות החדשות ובביטוחי המנהלים. דבר שני יש הרבה דרכים לצמצם את הגרעון האקטוארי בקרנות הפנסיה הוותיקות, לא ברור לי למה המדינה צריכה לבחור דווקא בדרך הזאת. כלומר, ברור שברור לי אבל אני מתנגד לדרך הזאת. צריך לדעתי להעלות את ההפרשות החודשיות של החוסכים בפנסיות הישנות.

      1. למיטב ידיעתי לביטוחי מנהלים אין אפשרות לקנות אגח מיועדות, והם אפילו הגישו בג"ץ בנושא על אפליה בין ביטוח מנהלים לבין קרנות הפנסיה המקיפות החדשות

        1. ביטוחי המנהלים הישנים (שהתחיל עד 1991) עדיין זכאים לאג"ח מסוג "חץ". בסוף שנת 2016 היו להם אג"ח בהיקף של בערך 50 מיליארד ש"ח.

  4. אחלה פוסט.
    ידע לך במקרה מה היקף האג”ח במערכת? אם עלות הסבסוד לממשלה היא 5.8 מיליארד במצב התשואות הנוכחיות, זה בטח יוצא שיש כ-150 מיליאדד ש"ח של מיועדות, נכון?

  5. זכאות לאגח מיועדות רק כ30% עד פנסיה לפי משכורת של 18000~ שקלים (פעמיים שכר חציוני אאל"ט)
    מאוד מעמד ביניים. לא רגרסיבי במידה שטענת.

    1. הנקודה העיקרית כאן היא הגיל ולא ההכנסה. לאדם בשנות ה-60 שלו יש צבירה הרבה יותר גבוהה מאשר לאדם בשנות ה-30 שלו. זה כמובן תלוי גם בהפרשה החודשית אבל זה תלוי גם בתשואה, בדמי הניהול ובשנות הותק.
      הדוגמה שהבאתי היא פישוט על מנת להבהיר את הנקודה הזאת.

      1. אבל גם ה"צעיר העני" שהבאת יזדקן בסוף, ואז גם הוא ירויח מהאג"ח המיועדות את עשרות אלפי השקלים בשנה. אתה צריך להסתכל על סה"כ ההטבה שהוא מקבל לאורך כל תקופת הצבירה, ולא רק על השנה הנוכחית, הדלפונית, שלו.
        לכן גם לצעיר יש אינטרס שהאג"ח המיועדות ישארו, ולכמה שיותר שנים (כמובן, כל עוד מישהו אחר משלם…)

  6. פוסט יפה. התחלתי את הקריאה כשאני סבור שדבריך שגויים וסיימתי כשאני משוכנע שכדאי אכן לבטל את המיועדות. אבל שים לב, יש כאן קאצ' שדומה לטיעון ותיק שלי: "השקעה בשוק ההון לטווחי זמן ארוכים עדיפה בהרבה על השקעה בנדל"ן גם בתשואה וגם בסיכון. יחד עם זאת השקעה בנדלן מומלצת (בהפוך על הפוך) דווקא לרוב האוכלוסיה עקב בורות פיננסית של רוב הציבור והתנהלות שגויה בשוק ההון." בהקבלה לציטוט עצמי זה אני מבין מדבריך שאתה ממליץ לבטל את המיועדות ולהפחית את גביית המס בהתאם, כך יישאר לציבור יותר כסף פנוי שהוא אינו יודע איך להשקיע…
    אז אולי בכל זאת יש יתרון אחד למיועדות. המדינה מגינה על הציבור (ההדיוט פיננסית) מעצמו…

    1. זאת כבר שאלה של תפיסת עולם. אני מאמין שהמדינה צריכה להגן עלינו מטעויות שאנחנו עושים עד מידה מסוימת. להגיד שעדיף לגבות מסים ביתר מהציבור ולהחזיר לו את זה בצורה רגרסיבית לחסכונות הפנסיונים זה לא משהו שאני מגדיר כדבר טוב שהמדינה עושה.

  7. יופי של פוסט.
    לדעתי, ארגוני העובדים וחיים כץ יסכימו להמיר את הסבסוד של האג"ח המיועדות בסבסוד אחר (למשל, תשלום ישיר, אם המדינה מחליטה שסבסוד פנסיה הוא דבר חשוב). הבעיה היא רשות שוק ההון, שבשביל המולך של לא להעלות את מקדם הקיצבה וחס וחלילה להוריד קצבאות מה שיוציא אותם רע, הם לא מוכנים לבטל את המיועדות בסבסוד אחר.
    ועדת באב"ד באה בדיוק לפתור את הבעיה הזו – ניתן אג"ח מיועדות באחוז גבוה לפנסיונרים כדי לעמוד בתשואה של ריבית ההיוון שכבר לא עומדים בה מזמן.

    1. קשה לי להאמין שהם יסכימו מסיבה אחת פשוטה: סבסוד ישיר נמצא בספר התקציב ועלול לעבור קיצוץ כל שנה. את האג"ח המיועדות אי אפשר לקצץ בלי חקיקה ואז הם יודעים לעצור את זה. זה נכון לכל החלפה של סבסוד עקיף בישיר- הנהנים תמיד מתנגדים לכך

  8. תודה על הפוסט. כמה מחשבות שעלו לי בזמן הקריאה:
    – על פניו אילו האג"ח המיועדות היו אכן מכשיר השקעה גרוע, קרנות הפנסיה לא היו קונות אותו. כיום רובן ככולן מחזיקות במיועדות עד המקסימום האפשרי.
    – האם העלות (5.8B) לוקחת בחשבון שהמדינה היתה צריכה במקום להנפיק אג"ח ארוכות צמודות סחירות (בריבית אמנם יותר נמוכה אך קיימת)?
    – לדעתי, תפוח האדמה הלוהט האמיתי הינו הריבית התחשיבית הגבוהה. ביטול המיועדות תוך הותרת הריבית התחשיבית על כנה, להבנתי, פשוט יוביל שוב לסבסוד של הפורשים ע"י החוסכים הצעירים בצורת איזון אקטוארי. ואולי בכלל הדרך היא הקטנת הריבית של אג"ח מיועדות (בדומה לדיון המתקיים בנושא הקטנת ריבית היוון פיצויים) והקצאה רק לפורשים?
    – בהקשר זה וגם בהקשר לפוסט הקודם, דעתי שעדיף למדינה לעודד חיסכון (גם בעלות מסויימת) והסתמכות עצמית לקראת הגיל השלישי, מאשר "לקיחת אחריות" ישירה של המדינה והגדלת סבסוד לביטוח סיעודי (לפי הנחת הפוסט שאכן זקנים בעלי צבירות גבוהות מצעירים, האם סבסוד ביטוח סיעודי אינו רגרסיבי?).
    – בעיקרון אני מסכים שחוב הוא דרך עקומה מאוד לסבסוד רווחה (בדומה לאג"ח עיבל לבטוח לאומי). בנוסף, ייתכן שהתרגיל הזה גורם לניפוח על הנייר של הוצאות הריבית של המדינה ולהקטנת הוצאות הרווחה, מה שלא נראה טוב.

    1. תודה על התגובה. לגבי הערותיך:
      1. קרנות הפנסיה מחויבות לקנות את האג"ח למיטב ידיעתי. גם אם לא זה שווה להם כי התשואה יפה ולא צריך לנהל פה שום דבר למרות שעדיין מקבלים דמי ניהול. זה המוצר האידיאלי בשבילם.
      2. אני לא סגור איך נעשה החישוב אבל מניח שהשוו לתשואות של אג"ח צמודות בעלות מח"מ דומה.
      3.אתה צודק מאוד אבל זה כבר נושא לפוסט שונה לחלוטין.
      4. זה כבר עניין של השקפת עולם. אני לרוב בעד שכל אחד יקח אחריות על עצמו אבל יש מקרים שלדעתי הממשלה צריכה להתערב. כמובן שצריך לעשות את זה בצורה כמה שיותר חכמה והוגנת.
      5. התרגיל הזה אכן מעוות את החשבונאות הלאומית ולכן לפני 3-4 שנים החשכ"לית החליטה להציג את הסבסוד בנפרד מתשלומי הריבית. עד אז לא ידענו בכלל מה גודל הסבסוד! כעת אנחנו יודעים אבל למיטב ידיעתי זה עדיין לא נכנס לחישובי ההוצאות האזרחיות של המדינה אלא לעלויות הריבית ואת זה צריך לתקן.

  9. אתה משווה בין אגחי"ם שונים, אך לדעתי כדאי להכניס למערכת ההשוואה גם את שוק ההון, למרות שהוא נחשב כמסוכן יותר ולא מבטיח כלום, חלק הגדול של החוסכים לפנסיה הם חברה צעירים שנשאר להם עוד שנים רבות עד לפרישה, האג"ח המיועדות מספקות תשואה מובטחת של 4.8% כאמור, אך שוק ההון לאורך שנים מספק תשואה ממוצעת של יותר מ 8%, כך למי שנשאר עוד כ 15 שנים ומעלה ויכול פסיכולוגית לספוג לאורך השנים מפולת כזאת או אחרת, צפוי בשוק ההון להשיג תשואה גבוהה יותר משמעותית. ראה מי מחוסכי הפנסיה הצעירים זוכר את המפולת הגדולה בשוק ההון ב 2009 ?
    אולי כדאי לצמצם ולהגביל את הכלי של אג"ח מיועד לכאלו שגיל הפרישה שלהם קרוב.

    1. יש הרבה מכשירים בשוק ההון שמאפשרים הקטנת תנודתיות לקראת גיל הפרישה גם בלי צורך בסבסוד מסיבי של המדינה.

    2. דני, תגובה לעניין שאהבתי ומסכים איתה.
      אין מה לומר, המספרים וההיסטוריה של שוק ההון שנמשכת אחורה 100 שנים עושה את שלה.
      ועדיין, אתה יכול "להבטיח" לאדם אקראי נטול הבנה *מעמיקה* בשוק ההון, תשואה חד ספרתית של 8% ריאלית בתיק השקעות ארוך טווח אפילו נניח של 25 שנים?
      אני מניח שההוגנות המובנית שלך בתור משקיע ערך תאמר לא.
      כל הבטחה או כל אי הבטחה היא ספקולציה. וכמובן שהעבר אינו מעיד על העתיד.
      בהינתן כך, לדעתי תיק הפנסיה של הציבור הוא אינו תיק השקעות "רגיל", ממוסה, שאותו מניחים בשוק ההון לצבור תשואה או שעימו הולכים ורוכשים מניות ערך.
      חייב להתייחס לכך. חייב לתת על כך את הדעת.
      תיק הפנסיה של הציבור דורש ומחייב הגנה ממשלתית מסוימת, גם אם נרחבת של 30% (סוציאליזם היכן שהוא נכון ומתאים זו לא מילה גסה).
      אז נכון שהמיועדות הן רגרסיביות כמו שנער אוצר הסביר פה בצורה ברורה ויפה. כנראה שצריך לסדר איזה מנגנון במיועדות (בעיקר "ערד" כמובן) שיעשה אותן ללא רגרסיביות.
      זו שאלה מעניינת.

    3. זאת הייתה אכן אחת הטענות. אני חושב שחבר'ה צעירים צריכים להיות לגמרי במניות וכך אני נוהג עם התיק האישי שלי. אבל זה לא אומר שצריך לתת למבוגרים סבסוד שהצעירים ישלמו. את האג"ח המיועדות צריך לבטל לחלוטין (לדעתי כמובן)

  10. לגבי החסרון הראשון. במידה ומדינת ישראל תתקרב לחדלון פירעון, אז בשלב יחסית מוקדם תשואת האג"חים הסחירים שלה תעלה על 4.8%.
    בשלב הזה חוסך רציונלי אמור לנייד את הפנסיה שלו למוצר שלא מכיל כלל אג"ח מיועדות.
    הוא אמור לעשות זאת לא בגלל שהוא מפחד מחדלון הפירעון אלא בעיקר מפני שבשלב הזה כבר אין כאן סבסוד כלל והאג"ח רק פוגע בתשואת התיק.
    פועל יוצא של הפעולה זה הגנה מפני התרחיש שתיארת.

    1. החוסך הרציונאלי אולי יעשה את זה אבל את האג"חים הלא סחירים לא ניתן למכור. כלומר מי שישאר מאחור יספוג את כל ההפסד כי מי שיצא בזמן יקבל על האג"חים הללו את המחיר המתואם שלהם.
      זאת גם בעיה גדולה אבל בגלל שזה מסובך להסביר את זה העדפתי לא להיכנס לזה בפוסט עצמו

      1. צריך לזכור שמצב של חדלות פרעון במדינה כמו ישראל לרוב בוחרות בנתיב האינפלציה (הגישה "חברתית" כמו בדרום אמריקה).

        במצב כזה תשואה צמודה של 4.8% תהיה מן הסתם הרבה מעל השוק, מכיוון שאג"ח צמודות במציאות אינפלציונית נסחרות בפרמיה.

  11. א. לא כל מה שהוא לא פרוגרסיבי הוא רגרסיבי. ב. דווקא העשירים חוצים את תקרת ההפקדה בקרן הפנסיה ונאלצים לחסוך במוצרים פחות טובים כמו ביטוח מנהלים, כך שלמעשה העניים נהנים יותר מהאגח המיועד.
    לגבי כל נושא חדלות הפירעון, גם אם הוא יקרה אזי החוסכים במסלולים הכלליים בכל המוצרים הפנסיוניים ובוודאי החוסכים שכבר יצאו לפרישה חשופים הרבה הרבה יותר לאג"ח ממשלתי מסוגים שונים.

    1. דבר ראשון אמנם העשירים ביותר עוברים את תקרת ההפקדה לפנסיה אך הם בוודאי מצליחים לנצל את האג"ח המיועדות הרבה יותר מאשר העניים. ההבדל העיקרי בנושא הזה הוא בין צעירים (עם חיסכון יחסית נמוך) לבין המבוגרים (עם חיסכון יחסית גבוה). כלומר יש פה מכשיר שמגדיל פערים בין דוריים ולמעשה מהווה סבסוד למבוגרים על חשבון הצעירים.
      לגבי חדלות פרעון יש אכן חשיפה מאוד גדולה גם באג"ח הרגילות. אך בהן יש לפחות אפשרות למכור את האג"ח לפני הגעה לחדלות פרעון מה שלא קיים באג"ח הלא סחירות ולכן התספורת באג"חים הללו תהיה מלאה בוודאות

  12. שלום לנער האוצר,

    צר לי מאד על הצגה מסולפת של הנושא. לצערי, גם התגובות אכן מוכיחות שהציבור הרחב אינו מבין הרבה בנושא מעבר לסיסמאות פה ושם.
    בעיקר אני מצר על הצגה מאד צרה והפניית זרקור ענק לנושא, לטעמי, הרבה פחות חשוב ורציני משאר העוולות בנושא הפנסיה בארץ.
    לכתוב פוסט על הבעיה במיועדות ועל העלות השנתית שלהן זה בדיחה כאשר אתה לא מזכיר במילה, לדוג', את נושא הפנסיה התקציבית ואת העלות האסטרונומית שלה למשק. ואולי גם נזכיר את פנסיית המעבר ואת העלות שלה למשק.
    נכון, נער האוצר, חבריך לשעבר קצת יכעסו ויעשו פרצופים אבל האמת עדיפה תמיד.

    תשואה – לא זוכר מתי, אבל הקטינו אותה לפני שנים, בעבר היתה בסביבות כ-5.5% למיטב זכרוני. מאידך, כאשר ביקשו להגדיל את השתתפות העובדים (כיום 2% בלבד) בפנסיה התקציבית אתם כבר מתארים לעצמכם מה היתה התגובה ואיך זה נגמר (בכלום).

    חדלות פרעון – מצחיק, בוא נניח שהרעיון נכון, אז אם מישהו יקנה את האג"ח הממשלתי ב-80% עד 90% ירידה – זה לא יהיה אובדן תשואה כמעט מלא ??
    ועל איזו חדלות פרעון אתה מדבר – ידפיסו כסף !!! יותר נכון יוסיפו 0 (אפס) במחשב של בנק ישראל והכל יהיה סבבה !!! ואל תענה לי שזה לא המנדט של בנק ישראל, תן לביטן ואמסלם לשנות את החוק ובשבוע ימים תקבל את זה בכנסת. לכאורה, זה גם לא היה במנדט של גרינספן ודראגי והסיני והיפני והם עקפו את זה יפה מאד !! אבסורד.

    במאמר מוסגר, הייתי מעדיף שתכתוב מאמר על הפארסה העולמית של הדפסת כסף לצד ניפוח בועות חסרות טעם ומסוכנות הרבה יותר לשרידות הציבור והרבה מאד מוסדות.

    רגרסיביות – שוב מצחיק, האם הפנסיה התקציבית וחריגות השכר העצומות (שבסופו של דבר מהוות גם בסיס לפנסיה) בכל מיני גופים חזקים מאד במשק כמו אוניברסיטה עברית (ואחרות) וחברת חשמל ותע"א ונמלי הים ותע"ש ורפא"ל ועוד ועוד לא פוגעות (והרבה יותר) בנושא זה ??

    הבטחת תשואה – להזכירכם, במשבר 2008-9 ובעקבות מה שהתרחש בשווקים, הממשלה הזדרזה להבטיח רשת בטחון של 3% לכל האפיקים הפנסיוניים. קצת פרופורציה.

    זה על קצה המזלג מהרבה שיש לומר על נושא רחב כל כך.

    בברכה,
    אודי

    1. היי אודי, תודה על התגובה המנומקת. לגבי הערותיך:
      1. על הפנסיה התקציבית כתבתי כבר בעבר. אכן מדובר בסוגיה הרבה יותר בוערת ולכן גם עסקתי בה קודם לכן.
      2. עצם העובדה שהפנסיה התקציבית היא בעייתית לא אומר שהאג"ח המיועדות אינן בעייתיות. צריך לפתור את שתי הבעיות (ועוד רבות אחרות כמובן) ולא לאפשר לאחת להסתיר את השניה.
      3. התשואה ירדה כחלק מהמלך של 2003. במשבר קיצצו את היקף האג"ח המיועדות והורידו את התשואה שלהן אם אני לא טועה.
      4. חדלות פרעון היא בעיה ענקית שבמקרה הזה לא יכולה להיפתר על ידי הדפסת כסף מכיוון שמדובר באג"ח צמודות. כאשר ידפיסו כסף האינפלציה תעלה וכך גם ההחזרים על האג"ח.
      5. רגרסיביות- שוב ראה את סעיף 2.
      6. לגבי הבטחת התשואה שניתנה במשבר למיטב זכרוני היא עמדה על 0% על פני 5 שנים ולא כפי שאתה תיארת אותה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *