על הדמוגרפיה של מדינת ישראל- חלק א'

הנה נתון שכנראה לא הכרתם: בשנת 2015 נולדו בישראל 180,000 תינוקות. 100,000 יהודים לא-חרדים (55%), 40,000 חרדים (23%) ו-40,000 ערבים (23%). היחס בין הקבוצות ישתנה במהירות בשנים הקרובות, כך שבשנת 2040, על פי האומדנים המעודכנים ביותר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קבוצת הילדים בגילאי 0 עד 15 מהמגזר היהודי לא-חרדי יהיו רק 45% מהאוכלוסייה. הקבוצה שהייתה רגילה להיות קבוצת הרוב במדינת ישראל, תהפוך למיעוט כבר בדור הילדים שלנו.

לשינויים דמוגרפיים אלו יהיו השלכות דרמטיות על החברה הישראלית ובפרט על הכלכלה שלה. במיוחד חשוב לשים לב שקבוצות המיעוט (הערבים והחרדים) הן אוכלוסיות שחיות בצורה גרעונית, כלומר, ללא העברות תקציביות ותשלום מסים של קבוצת הרוב רמת החיים שלהן הייתה נמוכה בהרבה. עולה מכך שקבוצות אלו משמשות מעין "משקולת" על הכלכלה הישראלית. הן לוקחות יותר משאבים ממה שהן תורמות ובכך משפיעות גם על רמת החיים של קבוצת הרוב.

בסדרת הפוסטים הזאת נרצה לענות על מספר שאלות. דבר ראשון נראה את ההשלכות של המצב על העתיד הכלכלי של מדינת ישראל. דבר שני שנעשה הוא שנראה האם המצב תמיד היה ככה, כלומר האם זאת גזירת גורל שלא ניתן לשנות. מכיוון שזאת אינה גזירת גורל (ספוילר) הדבר השלישי שנעשה הוא שנשאל מה קבוצת הרוב יכולה לעשות. הדבר הרביעי שנבדוק הוא מה חלון הזמן שבו ניתן לבצע שינויים שיגנו על קבוצת הרוב ועד כמה ניתן לשנות את העתיד העגום הזה.

חשוב לציין שפוסט זה מבוסס ברובו על פרק 38 שעשיתי ביחד עם שותפי לפודקאסט "ערך מוסף" ואני ממליץ לכם להקשיב לו ולשאר הפרקים שלנו. אך תחילה הנתונים.

נתונים

כאמור כבר היום קבוצות המיעוט מהוות 45% מסך הילדים שנולדים כל שנה בישראל. זאת בניגוד לעובדה שקבוצות אלו מהוות (בינתיים) 32% מהאוכלוסייה. כלומר בקרב הילדים יש ייצוג יתר לקבוצות המיעוט. אם המצב יימשך לפי המגמה הנוכחית בתוך 10 שנים רוב הילדים שיוולדו בישראל יהיו מקבוצות המיעוט. את המצב הבעייתי הזה ניתן לראות בתרשימים הבאים:

מהתרשים עולה כי בשנת 2065 מחצית מהילדים בישראל יהיו כבר מהאוכלוסייה החרדית. כלומר כבר ילדינו יגדלו במציאות בה מרבית הילדים אינם מקבוצת הרוב הקיים היום בישראל. יש לכך כמובן הרבה השלכות קונקרטיות. גיוס לצבא למשל כבר ממזמן אינו מהווה כור היתוך לחברה הישראלית שכן בערך מחצית מכל מחזור גיוס כבר אינו מתגייס. מגמה זאת צפויה ללכת ולהחמיר עם השנים.

המצב לא תמיד היה כזה. התרשים הבא מראה את הילודה בכל שנתון מאז קום המדינה. אפשר לראות שבעוד בדור ההורים שלנו קבוצת הרוב היוותה כ-80% כיום המספר כבר מתקרב ל-50% והוא במגמת ירידה מדאיגה.

היכולת לשנות את מסלול הדמוגרפיה

הנקודה החשובה בסדרת פוסטים זאת היא היכולת להשפיע על התחזית. אך תחילה נגיד משהו על תחזיות ארוכות טווח. באופן טבעי תחזיות כאלו מתקבלות בזלזול עקב ריבוי הפרמטרים שלא ניתן לחזות במודל. אם למשל אדבר על תחזית הצמיחה של ישראל ל-40 השנים הקרובות כנראה שאטעה בצורה די רצינית מכיוון שקשה לחזות צמיחה לתקופת זמן ארוכה כל כך. אך זה לא המקרה בדמוגרפיה. טווחי הזמן שבהם הדמוגרפיה עובדת היא החל מעשרות שנים בודדות (שנות דור) ועד מאות שנים קדימה. הסיכוי שיקרה משהו יוצא דופן כמו עלייה גדולה לארץ של אוכלוסיה חילונית, ירידה משמעותית בקצב הילודה של קבוצות המיעוט או תהליך רחב של חזרה בשאלה הוא נמוך. ובכלל לא הייתי ממליץ לבנות מדינה ומדיניות על תקווה להתחוללות נס. כמו שיכולים להיות תהליכים שיחלישו את המגמה הדמגורפית עלולים להתרחש תרחישים שיחזקו אותה. ירידה מהארץ של העשירונים החזקים, תהליך חזרה בתשובה ועוד. שימו לב שאחד התרחישים ה"חשובים" של חזרה בשאלה של המגזר החרדי כמעט ואינו משנה. ברגע שילדי המגזר הזה מקבלים את החינוך אותו הם מקבלים הסיכוי שלהם להשתלב בחיים המודרניים הוא אפסי. אם ילדי החרדים יצאו בשאלה זה אמנם ישנה את הדמוגרפיה ארוכת הטווח של ישראל אך כמעט ולא יסייע לכלכלה שלה. ובכלל לא ברור כמה זה תרחיש סביר.

אפשר ללמוד מהניסיון הסיני על היכולת לעצור את קטר הדמוגרפיה. כאשר סין הציבה את מגבלת הילד האחד היא עשתה זאת כדי לעצור את תנופת הגידול באוכלוסיית המדינה. אך גם כיום, 40 שנים לאחר המהלך הזה האוכלוסייה ממשיכה לגדול, גם אם בקצב נמוך בהרבה. כלומר לשינויים דמוגרפיים לוקח זמן להיכנס לתוקף ולכן חשוב שנתעורר כבר עכשיו ונראה מה אנחנו יכולים לעשות כי לפחות בעיני רוחי, מצב שבו אוכלוסיית הרוב הופכת למיעוט הוא מצב בלתי נסבל לאופיה של המדינה ולמצבה הכלכלי. מצב כזה עלול לפגוע דרמטית באיכות החיים שלנו כאן ולעודד אנשים צעירים ומוכשרים לרדת מהארץ מה שיצית מעגל שלילי שלא בטוח שנוכל לצאת ממנו.

האם יש מה לעשות?

לא הייתי טורח לכתוב את סדרת הפוסטים הזאת אם לא הייתי מאמין שניתן לשנות את המציאות ואת העתיד של מדינת ישראל.

בפרקים הבאים בסדרה נראה שהמצב לא תמיד היה כזה ולא חייב להיות כזה. למעשה קבוצת הרוב מממנת כיום את הריבוי הטבעי המטורף של קבוצות המיעוט ובצורה הזאת חותרת תחת הערכים של עצמה. ניתן לשנות את המדיניות בישראל כך שקבוצות המיעוט לא יוכלו להסתמך על מימון של קבוצת הרוב. שינוי שכזה יביא בהכרח לירידה בשיעורי הילודה ועלייה בהשתלבות בחיי החברה ובכלכלה הישראלית. אלו שני תהליכים שיקרו (במקרה הטוב) באיטיות כואבת ולכן חובה עלינו להתחיל אותם כבר היום.

חשוב גם לציין שהדמוגרפיה היא אמנם הבעיה הקשה ביותר של ישראל אך ממש לא היחידה. במקביל צפויה הזדקנות אוכלוסיה שתביא בין השאר להתרוקנות קופת הביטוח הלאומי ב-2045. כמו כן לצערינו המצב המדיני בטחוני לא נראה מעודד במיוחד וכנראה שבשנים הבאות גם הוא ידרוש מאיתנו תקציבים והקרבות. אך תחילה על השפעת הדמוגרפיה על הכלכלה הישראלית.

השלכות הדמוגרפיה על המצב הכלכלי בישראל

במחקר מעניין שנערך בשנת 2015 על הכלכלה הישראלית בדק משרד האוצר מה יקרה לכלכלה בעקבות השינויים הדמוגרפיים. בגדול נבחנו שתי אפשרויות. הראשונה היא שקבוצות המיעוט "יתכנסו" לפרמטרים של אוכלוסיית הרוב בהיבטים של שיעור השתתפות בכוח העבודה למשל. האפשרות השנייה היא שאוכלוסיות אלו ישמרו על המאפיינים הייחודים שלהן.

בשני התרחישים המצב אינו נראה טוב בלשון המעטה. אפילו אם קבוצות המיעוט ידביקו את שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה של קבוצת הרוב הן עדיין יהוו משקולת על הכלכלה וניתן לראות את זה מכך שיחס החוב תוצר של ישראל לדוגמה יעלה לסביבות ה-90% (כיום הוא בערך 60%). זה תרחיש "לא נעים אבל לא נורא". חשוב לציין שהצטרפות מאסיבית של קבוצות המיעוט לשוק העבודה (בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות) תגרום להרבה תופעות לוואי כמו ירידה בפריון וירידה בשכר הממוצע. אך אלו תופעות לוואי חיוביות כי סך השכר במשק וסך התוצר יעלו בזמן שסך תשלומי ההעברה ירדו מה שיאפשר להפחית את הנטל מקבוצת הרוב. כלומר זה התרחיש אליו אנחנו מכוונים ובהמשך נראה מה אפשר לעשות כדי לגרום לו להתממש.

התרחיש השני הוא תרחיש "קטסטרופה". אם קבוצות המיעוט ימשיכו לשמר את אורח החיים הייחודי שלהן יחס החוב תוצר בישראל יעלה לסביבות ה-170% שזה בעצם מצבה של יוון. כמובן שזה לא אפשרי מה שאומר שכבר היום אנחנו יכולים לדעת בוודאות שבעתיד נראה עליית מסים וירידה בשירותים הממשלתיים לאזרח. אנחנו יודעים לומר שישראל תדרדר בהרבה מדדים ביחס למדינות ה-OECD ותתקשה לספק שירותים ברמה של מדינה מערבית. כשמוסיפים לזה תופעות נוספות כגון הזדקנות האוכלוסייה מבינים שהמצב חמור שבעתיים וצריך לפעול כבר היום ולא לחכות למכה שבוודאות תגיע בעתיד הנראה לעין.

חשוב לציין מספר נקודות חשובות כבר עתה. הראשונה היא שמאז שהמחקר הזה התפרסם יצאה תחזית חדשה של הלמ"ס שמראה שהמצב אף חמור יותר ממה שהערכנו קודם. דבר שני הוא שנראה שתחזית הלמ"ס אינה חמורה מספיק- היא מניחה שמספר הלידות במגזר החרדי והבדוואי ירדו עם הזמן כאשר הנחה זאת אינה מבוססת על שום דבר.

ועל זה בחלק הבא של הסדרה.

Facebooktwittergoogle_plusredditpinterestlinkedinmail

26 thoughts on “על הדמוגרפיה של מדינת ישראל- חלק א'

  1. ניתן לראות בתרשים שהשיא של אוכלוסיית היהודים+חרדים הגיע בשנת 2000 ומאז מתקיימת ירידה.

    לא ניתן לשלול את העובדה כי החל מרף כלכלי נמוך מסויים מתחילים החרדים לחזור בשאלה.

    משיחה שערכתי עם חוקר משטרתי הוא סיפר לי כי כמויות אדירים של חוזרים בשאלה פשוט לא מדווחות באופן רציני (בעיקר בגלל הטאבו)

    1. הירידה נבעה מירידה בקצבאות הילדים מה שמוכיח שניתן לשנות את התחזית. אבל צריך להמשיך להוריד קצבאות והטבות למשפחות מרובות ילדים על מנת להשיג זאת

  2. חסר בניתוח הדמוגרפי נתון חשוב:

    מאז המהפיכה התעשייתית, בכל המדינות המתועשות נמדדו ירידות דרסטיות בשיעור הילודה. זה לא איזה תהליך צדדי, אלא סטטיסטיקה ברורה ומובהקת על פני עשרות מדינות ולמשך כ-200 שנים.

    זה נכון, החרדים והערבים הם לא בדיוק חלק מהחברה המערבית. אלו חברות מסורתיות ובדלניות, עם קודי התנהגות שונים. אבל הם בבירור חיים במדינה מערבית. יש לקחת בחשבון,שמיעוטים יש בכל מדינה מערבית, גם מיעוטים דתיים ומסורתיים: האמריקאים פחתו בילודה למרות הרבה קבוצות דתיות ומסורתיות, הגרמנים פחתו בילודה למרות מהגרים טורקים רבים בעלי תרבות מסורתית וילודה גבוהה (שירדה עם הזמן).

    נתון קריטי שמוצנע כאן שלא בצדק: הירידה בשיעור הילודה אצל הערבים – זו ירידה יציבה ומובהקת בעשרות השנים האחרונות. לפי הסטטיסטיקה העולמית.

    למעשה, רק החרדים הם היוצא דופן, וגם שם יש מגמת ירידה, רק קצרה ולא מבוססת עדיין. אם כן, האם נכון להניח שהיוצא דופן, החרדים, ימשיכו להיות יוצא הדופן בחברה האנושית, או נכון יותר להניח שהם יעברו תהליך שעברו לפניהם כמה מליארדי אנשים במערב?

    (יכול להיות שבכל המדינות המתועשות התעוררו תהליכים פוליטיים כמו שאתה מציע, וזה היה חלק מהשינוי? זה נשמע קצת יותר מדיי דטרמיניסטי בשבילי…)

    1. אתה צודק בניתוח שלך אבל מה שמתפספס פה זה שהחברות נהיו מתועשות יותר ומעוירות יותר מה שיצר לחץ על ירידה בכמות הילדים וגם יצר שינויים תרבותיים מרחיקי לכת. החרדים (והבדואים) מתעקשים להסתגר בדלד עמותיהם ואנחנו מאפשרים את זה על ידי מימון נרחב של רמת החיים שלהם.
      הניתוח שלי אומר שאם נפסיק לעשות זאת הם יפתחו לחברה המרכזית וירדו בשיעורי הילדוה אך כל עוד נאפשר להם להמשיך לחיות לפי דרכם שיעורי הילודה שלהם לא ירדו דרמטית.
      הירידה בילודה של חרדים נובעת מקיצוצי 2003 מה שגם מראה שהם מגיבים לתמריצים כלכליים ולא רק לתרבותם.

    2. מאז המהפיכה התעשייתית, בכל המדינות המתועשות נמדדו ירידות דרסטיות בשיעור הילודה. זה לא איזה תהליך צדדי, אלא סטטיסטיקה ברורה ומובהקת על פני עשרות מדינות ולמשך כ-200 שנים. (ציטוט)

      בועז להלן קטע מדף שמסביר על התהליך
      """"""""""""""""
      ) שלב ראשון –מסורתי. זהו השלב בטרם המהפכה התעשייתית. ילודה גבוהה מכיוון שהאוכלוסייה מסורתית. תמותה גבוהה מכיוון שאין תרופות . השלב הראשון מאופיין בריבוי טבעי נמוך או שלילי. כיום אין מדינות בעולם , כמעט, הנמצאות בשלב זה!!!

      2) שלב שני – בשלב זה חל שינוי בריבוי הטבעי, שראשיתו במהפכה התעשייתית. הילודה נשארת גבוהה משום שהאוכלוסייה עדיין מסורתית יחד עם זאת, נכנסים חידושים בקצב מהיר בתחום הרפואה ובמודעות לשמירה על היגיינה. התוצאה היא ירידה בתמותה . הריבוי הטבעי גבוה, והדבר מתבטא בגידול מואץ של האוכלוסייה (לדוגמא תימן).

      3) שלב שלישי – חדירת מודרניזציה למדינות האזור, הגירה רבה לערים, מדיניות הגבלת ילודה, חשיפה לאמצעי מניעה ,האוכלוסייה עברה תהליך הדרגתי ולכן היא פחות מסורתית. כל אלו מובילים לירידה בילודה. התמותה יורדת במהירות רבה יותר מקצב ירידת הילודה – התוצאה ריבוי טבעי גבוה. האוכלוסייה גדלה במהירות. "שלב התמורה הדמוגרפית" – "התפוצצות אוכלוסין". (עיראק, ירדן והפלשתינים לדוגמא).

      4) שלב רביעי – סוף התמורה הדמוגרפית. שימוש באמצעי מניעה ומודעות גורמים לילודה נמוכה. התמותה נמוכה והתוצאה:ריבוי טבעי נמוך או שלילי. (ישראל ומדינות שאימצו את מדיניות צמצום הילודה: מצרים, איראן, טורקיה לדוגמא).
      """"""""""""""""""""

      הבעיה היא שהחרדים האשכנזים התחילו עם השלב השני מוקדם מאוד ביחד עם העולם המערבי ונשארו תקועים שם גם כיום אחרי שאפילו העולם הערבי עבר את שלב שלוש ומתקרב לשלב ארבע

      למעשה, רק החרדים הם היוצא דופן, וגם שם יש מגמת ירידה, רק קצרה ולא מבוססת עדיין.אם כן, האם נכון להניח שהיוצא דופן, החרדים, ימשיכו להיות יוצא הדופן בחברה האנושית, או נכון יותר להניח שהם יעברו תהליך שעברו לפניהם כמה מליארדי אנשים במערב?(ציטוט)

      המגמה הקצרה הזניחה והלא מבוססת כבר התהפכה וכיום יש שוב עליה בפריון, לאור העבר הארוך נראה שאכן כל עוד יהיה אוכלוסיות או אמצעים שיפרנסו את הריבוי הטבעי דבר לא ישתנה אצל החרדים

      1. מסכים. אם היינו מפסיקים לפרנס משפחות מרובות ילדים המצב היה כבר משתנה. אבל כל עוד נמשיך לעשות זאת אני לא רואה סיבה שהילודה תרד

  3. משהו חמור מאוד שכמעט מתפספס כאן: הגירה של אנשים צעירים ומוכשרים.
    כמעט כל השנתון שלי בודקים אופציות להגירה או שכבר היגרו. ישראל קוברת את המנוע שלה ויורה לעצמה ברגל. מילא הייתה רק מעמיסה במיסים, אבל כשהכל גם קשה ומסורבל, אנשים חותכים. היום התחרות היא בין מדינות על אוכלוסיה חזקה.

  4. כתבה חשובה על נושא שאני מנסה להסביר אותו לאנשים כבר כמה שנים ורוב האנשים שאננים.

    כמה הערות:

    א. הילודה המוסלמית – ישנה ירידה לכ- 3.3 ילדים לאישה, קצת מעל הממוצע היהודי שהוא שלוש. המשמעות היא שרוב המוסלמים מסתפקים ב- 2-3 ילדים ורק הבדואים והאיסלמיסטים ממשיכים להביא הרבה ילדים. לגבי הבדואים, אין נתונים בדוקים , אבל ככל הנראה יש ירידה דרסטית לכיוון של 5-6 ילדים מאז הקיצוץ בקצבאות הילדים. אצלם יש סימן ברור לכך שהכלל הקיים בעולם שככל שהשכלת האישה גבוהה יותר כך יורד מס' הילדים, אכן פועל.

    ב. לגבי החרדים, הנתון שפורסם בשנתון הראשון לסטטיסטיקה חרדית אומר שהילודה ירדה מעט מאוד מ- 7.5 בשנת 95 ל- 7 כיום. צריך לסייג את הנתון הזה ולהסביר את מודדים את פריון האישה. לוקחים נשים בגיל 45 שזה פחות או יותר סוף תקופת הפריון ובודקים כמה ילדים יש לכל אישה. מאחר והנישואין אצל החרדים מוקדמים מאוד הרי שכאשר נכנסו לתוקף הקיצוצים בשנת 2003 הו הנשים הללו בנות 31 ומין הסתם כבר היו להן 5-6 ילדים. מהיכרות אישית עם חוזרים בתשובה במשפחתי וחבריהם אני למד שהמצב הכלכלי, ובעיקר מצוקת הדיור גורם להרבה משפחות חרדיות צעירות לעשות הפסקות ארוכות יותר בין ילד לילד ולכן סביר להניח שכשהדור של בני ה- 30 היום יגיע לגיל 45 הממוצע יירד לכיוון ה- 5-6.

    ג. הציבור החרד"לי – אני סבור שהציבור הזה לא שונה מהותית מהחרדים. יש היום כ- 900 אלף חרדים ועוד כ- 200-300 אלף חרד"לים (תלוי בהגדרה). הילודה שלהם דומה מאוד לחרדים, ההשכלה שלהם נמוכה יותר מזו של הציבור הדתי לאומי וגם התרומה שלהם לתל"ג נמוכה יותר. העלות של החינוך, רווחה, בריאות ותשתיות למשפחות מרובות ילדים אלה, גבוהה בהרבה מהמיסים שהם משלמים ומהתרומה לתל"ג.

    1. אני חושב שאתה מטעה לגבי החרד"לים. הם לומדים באקדמיה ועובדים ומשרתים בצבא.

      השכר שלהם נמוך יותר אבל הם עובדים, הם לא יושבים בכולל באחוזים משמעותיים מדי.

  5. היי, מאמר סופר מעניין. מצפה מאוד להמשכו.

    מקבוצת חברים טובים *מאוד* שהייתה איתי באוניברסיטה העברית ושנשארנו בקשר טוב (6 אנשים כולל אני) – אחד מוכשר מאוד כבר היגר מכאן למזרח אירופה לפני 3 שנים וחי שם את חייו בלי שום רצון לחזור. עוד 2 נשים מאוד מוכשרות וכשרוניות מהגרות מכאן בחודש הקרוב למדינה מערבית אחרת.
    שאר הסטודנטים במחזור שלמדו איתי ושהמשיכו כמוני לתארים מתקדמים באקדמיה (מאסטר/דוקטורט/פוסט דוקטורט) כבר לא חיים כאן, וזו שכבה די נרחבת של צעירים ישראלים משכילים שמוותרים על המתנה הפוסט-ציונית הזו של לגור בישראל בינות כל הבבונים והמשכילים המתוסכלים של דור אינפלציית התארים המוגזמת.

    בעידן ההדוניזם של דור ה- Y (כמותי) שמתבגר לו לאיטו אל עולם המבוגרים רק בשנים האחרונות לאחר המסלול המפרך והקונפורמי של תיכון-צבא-לימודים-עוד לימודים-חיים "אמיתיים", מדינה שלא נכונה לאפשר לצעיריה לחיות על פי סטנדרטים מערביים מובהקים – תפסיד. מדינה שלא תעשה כל שביכולתה בצעדי ענק משמעותיים וכנים, מרחיקי לכת ודורשי רפורמה לתת להם *את מה שהם חושבים שמגיע להם* – מכניסה גול עצמי.
    ממליץ לקרוא את הספר של עוז ותמר אלמוג על דור ה- Y. נותן זווית מאוד מעניינת על המשכילים והצעירים ועל מה שיהיה פה בהמשך.

    מבחינתי, יותר מהנתונים האנקדוטליים הללו של חבריי המשכילים והמהגרים, שלא מעידים על שום מגמה ואינם אלא רק n קטן מהסטטיסטיקה ברמת מובהקות לא ברורה, אני לא צריך דבר.
    משהו באמת לא טוב מתרחש כאן.

    1. מרבית החומרים הללו מצוטטים עם לינקים בתוך המאמר עצמו. את הסקירה של הלמ"ס ניתן למצוא בגוגל בקלות

  6. תצטרפו לליברים בליכוד. טיפת התקווה האחרונה שנותרה לנו.. הם היחידים בערך שיש להם פוטנציאל אמיתי לשנות את התמיכה המטורפת הזו בקצבאות ילדים ועידוד ילודה

    1. אם לא ברור אגב, הליברלים בליכוד זו תת-קבוצה בתוך הליכוד שפועלת כדי להפעיל לחץ נגדי לקבוצות הלחץ הקיימות למען הציבור. תחפשו ״הליברלים בליכוד״ בפייסבוק

  7. יש משהו שמפחיד אותי יותר משילדיך יהיו מה"אנשים צעירים ומוכשרים לרדת מהארץ"
    אני מפחד שילדיך שקוראים איך שאתה מתאר את ילדיי "הריבוי הטבעי המטורף של קבוצות המיעוט" ימצאו דרכים אחרות מתקופות אפילות איך לפתור את בעיית הדומגרפיה

    1. מילדיי אתה לא צריך לחשוש. הם יקבלו חינוך טוב.
      לגבי אחרים אני לא יודע, אבל מלחמת אחים היא בהחלט תרחיש שצריך לחשוש ממנו פה בארץ

      1. ילדיי הם חלק מ"הטירוף" כלשונך. ההתייחסות אליי ולילדיי כאל בעיה שצריך לפתור זו החינוך הטוב שילדיך מקבלים? אולי תדבר איתם על אתגרים? מניעת חסמים?
        ילדיי לא מקבלים את החינוך הזה ממנו ולא שומעים שפה כזאת בבית.

        1. בוא נשים את הדברים על השולחן: בהנחה שגם אתה הבאת לעולם, או מתכנן להביא, 6 ילדים ויותר , הרי זה אכן טרוף דמוגרפי. האוכלוסייה החרדית מכפילה עצמה כל 20 שנה והם מונים היום כמיליון איש. היכן יגורו ואיך יתפרנסו 8 מיליון בעוד 60 שנה ו- 32 מיליון בעוד 100 שנים? כשתיתן תשובה הגיונית, אפשר יהיה לבחון האם זה טרוף דמוגרפי או לא. זה אותו טרוף דמוגרפי חסר אחריות של האוכלוסייה באפריקה שמדרום לסהרה , שזה האזור היחיד בעולם שעדיין יש ילודה גבוהה שגורמת לבעיות כלכליות קשות. בכל יתר העולם, כולל העולם המוסלמי , הציבור בעצמו צימצם את הילודה לכ- 3 ילדים ופחות.

          1. יש לי 6 ילדים והשביעי בדרך, אני כנראה לא רואה עין בעין איתך את משמעות החיים ולכן איני רואה אפשרות בפורום זה לענות לך.

        2. אני לא יודע מה מצבך הכספי ואין לי כוונה היכנס אליו. אבל מרבית המשפחות החרדיות חיות מתחת לקו העוני (אפילו אחרי שהממשלה מעבירה להן תקציבים וקצבאות) ולדעתי זה טירוף. להביא כל כך הרבה ילדים לעולם כשאין לך דרך לכלכל אותם ואתה מסתמך על זה שאנשים אחרים ידאגו להם זה טירוף.
          כל ילד צריך בראש ובראשונה שההורים שלו ידאגו לו לכל צרכיו. המדינה אמורה להתערב רק במקרי קיצון. כשאוכלוסיה שלמה מסתמכת על תמיכה של המדינה זה לא הגיוני והורס את השיטה עצמה ולכן אני מודאג מהעתיד. אם המדינה תחליט להפסיק לממן את המגזר הזה יהיו לכך השלכות הרסניות. אך גם אם המדינה לא תפסיק לממן את המגזר יהיו לכך שוב השלכות הרסניות.
          צריך כמו שבני אמר לשים דברים על השולחן ולומר שמדינה שרוצה להיות מערבית לא יכולה לתמוך בילודה כ"כ נרחבת. והחברה החרדית תצטרך להסתגל למצב החדש

          1. אז אני כן ידבר על מצב הכספי. אני עובד ב 5 עבודות ומפרנס את משפחתי אמנם לא נוסע לחו"ל וברור לא מלונות בארץ שהם יותר יקרים אבל מסתדר.
            מס הכנסה לא מוותר לי על שקל כי הקטנה בגיל 6 גם לא ביטוח לאומי.
            הכסף היחיד שאני מקבל מהמדינה זו 940 ש"ח קצבאות ילדים שגם את זה אני מפריש לתוכנית חיסכון לילדים.
            בתוך עמי אנוכי יושבת ואתה מספר לי שהמדינה מממנת את המגזר אולי תגלה לי באיזה צינורות? אני יודע שיש קבוצות מצומצמות במגזר שממשיכים ללמוד בכולל והמדינה נותנת להם כל חודש 800 ש"ח ויש ביניהם עוד קבוצה מצומצמת שמקבלים הבטחת הכנסה נראה לי של 1100 ש"ח, אבל גם בתוך המגזר הם קבוצות מאוד קטנות (בין 16 אחים וגיסים שלי ושל אשתי שכולם עובדים אף אחד לא נמנה על קבוצות אלו) ואיך אנחנו מגיעים למדינה שמממנת מגזר שלם? אולי יש סודות שאני לא יודע?
            אם הייתי כותב על הציבור הכללי מתוך חוסר ידע וחוסר היכרות כמו שאתה מתייחס למגזר החרדי מבלי להבין שאתה מתייחס לקבוצות מאוד מסויימות הייתי אומר שאני בור
            באחד מכובעי אני מנחה קבוצות חרדים בנושא תעסוקה, הסדנא האחרונה העברתי ל נציגים מ 22 קהילות. נציגים אלו מייצגים קרוב ל 70 אלף איש בנושא תעסוקה
            אם תרצה באמת ללמוד ולהכיר בא לשטח תתחבר, תרגיש ותכיר.

  8. יש לך ולרוב הציבור טעות בסיסית אחת: גם אם אינך מקבל תמיכה ישירה מהמדינה, המדינה משקיעה בילדיך הרבה יותר מאשר אתה מכניס למדינה במיסים שאתה משלם ובתל"ג שאתה מייצר. ההשקעה היא בחינוך, רווחה, בריאות ותשתיות. בנוסף, אתם מתעקשים לא ללמד את ילדיכם לימודי ליבה ולכן חסרים היום אנשי מחשבים, רופאים, מהנדסים ועוד מקצועות הנדרשים לקיומה של חברה מערבית משגשגת. היום זה עדיין לא נורא כל כך כי יש רק כמיליון חרדים, אך בעוד 20 שנה כשתהיו 2 מיליון זה כבר יהיה הרבה יותר משמעותי. מעבר לזה, אחוז לא קטן מהחרדים עובדים בשחור ולא משלמים מיסים למדינה. איך אני יודע את זה? פשוט מאוד – הסטטיסטיקה הרשמית מדברת על כ- 50 אחוזים מהגברים שעובדים (לעומת 40 אחוז לפני 15 שנה) ושנינו מסכימים שהאחוז בפועל גדול בהרבה. מסקנה – כ- 20 אחוז ויותר מהגברים החרדים עובדים רק בשחור.

    ועוד מילה לגבי האברכים: אתה מדבר על קבוצה קטנה, אבל מדובר על כ- 70 אלף אברכים, שהם כשליש מכלל הגברים החרדים מעל גיל 18. זה כלל לא מעט. הם מקבלים גם הנחות נוספות , כולל הנחות גדולות בארנונה, מה שמחייב את המדינה לתת הרבה מענקי איזון לערים חרדיות.

Comments are closed.