פוסט אמצע קדנציה

אמצע הקדנציה של הממשלה זה זמן מצוין להיזכר באחד הפוסטים האהובים עלי שהוא התחזית (הדי מדויקת) שלי לגבי איך תראה כהונתו של כחלון כשר אוצר.

בפוסט זה אנסה לסכם את פעילותו של כחלון בחצי הדרך לבחירות הבאות, בהנחה שלא יוקדמו כמובן.

שר האוצר כאמור הציב לעצמו שני יעדים מרכזיים. אז בואו נבדוק מה קרה עם כל יעד כזה ומה בנוסף הוא עשה או לא עשה בתפקידו.

שוק הדיור

כמו שהערכתי זה התחום שעליו שר האוצר הניח את כל כובד משקלו ודי כצפוי אין שינוי אמיתי במגמה עד כה. ניסיתי להסביר הרבה פעמים ששוק מסובך כמו שוק הנדל"ן לא משנה כיוון בצורה כל כך מהירה ושנדרש גידול בהיצע הדירות ו/או עלייה בריבית. בכל זאת שר האוצר האמין שתכניתו "מחיר למשתכן" תביא לירידת מחירים בצורה מהירה וזה כמובן לא קרה.

בנק ישראל, בדוח של 2016, "קטל" את תכנית מחיר למשתכן וטען שהיא הגדילה את הביקושים לרכישת דירה ובצורה זאת למעשה העלתה את המחירים. זה לא יפתיע אף אחד עם תואר בכלכלה אבל עושה רושם שבלשכת שר האוצר קיוו שהם יכולים לכופף את חוקי הכלכלה והתאכזבו לגלות שהחוקים הבסיסיים חזקים מהם.

את תכניתו השנייה למסות בעלי דירה שלישית ומעלה אתאר רק כתכנית גרועה שסובלת מכשלים לוגיים קשים. לא ברור לי מדוע ימוסה אדם שיש לו 3 דירות ששוות מיליון ₪ כל אחת ולא ימוסה אדם שיש לו דירה אחת ששווה 5 מיליון ₪. כמו כן לא ברור מדוע אדם שיש לו 3 דירות בשווי של נניח 5 מיליון ₪ ימוסה יותר מאדם שמחזיק בקניון ששווה 100 מיליון ₪. יש לי עוד הרבה בעיות עם התכנית אבל אעצור פה.

בשורה התחתונה מחירי הדיור ממשיכים לעלות שנתיים לאחר הבחירות ולמרות שקצב הגידול ירד בשנת 2016 הוא עדיין גבוה מאוד (6.3%).

תחום הבנקאות

בתחום זה שר האוצר יכול לסמן הצלחה עם העברת החקיקה של ועדת שטרום בכנסת. ובכל זאת הפירות של הרפורמה הזאת אינם נראים עדיין בשטח וגם פעולות נוספות שהיו יכולות להינקט לא נעשו.

למשל ועדת היישום של רפורמת שטרום עדיין לא התכנסה פעם אחת ובכלל היישום של המסקנות מתנהל בעצלתיים. כך לדוגמה עדיין לא נקבעו כללים לבנק בכשל, לא הוכרזה תכנית לביטוח פקדונות ולא קודמו הרעיונות של פתיחת ממשקי API לבנקים מה שיכול לשפר את השירות ללקוח ולהוריד מחירים. (גילוי נאות- הכותב היה מרכז ועדת שטרום)

עצם ההעברה של הרפורמה היא בהחלט סיבה לחגיגה וגם עדות לכישורים הפוליטיים של שר האוצר. ועדת הרפורמות שהוא הקים בכנסת הוכיחה את עצמה והצליחה להעביר כמה רפורמות חשובות (רפורמת שטרום היא אחת מהן) והמשחק הפוליטי שהוא שיחק מול נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, צריך להילמד בבתי ספר לממשל. כחלון הבין שהוא חלש בממשלה, כי ראש הממשלה יכל להכריע לטובת פלוג, אבל חזק בכנסת כי הח"כים רוצים להצטייר כלוחמניים נגד הבנקים. לכן הוא העביר נוסח יחסית מרוכך בממשלה והחמיר אותו בכנסת, בוועדה שהוא שולט עליה לחלוטין. אין ספק שזה מהלך יפה שמבדל אותו מאוד מקודמו בתפקיד שלא הכיר את רזי עבודת הכנסת.

צעדים נוספים בתחום, כמו למשל החקיקה של חוק האיגוח אינם נראים באופק שכן השר מעכב אותו כבר יותר משנה. חוק האיגוח היה יכול בין היתר להוריד את ריבית המשכנתאות שרק הולכת ומאמירה אבל השר חושש מלנקוט בצעד כזה כי הוא פוחד שזה ימשיך ויעלה את הביקושים. נראה שהשר אינו מסוגל לעצור את עליית מחירי הדירות. כאמור רק עליית ריבית במשק ו/או הגדלה משמעותית של ההיצע תעצור אותם (להזכירכם משרד האוצר לא הצליח לעמוד ביעד שלו להגדלת ההיצע). לאור העובדה שעליית ריבית מתוכננת ל-2018 ברור הרצון של השר לדחות את הבחירות ועל רקע זה אפשר גם להבין את משבר התאגיד. מעניין לציין שזאת כבר פעם שניה שרה"מ מנצל את הכישלון של שרי האוצר שלו להוריד את מחירי הדיור כדי ללחוץ עליהם. את לפיד הוא גרר לבחירות אחרי הכשלון שלו ועל כחלון הוא מאיים שיעשה לו אותו הדבר וכך משיג ממנו הישגים.

רפורמות מבניות

בתחום זה שהוא הלחם והחמאה של כל שר אוצר אין הרבה מה לפרט מפני ששר האוצר הראה כישלון די מוחלט בקידום רפורמות מסוג זה.

אין בשנתיים האחרונות הישגים של משרד האוצר בהעלאת הפריון במשק, בשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה (למעשה יש ירידה בהשתתפות גברים חרדים בשוק העבודה), בהעלאת גיל הפרישה, בהקטנת הריכוזיות במשק, בצמצום העוני, בשיפור היעילות הממשלתית, בהקטנת האבטלה הטבעית או בקידום של כל נושא אחר עם משמעויות מאקרו כלכליות.

שר האוצר עשה למעשה רק 4 דברים בתחום זה- שלושה משמעותיים ורביעי (עדיין טעון ביצוע) שנראה בינוני למדי.

  1. רפורמת קרנות ברירת המחדל בפנסיה.

זהו המהלך המשמעותי ביותר שקידם משרד האוצר אך התכנית היא פרי יוזמתה של המפקחת על שוק ההון, דורית סלינג'ר, והתחילה עוד בתקופת שר האוצר הקודם. למעשה התכנית מבוססת על המסלקה הפנסיונית שהוקמה ביוזמתו של הממונה לשעבר על שוק ההון, פרופ' עודד שריג, כך ששורשיה נטועים עמוק בתקופתו של שטייניץ כשר אוצר. התכנית מכוונת להפחית את דמי הניהול שמשלמים הישראלים על חסכונותיהם לפנסיה. דמי ניהול אלו עלולים לכלות עד שליש מהחיסכון הפנסיוני והמהלך הנוכחי בהחלט בעל פוטנציאל להפחית את דמי הניהול לכלל הלקוחות ובמיוחד ללקוחות החלשים המהווים שליש מכח העבודה.

  1. הסכם תקציב משרד הביטחון.

שר האוצר הגיע להבנות עם שר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון על מתווה ארוך טווח לתקציב הביטחון. מתווה זה מבטיח למערכת הביטחון את הכספים שהיא זקוקה להם מצד אחד ומגביל את החשיפה של משרד האוצר לגידול בתקציב הביטחון מהצד השני. מדובר בהסכם טוב וראוי שהוביל השנה לשקט חסר תקדים בגזרה המתוחה מאוד של משרד האוצר מול משרד הביטחון ואפשר העברת תקציב ללא ההתכתשויות הידועות עם משרד הביטחון.

  1. הורדת יוקר המחיה

הממשלה, בהובלתו של שר האוצר, נקטה מספר צעדים להפחתת יוקר המחיה ובראשם הוזלת התחבורה הציבורית והמים. כמו כן צעדים שהתחילו עוד בוועדת טרכטנברג, שאפשרה יבוא של חבילות קטנות ללא מכס ואף ללא מע"מ, הובילו לפי דוח בנק ישראל לירידה משמעותית במחירים. 2016 היא השנה השלישית ברציפות שמדד המחירים הוא שלילי ופעולות הממשלה להפחתת יוקר המחיה שקולות להורדת 1% מע"מ.

  1. תכנית נטו למשפחה

תכנית זאת רק פורסמה כך שמוקדם לומר כיצד והאם היא תצא לפועל. מטרת התכנית היא להקל על מצוקת ההורים הצעירים ולהקל על יוקר המחייה במספר תחומים. החלק הטוב בתכנית הוא הקטנת המיסוי ועידוד היציאה לעבודה- על ידי מתן נקודת זיכוי במס הכנסה והגדלת מס הכנסה שלילי. אך התכנית משתמשת בתקציבים שנועדו לשעת חירום כלכלית ואינה פותרת אף אחת מהבעיות ארוכות הטווח של המשק הישראלי. היא גם אינה מתוקצבת לשנים החל מ-2019 ולכן היא זמנית במתכונתה. מבחינה זאת היא אינה ראויה ומהווה בזבוז הזדמנות גדול לשינוי ארוך טווח. אין ספק שכחלון השיק את התכנית כחלק ממסע הבחירות שהוא מתכונן אליו וכך גם צריך להתייחס לתכנית זאת.

בשורה התחתונה הכהונה של כחלון עד כה הייתה מאכזבת למדי. לא שציפיתי ליותר מדי אבל נראה ששר האוצר פשוט מתחמק באלגנטיות מכל בעיות היסוד של הכלכלה הישראלית. נאחל לו שבחצי השני של כהונת הממשלה הוא יפעל יותר בהצלחה לשיפור מצבה הכלכלי ארוך הטווח של המדינה.

 

Facebooktwittergoogle_plusredditpinterestlinkedinmail

5 thoughts on “פוסט אמצע קדנציה

  1. שכחת כניעה מוחלטת לכל ועד והתקפלות בפני כל איום שביתה, למשל: ההסכם השערורייתי של העלאת השכר במגזר הציבורי, מגדלי הביצים, ההסכם עם המורים ללא התניה ברפורמה כלשהי ועוד.

    מרוב שהוא מרוכז בדיור, הוא נותן להסתדרות ולועדי העובדים לעשות במדינה ככל מה שעולה על רוחם. בקיצור – נמנע משביתות בכל מחיר וההסתדרות מנצלת את זה כמו שרק הם יודעים.

  2. שום דבר לא יצא ממשלת החזירים הקפיטליסטים (סליחה על הביטוי) האלה.

  3. שלום נער האוצר,

    שוב העלית על פני חיוך גדול מאד. חיוך כמובן של מבוכה ואי הסכמה רחבה עם הדברים.
    מפאת קוצר היריעה, אתייחס לשני דברים, כדלקמן:

    דיור – אני שמח מאד שציינת את הריבית, אם כי לא הדגשת מספיק שהיא מהווה את הסעיף העיקרי לעליית המחיר ויצירת הבועה האדירה (גם לדעת המנותקים מבנק ישראל). שכחת כמובן לציין את העניין הפסיכולוגי, להלן: "מחירי הדיור רק עולים" או לחילופין "פה יש לי משהו פיסי, קרי ארבע קירות" ושאר ירקות.
    לעצם מס דירה שלישית – לטעמי, מס מוצדק מאין כמוהו !!! המטרה היא להוציא דירות לשוק (ולעצם העניין לא משנה אם היא ברמת אביב או בדימונה) ולכן כל "ההשגות" האינטרסנטיות אינן רלוונטיות לחלוטין. הכי משעשע אותי (אם כי לא ציינת את זה פה ) זה הטיעון של חלק ניכר ממחזיקי הדירות שזאת היא הפנסיה שלהם ולכן אסור לפגוע בהם. איזה טיעון מצחיק !!
    כבעל פנסיה ותיקה (מבטחים) האם לא פגעו בי ואפילו אנושות ? האם לא פגעו בבעלי הפנסיות החדשות בהם התנאים ירודים מאד לעומת הותיקות ? נדמה לי כי העניין מובן ואסתפק בזה.
    אה, נזכרתי, כמובן שלא פגעו בבעלי הפנסיה התקציבית !!! אבסורד ואתה עוד מחפש צדק.

    תקציב הבטחון – "אחלה" הישג לשר האוצר שהמשיך כמו כל המקורבים והאינטרסנטים לדאוג שהשומן האדיר בתקציב הבטחון לא ייפגע. האם ההסכם החדש פגע קצת בתנאי "נכי צה"ל" והפארסה שמתנהלת שם ? האם ההסכם החדש ביטל את "תוספת הרמטכ"ל" לפורשים ? נער האוצר, לך ולי ולשאר הקוראים ייקח 10 שנים לעבוד כדי לקבל את מה שחלק מהפורשים מקבלים בחתימת רמטכ"ל על תוספת שערורייתית (שמגיעה עד 19%) !!! ועוד ועוד ועוד.

    באופן כללי, אני מסכים שכהונתו (שהתחילה עם תקווה גדולה לשינוי ויחס אוהד ומיוחד לענייני חברה) מסתמנת כעוד כהונה מבוזבזת של פוליטיקאי קטן. ראה ניגוד עניינים עם מימון…עצוב.

    בברכה,
    אודי

  4. אני באמת לא יודע באיזה תאריך במאי כתבת את הפוסט הזה, אבל לפחות בנושא הדיור, הפוסט שלך ממש לא אקטואלי.
    כשמחירי הדיור כפי שנרשמים ברשות המסים ומדווחים על ידי האתר מדל"ן יורדים ב 6% במשך חצי שנה, זה כבר זעזוע עמוק בשוק הנדל"ן.
    כשהלמ"ס מפרסם כמה ימים אחרי זה על ירידה של 2.9% ברבעון הראשון של 2017, זה אומר שגם בלמ"ס וגם ברשות המסים מדברים על קצב ירידה שנתי של 12%.

    לדעתי, המספרים מדברים בעד עצמם

    1. אני מסכים שהמספרים מדברים בעד עצמם אבל א' הם לא כ"כ מדברים בעדו של כחלון וב' העצירה המסויימת שיש כיום בשוק הנדל"ן נובעות בעיקר מפעולות ששרי האוצר הקודמים נקטו והגיעו להבשלה. המהלכים של כחלון ישפיעו בעיקר בעוד שנה ושנתיים והם ממש לא ישפיעו לטובה

Comments are closed.