על השכר הממוצע והחציוני

מאז המחאה החברתית בכל פעם שמתפרסמות ידיעות בנוגע לשכר הממוצע מיד עולים קולות ששואלים "ומה עם השכר החציוני?".
קולות אלו טוענים שהשכר הממוצע אינו מייצג וצריך להסתכל על השכר החציוני, הנמוך ממנו.
השכר החציוני אכן נמוך יותר מהשכר הממוצע מה שמייצג את העובדה שקבוצה קטנה של אנשים עם שכר גבוה "מושכת" כלפי מעלה את השכר הממוצע.

יחד עם זאת חשוב לדעת שיש קבוצה שמושכת את השכר כלפי מטה והיא משפיעה גם על השכר הממוצע אך בעיקר על השכר החציוני.
כדי להבין את עיקרון זה צריך להיכנס קצת לתוך ההגדרות של השכר הממוצע והחציוני ולהבין את המכניזם שפועל פה, ויותר חשוב מזה- את ההשלכות החברתיות של הממצאים.
אך קודם כל נתאר מה קרה לשכר בשנים האחרונות. גם פה צפויות לנו הפתעות.

התפתחות השכר

דבר ראשון חשוב לשים לב שהשכר עולה (כמעט) ברציפות מאז שנת 2003 , אז היה משבר כלכלי גדול בארץ. מאז 2006, ולמרות המשבר הכלכלי החמור של 2009, השכר הממוצע והחציוני עולים בצורה ברורה.
אגב הנתונים לקוחים מהמוסד לביטוח לאומי (מקור- לוח 47) כך שהטיעונים (שיצא לי כבר לשמוע הרבה מהם) כאילו משרד האוצר משחק עם הנתונים אינם רלוונטיים.

capture

מה שיותר מעניין לראות זה את היחס בין השכר הממוצע והשכר החציוני. הרי התקשורת וחברי כנסת מסוימים מספרים לנו כבר שנים שהפערים החברתיים רק הולכים וגדלים ושמעמד הביניים נשאר מאחור בזמן שהצמיחה "לא מחלחלת" כלפי מטה.
לכן אנו נצפה לראות שהשכר החציוני קטן ביחס לשכר הממוצע. למרבה הפלא מסתבר שהפערים (כפי שבאים לידי ביטוי בשכר) דווקא מצטמצמים.
השכר החציוני היה קצת פחות מ-60% מהשכר הממוצע בשנת 2000 ובשנת 2014 הגיע כבר כמעט ל-65% מהשכר הממוצע.

capture2

העלייה בשכר המשפחתי

במשך הרבה שנים נשמעו טענות שהשכר "תקוע" ואינו עולה כמו העלייה בתוצר. יש בכך מידה מסוימת של אמת אך חשוב להבין מה היו הגורמים ש"תקעו" את השכר ולמעשה משכו אותו כלפי מטה.
כתבתי על כך כבר בעבר ואשוב לכתוב  בקצרה על שתי התופעות העיקריות.

  1. מספר מפרנסים במשפחה

מאז התכנית הכללית של שנת 2003 יש גידול מאוד משמעותי במספר האנשים שיצאו לעבוד. זאת כתוצאה מירידת הקצבאות מצד אחד וירידת המסים מצד שני.
שתי תופעות אלו הגדילו מאוד את התמריץ לצאת לעבוד והתוצאות לפניכם:

capture1

מספר משקי הבית ללא מפרנס ירדו בחדות ומספר משקי הבית עם שני מפרנסים עלו בחדות. רוב האנשים שנכנסו בעקבות התכנית הכלכלית לשוק העבודה בשנים הללו הם אנשים עם שכר נמוך מהשכר הממוצע, ולכן הכניסה שלהם לשוק העבודה (שהיא דבר מבורך בפני עצמו) משכה את השכר למטה.
לכן הסתכלות על השכר ללא בחינה של שוק העבודה היא שגויה מעיקרה.

  1. ירידת המסים והגדלת ההפרשות לפנסיה
    שינויים אלו הביאו לגידול גבוה יותר של השכר נטו מאשר הגידול בשכר ברוטו.
    לפי פרסום של פורום קהלת בעוד הברוטו של משפחה בישראל עלה ב-16.7% בין 1999 ל-2014 הנטו של משפחה בישראל עלה ב-28%. זה כמעט פי 2!

עד כאן כבר יש לכם אחלה סיפור לספר למשפחה בארוחות החג. אבל אני לא אוהב לעשות חצי עבודה, אז בואו נצלול טיפה לתוך ההגדרות של השכר הממוצע והחציוני ונבין את הבעיות בשני מדדים אלו.
אקדים ואומר מראש שבכל מדד סטטיסטי יש יתרונות וחסרונות ועצם ההצבעה על החסרונות לא אומר שהמדד "אינו שווה כלום".
ההצבעה על החסרונות רק מדגישה את מגבלות הכוח של כל מדד ומזכירה לנו שצריך להבין את המספרים לעומק ולא לקבל אותם כמו שהם.

בעיות במדידה

הבעיה הראשונה בכל מדידה היא ההכנסות הלא מדווחות (הון שחור).
ברור שאם עו"ד מרוויח 10,000 ₪ אך מדווח רק על הכנסה של 8,000 ₪ אז השכר הממוצע והחציוני יהיו מוטים כלפי מטה.
עד כמה הבעיה הזאת משמעותית? כמובן שלא ניתן לדעת בוודאות מפני שמדובר על פעילות כלכלית שאינה מדווחת, אך לפי הערכות של הבנק העולמי ההון השחור בישראל הוא
מהגבוהים בעולם כך שמדובר בבעיה רצינית שצריך להכיר אותה.

השכר הממוצע

השכר הממוצע מפורסם על ידי הלמ"ס כל חודש (באיחור של חודשיים) והוא המדד העיקרי המשמש קובעי מדיניות בהתייחסותם אל התפתחות השכר.
כך למשל הוועדה המוניטרית בבנק ישראל משתמשת בנתונים המפורסמים על ידי הלמ"ס בדיוניה על קביעת הריבית (לדוגמה).

כאמור הטענה שהשכר הממוצע מוטה כלפי מעלה ידועה. אך האם ידעתם שיש גם הטיה כלפי מטה בשכר הממוצע? המדד שמקובל להסתכל עליו הוא שכר למשרת שכיר.
יש איתו מספר בעיות שחשוב להכיר. דבר ראשון הוא מייצג שכר של שכירים בלבד ולא של עצמאיים.
עושה רושם שלא מדובר בבעיה גדולה כי א' שכירים הם הרוב המוחלט של העובדים במשק וב' שכר השכירים והעצמאיים די דומה (בממוצע). אך עדיין חשוב להכיר נקודה זאת.

הבעיה העיקרית במדד זה היא שהוא סופר גם חלקיות משרה. כלומר מי שעבד בשני חצאי משרה ובכל אחד מהם הרוויח 5000 ₪ לא יספר כאדם אחד שהרוויח 10,000 ₪ אלא כשני אנשים שהרוויחו 5000 ₪ כל אחד. זה כמובן מושך את השכר הממוצע כלפי מטה בצורה חזקה מאוד. עולה השאלה כמה אנשים כאלו יש?

לפי המוסד לביטוח לאומי בשנת 2014 זוהו 252.3 אלף אנשים שעבדו ביותר ממקום עבודה אחד כלומר מדובר בכ-8.7% מכלל העובדים. זהו מספר לא מבוטל. הבעיה מחמירה עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון את המשפט הבא (מדוח הביטוח הלאומי) "השכר הממוצע לחודש עבודה של העובדים במשרות כפולות גבוה ב1.5% מהשכר הממוצע של העובדים במשרה יחידה…". כלומר העובדים שמועסקים ע"י שני מעסיקים בעצם מרוויחים מעט מעל השכר הממוצע במשק בעוד שלפי ההערכה של הלמ"ס הם נספרים כשני עובדים בשכר נמוך משמעותית. למעשה הם אמורים למשוך את השכר כלפי מעלה אך הם מושכים אותו כלפי מטה (פעמיים)!

כשמשווים את השכר הממוצע השנתי שמחושב על ידי הלמ"ס לשכר הממוצע השנתי שמחושב ע"י הבט"ל רואים מיד הבדלים. הבדלים אלו נוגעים ככל הנראה בעיקר לעובדה שהבט"ל כן מזהה את העובדים עם עבודות כפולות ולכן השכר הממוצע לפי הבט"ל גבוה יותר בכ-5.5% מהשכר הממוצע שמדווח על ידי הלמ"ס.

השכר החציוני

השכר החציוני (והממוצע) מחושב על ידי המוסד לביטוח לאומי ומפורסם פעם בשנה (באיחור של שנה וחצי). הסיבה לעיכוב בפרסום מדד זה ע"י הבט"ל הוא שהם מסתמכים על דיווחים שנתיים של כלל המעסיקים במשק, שמגיעים בעיכוב. העובדה שצריך לזהות את כל אחד מהעובדים במשק לפי ת"ז ולבדוק האם הוא עובד במספר עבודות היא עוד סיבה לעיכוב בפרסום זה. אך סיבות אלו מובילות ליצירת אומדן טוב יותר ולכן חשוב להסתכל על ההערכות של הבט"ל.

למרות שמדובר במדד טוב יותר מהמדד של הלמ"ס הוא עדיין אינו מושלם והוא גם מוטה כלפי מטה. ההטיה כלפי מטה נובעת מאנשים שאינם מועסקים על פני השנה כולה (לדוגמה היו חיילים בחצי מהשנה) או שמועסקים בשברירי משרה כדי לדווח לבט"ל שהם מועסקים (לדוגמה סטודנטים שלוקחים משרות חלקיות רק כדי לא לשלם דמי בט"ל כסטודנטים- היה נפוץ מאוד בתקופתי באוניברסיטה)

סיכום

לסיכום, כל המדדים שמודדים את השכר מוטים כלפי מטה ברמה זאת או אחרת. גם השכר החציוני וגם השכר הממוצע גבוהים מכפי שמדווח. אם ניקח בחשבון את השכר שאינו מדווח, את ריבוי המשרות ואת העבודה על פני חלקיות שנה נקבל שהשכר הממוצע והשכר החציוני צריכים לעלות לפחות ב-10% ואולי אף ב-20% ויותר. אלו פערים מאוד משמעותיים.

וכאמור התפתחות השכר אינה חזות הכל, בעיקר בתקופה שבה יש שינויים משמעותיים בדפוסי העבודה ו/או המסים במשק. בשנים האחרונות עלו מאוד מספר העובדים במשק כאשר נכנסו לתוך מעגל העבודה הרבה עובדים חדשים, רובם בשכר נמוך (מה שמשך את השכר הממוצע והחציוני כלפי מטה). כמו כן ירידת המסים ועליית ההפרשות לפנסיה הגדילו את הכנסתם של העובדים מה שלא מיוצג בכלל בהתפתחות השכר.

אני מקווה שכעת יש לכם כלים יותר משמעותיים לנתח את התפתחות השכר במשק ולדון על פערי השכר והמדיניות הכלכלית שהממשלה צריכה לנקוט בה. בברכת חגים שמחים לכולם!

Facebooktwittergoogle_plusredditpinterestlinkedinmail

16 thoughts on “על השכר הממוצע והחציוני

  1. בעיות נוספות בחישוב ממוצעי שכר:
    א. חישוב חיילי חובה כ"משתכרים"
    ב. חישוב מספר שעות עבודה מעטות בחודש כ"מועסק" לצורך חישוב שכר.
    ג. התעלמות מכך שהסבירות להעלמת הון משפיעה בעיקר על מיקום המשתכרים בתחתית (וזה נאמד בכ-20% מהכלכלה).
    ד. התעלמות מכניסת "מובטלים" לשוק העבודה ו"משיכת" הממוצע למטה ועצם העובדה שמדובר על תהליך חיובי.

    1. היי בועז, אני מאוד מסכים איתך וכבר כותב פוסט המשך לפוסט הזה. רק לפי מה שראיתי מנתוני הבט"ל עולה כי הם לא מתייחסים לחיילים כמשתכרים למרות שגם אני "ידעתי" שהם כן. האם יש לך רפרנס לטענה הזאת? אני לא הצלחתי למצוא

    2. אם תורידו את כל העניים, הממוצע ישתפר פלאים.
      אם תתעלמו מהמציאות אפשר לדמיין עולם טוב יותר 🙂

  2. שאלה בקשר למשקי בית חד הוריים: איך יש יותר ממפרנס אחד לבית? אחד מהילדים עובד, או סבא או סבתא גרים עם ההורה וגם מביאים כסף? או שבכלל מדברים על מצב בו להורה אחד יש משמורת על הילדים, וההורה השני משלם מזונות?
    וסתם כי מעניין, איך מחשבים הכנסה לנפש למשפחה כשההורים גרושים, והמשמורת על הילדים לא מתחלקת חצי-חצי?

  3. "ברור שאם עו"ד מרוויח 10,000 ₪ אך מדווח רק על הכנסה של 8,000 ₪ אז השכר הממוצע והחציוני יהיו מוטים כלפי מטה" – לא נכון!!!

    כלפי השכר הממוצע זה ברור. כלפי השכר החציוני זה בד"כ שקרי (אלא אם החציון הנוכחי הוא איפשהו בין 8,000 ל-10,000). גם אם מדובר במאה אלף עו"ד שונים, או במיליון, היחידים שמשפיעים הם עלו שהעלמת ההכנסה מורידה אותם מהחציון העליון לתחתון, מה שכנראה אומר שהעלמת שכר משפיעה הרבה הרבה יותר על השכר הממוצע מאשר על השכר החציוני.

    1. יש לך סיבה להאמין שהעלמת ההכנסות מתרחשת רק בחציון העליון? כי אם לא ואפילו רק מעט אנשים בחציון התחתון מעלימים הכנסות אז החציון כמעט בוודאות יושפע. אין סיבה להאמין שהחציון לא יושפע מזה ואני אתן לך דוגמה קטנה שממחישה את זה. מלצרים לרוב מקבלים שכר מינימום מהמסעדה שבה הם עובדים כשמרבית ההכנסות שלהם היא מטיפים (בת"א זה גם יכול להגיע להכנסה של 100 ש"ח בשעה ואפילו יותר). כלומר לפי ההכנסה המדווחת שלהם הם מרוויחים שכר מינימום (מתחת לחציון) אבל ההכנסה האמיתית שלהם היא מעל החציון. לכן הדוגמה הזאת כבר מראה שהחציון מושפע מדיווחי חסר על הכנסה

      1. צר לי אבל יש לך פער לוגי בהבנת ההגדרה. כאמור, אם מישהו נמצא בפועל בחציון העליון ומעלים הכנסות באופן שמוריד אותו פורמלית לחציון התחתון תהיה השפעה. בכל מצב אחר לא. גם אם 49% התחתונים יעלימו 1000 ש'ח לא תהיה השפעה על החציון. בדוגמה שלך, רק מלצרים שמרוויחים מעל 6600 ומעלימים מספיק כדי להוריד אותם מתחת 6600 משפיעים על החציון. זה עניין לוגי. אני באמת לא מבין על מה הויכוח. אם אני מחמיץ משהו אנא הסבר לי איפה הכשל (הלוגי. מלצרים לא רלוונטיים).

        1. אני מסכים איתך אבל מה הסיכוי שאף אחד לא עובר מהחציון התחתון לחציון העליון בעקבות העלמת הכנסה. הסיכוי הזה שואף ל-0. נניח שיש לנו נהג מונית שמרוויח לפי הרישומים 6500. מספיק שהוא מעלים הכנסה של 500 ש"ח כל חודש והופ הוא כבר בחציון העליון מה שמשנה את החציון. אז קשה לי להאמין שכל מי שמעלים הכנסות בחציון התחתון לא עובר את החציון, זאת טענה מאוד חזקה.
          בכל מקרה תשים לב שהעבודה בשחור היא רק חלק מהסיפור ואותו אני לא ממדל בכלל כי אין לי נתונים ואין לי אפילו הערכות גסות שיעזרו לי לבנות את המודל. הדבר העיקרי שאני מסתכל עליו הוא על חלקיות משרה וכאן כבר יש קצת נתונים שעוזרים להניח מספר הנחות ולחשב את החציון מחדש

          1. אבל מה שחשוב הוא לא אם יש הפעה או לא, כי כמו שאתה אומר זה לא סביר שאף אחד לא משפיע על החציון. מה שחשוב הוא מידת ההשפעה. מידת ההשפעה על החציון כנראה נמוכה בסדרי גודל ממידת ההשפעה על הממוצע (בדיוק כפי שכתבתי בתגובה הראשונה). אני תיקנתי שגיאה לוגית בניתוח הנתונים. כל השאר לא מעניין אותי כרגע (את הטענות על חלקיות המשרה הבנתי גם בקריאה ראשונה).

  4. התייחסת לעיוותים בנתוני השכר הממוצא והשכר החציוני שנוצרים עקב בעיות חישוב בקרב בעלי השכר הנמוך. אבל שני המדדים מושפעים גם מחישובי שכר גבוה במשק (שכירים כדבריך). האם שם אין עיוותים? האם נכון להניח שעיוותים אלה יטו את המדדים מעלה? זאת משום שבעלי השכר הגבוה מרבים להשתמש בשיטות שונות להציג שכר נמוך יותר כדי להפחית את המס, ובמקום זה מקבלים חלק משכרם בתחליפים שאינם מקבלים ביטוי בתחשיבים?
    האם תוכל להתייחס לכך ואולי להעריך אם ועד כמה מדובר בעיוותים משמעותיים?

    1. היי נעם, אכן ישנם עיוותים בהכנסות חלק מהמשתכרים גבוה כמו למשל קבלת הכנסות מהון (דיבידנדים) שלא נספרים בחלוקת השכר. עיוותים אלו משפיעים על השכר הממוצע אבל אם הם מתקיימים רק בחציון העליון הם אינם משפיעים על השכר החציוני. קשה לי להעריך בכמה הם משפיעים על השכר הממוצע אבל אני אנסה לחשוב על שיטה להעריך זאת ואם אמצא אחת אכתוב על זה פה בבלוג

  5. כמה אחוז מהעובדים הם גם שכירים וגם עצמאיים?

    כלומר יש להם עסק קטן מהבית שמוסיף להם עוד 10-15-20%?

    1. יחסית מעט. בערך 3.5% מהשכירים מדווחים שהם גם עצמאיים. (ראה לוח 41 בסקר תקופתי 279 של הביטוח הלאומי בקישור: https://www.btl.gov.il/Publications/survey/Pages/seker_279.aspx)

      כמובן שיש עוד מספר מסוים של אנשים שהם גם עצמאיים מהצד מבלי לדווח על כך (לדוגמה מעבירים שיעורים פרטיים מבלי לדווח על ההכנסה). זה חלק מההון השחור שדיברתי עליו שלא ברור כמה הוא ואיך הוא מתפלג בקרב האוכלוסיה

  6. האם אפשר להניח שגם במדינות אחרות שיטות המדידה מוטות בצורה דומה? כי אם כן אז היחס שלנו לעולם המערבי לא משתנה בעקבות ההטיות הללו לא?

  7. אתמול הוצעה לי עבודה,הסעת שוטפי כלים מאוקראינה ואפריקה לשטיפת כלים במסעדות ברחבי הארץ.
    השכר שהוצעה לי הוא 7,000 ₪ ברוטו ולעבוד מ7:00 בבוקר עד 19:00 בערב,שלסירוגין שישי ולסירוגין שבת.
    שאלתי איך אני יכול להתקיים מ6,356 ₪ משכורת נטו בחודש ולעבוד 6 ימים בשבוע,12 שעות ביום,שביניהם שבתות.
    לא יכולתי אפילו לחשוב איפה בשעות היממה אוכל להשחיל עבודה נוספת שלא לדבר על הזמן שיישאר לי לחיים האישיים.
    כי זה רק לישון כמה שעות ולעבוד 12 שעות ביום ולחזור שבור הביתה.

Comments are closed.