על החולשות והחוזקות של הכלכלה הישראלית- ניתוח דוח בנק ישראל 2015

דוח בנק ישראל (זמין כאן) מספק תמונת מצב מקיפה של הכלכלה הישראלית ומאפשר בחינה של המגמות המאפיינות את הכלכלה.

לאחר שסיכמתי בקצרה את הנקודות העיקריות שעולות מן הדוח (זמין כאן) אני מציג ניתוח SWOT (חוזקות-חולשות-הזדמנויות-סיכונים) של הכלכלה הישראלית. השורה התחתונה היא חיובית לטעמי, הכלכלה הישראלית מראה סימני חוזקה ביחס לכלכלות העולם וצלחה את המשבר העולמי בצורה מיטבית. יחד עם זאת כמובן שלא הכל ורוד, יש כמה נקודות חולשה לכלכלה הישראלית וקיימים מספר עננים שחורים באופק.

חוזקות

1. שיעור התעסוקה עלה ל-76.2%. שיעור האבטלה בשפל היסטורי (4.5%) .

שוק העבודה בישראל נמצא במצב מצוין. אחרי שנים בהן התרגלנו לומר שאחת הבעיות העיקריות של ישראל היא אוכלוסיות שלמות שאינן נמצאות בשוק העבודה המגמה השתנתה. בזמן שבאירופה שיעורי האבטלה שוברים שיאים (מעל 10%) ואבטלת צעירים היא בעיה רצינית שכבר הובילה להכרזות על "הדור האבוד", בארץ שיעור ההשתתפות בשוק העבודה עולה בהתמדה. באותו זמן שבו רבים מצטרפים לשוק מחפשי העבודה האבטלה לא רק שאינה עולה אלא יורדת לשפל היסטורי כפי שניתן לראות בגרף הזה:

Capture

אין אם כך ספק ששוק העבודה הוא כיום אחת החוזקות של הכלכלה הישראלית (להרחבה הקשיבו לפודקאסט שלי ושל טל וולפסון הנפלא בלינק הזה)

2. ירידה מתונה בתחולת העוני ובאי שוויון

הנקודה הזאת מתקשרת לנקודה הקודמת כמו גם לאחת החולשות הגדולות של המשק הישראלי- האי שוויון בהכנסה. השיפור המתמיד בשוק העבודה הוביל לעלייה בהכנסה, בעיקר של השכבות החלשות והאי שוויון נמצא במגמת ירידה מאז שנת 2006 כפי שניתן לראות בגרף הבא:

Capture

הירידה מתבטאת בכך שאוכלוסיות הולכות וגוברות מצליחות להתפרנס בכבוד בשוק העבודה וההסתמכות על קצבאות קטנה משמעותית. חשוב להדגיש שהירידה באי שוויון מתרחשת בתקופה שבה בעולם המערבי מתרחש דווקא גידול באי שוויון, כך שמצבנו, גם ביחס לעולם, משתפר.

3. המחירים נמצאים בירידה

יוקר המחייה הגבוה הוביל בשנים האחרונות את ממשלת ישראל לאמץ רפורמות תחרותיות שמגבירות את התחרות ומפחיתות את עלות המחייה של הישראלים. בעוד שיציבות מחירים מוגדרת כמצב בו המחירים עולים ב-1% עד 3% בשנה, אנו נמצאים במצב של ירידת מחירים. לרוב ירידת מחירים נחשבת לסממן של מיתון אך בנק ישראל מצביע על כך שהמחירים יורדים בגלל הגברת התחרות ולא בגלל בעיות במשק. מאז ספטמבר 2014 האינפלציה היא שלילית (דיפלציה).

חולשות

1. אי-השוויון בין משקי הבית בישראל גבוה בהשוואה בין-לאומית

למרות השיפור באי השוויון הוא עדיין גבוה בהשוואה בין לאומית כאשר הוא מחושב על בסיס ההכנסה הפנויה כפי שניתן לראות בגרף הבא:

Capture

זאת אומרת שהממשלה, באמצעות מסים וקצבאות, לא מצליחה להוריד את פערי ההכנסות מספיק. הממשלה נמצאת במלכוד- מצד אחד מס הכנסה כבר נחשב פרוגרסיבי מאוד ואי אפשר לעשות אותו פרוגרסיבי יותר בלי לפגוע בצמיחה. מצד שני הגדלת הקצבאות עלולה לדחוף אוכלוסיות שלמות מחוץ לשוק העבודה. הממשלה משקיעה בקצבאות שאינן פוגעות בתמריץ לעבוד (מס הכנסה שלילי) אך עדיין עושה זאת בצורה נמוכה יחסית. בכדי להפחית את אי השוויון הממשלה צריכה להשקיע בחינוך, בתשתיות וברפורמות תחרותיות. כאמור אי השוויון בירידה אך הוא עדיין גבוה ומהווה בעיה כלכלית חברתית.

2. מחירי הדיור עלו ב-8%

מחירי הדיור לא מפסיקים לעלות והשלימו קפיצה של 70% מאז 2007 (לסקירת הסיבות לעליית המחירים ראו פה). בעוד שהפחתת הריבית גרמה לכך שהחזרי המשכנתה נשארו קבועים לאורך השנים, ההון ההתחלתי הנדרש לרכישת דירה עלה מה שמהווה בעיה לזוגות הצעירים שמנסים לקנות דירה ראשונה. גם עליית מחירי הדיור היא בעיה כלכלית חברתית מהמעלה הראשונה שהממשלה לא מצליחה לפתור.

3. בשנתיים האחרונות הצמיחה לנפש איטית מחציון ה-OECD

ישראל מנסה להדביק את רמת החיים של הכלכלות החזקות במערב אירופה ובצפון אמריקה. כדי להצליח במשימה זאת נדרשת צמיחה מהירה יותר בארץ מאשר בכלכלות אלו. בשנים האחרונות צמצמה ישראל את הפער בתוצר לנפש ביחס למדינות מערב אירופה אך בשנת 2015 ישראל צמחה לאט יותר (בתוצר לנפש) מאשר מרבית מדינות ה-OECD ופער זה חזר להתרחב. ישראל תצטרך להציג רפורמות תחרותיות שיגבירו את הצמיחה וישפרו את איכות החיים בארץ ביחס למדינות ה-OECD.

4. הפריון בישראל נמוך יחסית ל-OECD

הפריון של העובדים בישראל נמוך ביחס למדינות ה-OECD, במיוחד בענפים מקומיים שאינם חשופים לתחרות מיבוא. הפריון הנמוך מוביל את העובד הישראלי לעבוד שבוע עבודה ארוך במיוחד בשכר יחסית נמוך. כל עוד פריון העבודה נמוך השכר בארץ ימשיך להיות נמוך ולכן יקשה על סגירת פערים חברתיים ושיפור רמת החיים. כדי להעלות את הפריון צריכה הממשלה לשפר את החינוך ואת התשתיות במדינה כמו גם לחשוף ענפים מקומיים לתחרות מיבוא.

הזדמנויות

1. החוב הציבורי הצטמצם ל-64.8% תוצר

במשך שנים היה החוב הלאומי מקור לדאגה ליציבות המשק כמו גם נטל עצום על תקציב המדינה (בגלל הריבית הגבוהה ששילמה עליו הממשלה). ב-30 השנים האחרונות עובר המשק תהליך של הפחתת החוב הממשלתי וכיום החוב נמצא קרוב ליעד הממשלתי (60%). החוב הנמוך מחזק את כלכלת ישראל ומאפשר לממשלה גמישות רבה יותר בהוצאותיה כמו גם מפנה משאבים עקב ירידת תשלומי הריבית. בעשור האחרון נחסכו 40 מיליארד ₪ בשנה בתשלומי ריבית כפי שניתן לראות בגרף הבא (ממצגת התקציב לשנים 2015-2016):

Capture

2. הוחל מנגנון ה"נומרטור"

לאחר שנים שבהן האופק התכנוני של ממשלת ישראל היה שנת תקציב אחת עוברת הממשלה מהפכה של ממש. השינוי התחיל עם הצגת תכניות העבודה הממשלתיות כשלראשונה הממשלה התחילה לתכנן את פעולותיה ולבחון את הצלחותיה ביחס ליעדים שהיא הציבה. השנה נקבע מנגנון הנומרטור אשר אוסר על הממשלה לקחת על עצמה התחייבויות עתידיות מבלי שיש לה מקור מימון תקציבי לכך. כך המדינה תמנע ממקרים כמו שנת 2013 בה ההתחייבויות הממשלתיות היו גבוהות בהרבה ממה שהמדינה יכלה להרשות לעצמה. בצורה זאת הממשלה גם מתחילה לתכנן את תקציבה עם אופק הסתכלות של 3-5 שנים קדימה וניתן לצפות ששינוי זה ישפר מאוד את תהליכי עבודתה.

3. תנאי הסחר השתפרו ב-8%

תנאי הסחר מתארים את המחירים של התוצרת שהמדינה מוכרת לעומת המחירים של התוצרת שהמדינה קונה. השנה הוזלו הרבה מהמוצרים שהמדינה קונה (נפט וסחורות בעיקר) בזמן שמחירי התוצרת שהמדינה מייצרת לא ירדו. בעקבות כך נהיינו "עשירים" יותר ב-5 מיליארד דולר בשנה אשר מתחלקים בין הממשלה (מסים), החברות (רווחים) והאזרחים (עליית שכר וירידת מחירים). ככל שיימשך מצב זה מצבה של ישראל ימשיך להיות חיובי.

סיכונים

1. המשק ממצה את פוטנציאל הגידול בתעסוקה

העלייה הגדולה בהיקפי התעסוקה ככל הנראה הגיעה למיצוי או קרובה מאוד למיצוי. כלומר על מנת להמשיך לצמוח ישראל תצטרך להגדיל את הפריון של עובדיה כי צמיחה כנראה לא תבוא יותר מהגדלת מספר העובדים.

2.קיים צינור יחיד להזרמת הגז לישראל

משק האנרגיה של ישראל נהנה בשנים האחרונות מתגליות הגז לחופי ישראל אשר אפשרו שימוש בגז זול לייצור חשמל ולשימוש בתעשייה. בעוד שהגז הזול שיפר מאוד את מצבה הכלכלי של ישראל היא כיום מסתמכת עליו בצורה משמעותית מאוד. כיום יש רק צינור אחד שמזרים את הגז ממאגר תמר ולכן פגיעה באחת מהחוליות של שרשרת האספקה עלולה לפגוע אנושות במשק הישראלי. לפיכך בנייה של צינור נוסף ו/או פיתוח של מאגרי גז נוספים הם צורך קיומי למדינת ישראל.

3. קיים חשש שהגענו למגבלת כוח אדם בתחום הטכנולוגיה העילית

זה לא סוד שאחד התחומים הצומחים ביותר במדינה הוא תחום ההיי טק. תחום זה נחשב כבר שנים כ"קטר" של המשק הישראלי. אך בשנים האחרונות נצפתה בעיה שמערכת החינוך הישראלית לא מייצרת מספיק בוגרים מוכשרים בתחומי ההנדסה והמדעים וכעת נראה שתחום ההיי טק סובל ממחסור בכוח אדם שיקשה עליו להמשיך להתפתח. בשנה האחרונה גדלו ב-60% מספר המשרות הלא מאוישות בתחום והשכר בהיי טק עולה בצורה חדה. אלו עדויות למחסור בכוח אדם שפוגע בצמיחת המשק ופוגע ברמת התחרותיות שלו. על מנת לפתור בעיה זאת חייבת ממשלת ישראל לשפר את החינוך ולעודד יותר צעירים לפנות ללימודי הנדסה ומדעים. אפשרות אחרת שנשקלה לאחרונה היא יבוא עובדים לתחום ההיי טק אבל פתרון זה הוא בעייתי מאוד כפי שגם התגלה מהשיח הציבורי בעקבות הצעה זאת.

4.עבודה ללא תקציב מאושר

תקציב 2015 אושר רק בחודש נובמבר. במשך כמעט כל השנה עבדה הממשלה ללא תקציב ולא יכלה להשקיע בתחומים חדשים או לשנות את סדרי עדיפויות שלה. השנה הייתה הפעם הרביעית בעשור האחרון שבו הממשלה פועלת ללא תקציב מאושר במשך יותר מחצי שנה. תופעה זאת מעידה על פגיעה ביציבות הפוליטית בישראל בשנים האחרונות. הממשלה תצטרך להציג צעדים לשיפור המשילות כדי שאירועים אלו לא ישנו באותה תדירות בעתיד.

Facebooktwittergoogle_plusredditpinterestlinkedinmail

6 thoughts on “על החולשות והחוזקות של הכלכלה הישראלית- ניתוח דוח בנק ישראל 2015

  1. פוסט מצויין.
    לדעתי מחירי הדיור אינה חולשה אלא סימפטום של כל המגמות החיוביות שמנית
    ירידת מחירים בסקטורים שחשופים לייבוא ותחרות לצד יעד אינפלציה אוטומטית מעלים את המחירים של המוצרים הלא סחירים. זה עניין מתמטי..

    כל הכבוד

    עידו.
    050-6225159
    Sent from my iPhone

    >

  2. היי ליאור,
    תודה על הסיכום המדהים והברור 🙂

    אתה כותב יותר מפעם אחת שצריך להשקיע יותר בחינוך, אך הנתונים מראים שהתציב החינוך עלה יותר ב 50% בחמש השנים האחרונות, שכר המורים עלה בצורה משמעותית ועדיין הגדלת התקציב לא הובילה לשיפור.
    כל עוד המערכת מקובעת ולא מאפשרת ייעול, לא באמת יעזור אם הממשלה תשקיע עוד ועוד כספים.
    במידה ומערכת החינוך הייתה מופרטת והיינו עוברים לשיטת השוברים אז הגדלת התקציב הייתה יכולה באמת לשפר בצורה דרסטית את ההוראה בישראל והישגי התלמידים.

    1. היי אלירן, תודה רבה 🙂
      אני בכוונה אומר שצריך לשפר את החינוך ולא דווקא להשקיע יותר בחינוך. אני מסכים שלמערכת החינוך יש בעיות קשות מאוד ואני בכלל לא בטוח שהגדלת התקציב תפטור אותן

  3. הי ליאור,
    אני חושב שהקונספט של הפוסט מעניין, אבל החולשות, החוזקות, ההזדמנויות והסיכונים שציינת ממש לא דומים להגדרות של שיטת SWOT עבור הדברים האלו:
    https://he.wikipedia.org/wiki/SWOT

    החוזקות אמורים להיות נושאים אשר מהווים יתרון יחסי של ישראל, למשל ההון האנושי או הגז הטבעי, ולא דברים שהשתפרנו בהם, וגם הזדמנויות וסיכונים הם בהסתכלות יחסית.

    1. אני מסכים עם ההערה, זה לא ניתוח SWOT אמיתי.
      השתמשתי במונח כדי לתאר את הקטגוריות השונות של דברים שעולים מדוח בנק ישראל. שהוא כמובן מאוד עשיר אבל לא מספק ניתוח כולל של המשק הישראלי

  4. לאחרונה התוודעתי לפרסום של נער אוצר.
    מ"מי אני" לא ברור לי אם פרשת ממשרד האוצר כי הבנת שאפילו ממרום תפקידך לא הייתה לך אפשרות להשפיע על רפורמות כלכליות חשובות, שלא נעשו .
    אם אתה, מבפנים, ששילמו לך להביע את דעתך, לא הצלחת להזיז שם דברים, "להשפיע על בניית המדיניות הכלכלית", איך אתה מצפה שהציבור יצליח להשפיע? אפילו אם יהיה בידי הציבור המידע האפשרי הטוב ביותר, שיאפשר לו "לקבל החלטות בצורה דמוקרטית ונבונה", למיטב ידיעתי – אין בארץ תרבות של "מישאל עם". האם אתה מתאר לעצמך שהאגו "שלהם" (של "הם") – שם גנרי לפוליטיקאים שבידיהם הכוח לפעול – יניח להם לקבל דפ"א מוצלחת שאינה מבית מדרשם? נעשה ל"הם" נו נו נו???

    איני יודע מה מרגישים כל אלה שמנסים להשפיע. אני יודע מה נאמר עלי בקהלת ט': "חכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים". זה חלק מסיפור על "עיר קטנה ואנשים בה מעט".
    פעם ידיד של איינשטיין סיפר לו, ש- 4,000 מדענים חתמו על עצומה נגד התורה שלו, ושאל אותו אם אינו מודאג מזה. תשובתו הייתה שהוא היה מודאג אם מדען אחד היה מפרסם מאמר שמוכיח שהוא טועה.
    בעניין חולשה 2:
    אני מניח לפניך פתרון פשוט לבעיית הדיור במדינה. לא אלאה אותך ברשימת המכותבים לנושא, החל מוועדת טרכטנברג. תדונו בזה אתה וקוראיך. הרעיון ב- 172 מילים – כמנת המילים למכתב בעיתון:
    בישראל יש 137,000 משפחות שזכאיות לדיור ציבורי, ולמדינה אין דירות עבורן. הן מקבלות 2 מיליארד ₪ כל שנה, כדי לשכור דירות בשוק החופשי! למדינה כדאי לשכן את הזכאים בדירות של המדינה ועוד יישאר למדינה עודף בתזרים המזומנים. זה מצב מיוחד במדינה, כי בשוק הדיור חסרות 140,000 דירות. מי שמבין אפילו רק קצת בכלכלה רואה לפניו את עקומות הביקוש וההיצע מתנועעות עד לשווי משקל חדש. את הדירות האלה יבנו קבלנים סינים! לפני כעשרים שנה הביאו לארץ קרוואנים לספק את עודף הביקוש.
    כושר ייצור הדירות של הקבלנים בארץ הוא 45,000 דירות בשנה, וזה גם הגידול השנתי של משקי הבית. אם בכל שנה יקטן הביקוש לדירות בשכירות בשוק החופשי בעשרות אלפים: יפחת שכר הדירה במשק, כי בעלי דירות להשקעה יתחילו להפטר מהן, כי התשואה תלך ותקטן. מייד (לפני 4 שנים) אפשר לפעול בשטחים החומים ברשויות המקומיות ולפינוי ובינוי של השיכונים משנות החמישים.
    הרעיון מפורט בבלוג שלי בדה מרקר קפה: http://cafe.themarker.com/post/2959295/
    יהיה סוף למכירה המטומטמת של הדירות הציבוריות לדייריהן, שהופכת את המדינה לסוחרת בנדל"ן.
    שוק הדיור יהיה שוק של קונים/ שוכרים, ויהיה מיותר חוק שכירות הוגנת.
    כשהשר משה כחלון הוריד מהבוידם את התוכנית "מחיר למשתכן" – שיבחתי אותה, בתנאי שיהיה תיקון קטן: המשתכן יהיה אחד – מדינת ישראל. מחיר למשתכן המקורי הוא כל מה שיכול להיות רע בתוכנית אחת. המדינה תושיב ב- 137,000 הדירות שייבנו את הזכאים לדיור ציבורי שאין למדינה דירות עבורם. פתרון בעיית הדיור הציבורי יפתור את בעיית שוק הנדל"ן במדינה. זה הבסיס, בקליפת אגוז. הבעיה היחידה שלו היא, לדעתי, שהוא KIS או KISS.
    נושאים לוויכוח: מי יבנה? האם מתחמים הומוגניים? מה יהיה עם הזוגות הצעירים? מה עם שוכרי הדירות שאינם בעלי תעודת זכאות? לי יש תשובות, אפרסם אותן תהיה הסכמה דמוקרטית שהרעיון הבסיסי נכון.
    ולמי שמתעניין ב"הם" ממשרד האוצר: העליתי חוויות שלי ממפגש עם "הם" בסיפור "טול קורה" – http://stage.co.il/Stories/552913 .
    גילוי נאות: עבדתי ב"מס רכוש" חודש אחד, בחופשת קיץ לפני יותר מיובל שנים.
    ואם כבר אני עוסק בצד הבידורי של הדיור: אם היה מדובר ב"נערה אוצר" בעיית הדיור הייתה נפתרת מזמן: בשנות השישים שרה עליזה עזיקרי "נערה ממש אוצר". יש שם בית על בנייה עצמית של בית:
    הם הלכו והתחתנו למרות הכל, כי ידעו שהעולם יפה גדול.
    ועל הר גבוה הם בנו ביתם, וחיו מאושרים יחדיו אי שם.

Comments are closed.