על מאגר נתוני אשראי

בשקט בשקט עוברת לנגד עיננו אחת המהפכות הגדולות במשק הישראלי עליה כמעט אף אחד לא מדבר והיא מהפכת נתוני האשראי. עם העברת החוק תצטרף מדינת ישראל לכל המדינות המפותחות בהן כבר יש מאגר אשראי פעיל.

אז מהו מאגר אשראי?

מאגר אשראי מרכז במקום אחד את כל המידע הפיננסי על כל אזרח כך שכל אזרח יכול לקבל דירוג אשראי המצביע על יכולתו (ורצונו) להחזיר הלוואה שהוא קיבל. ככל שהדירוג גבוה יותר ככה האזרח נחשב מסוכן פחות ולכן יקבל ריבית נמוכה יותר על ההלוואות שלו.

המהפכה פה היא שעד היום לא היה מאגר יחיד שאיגד את המידע הזה ולמעשה המידע על כל לקוח היה מוחזק רק בידי הבנק שלו. לכן לבנקים (ולספקי אשראי אחרים) היה קשה להתחרות על לקוחות כי הם הניחו שכל מי שמגיע אליהם כבר נדחה על ידי הבנק שלו, כלומר הם מקבלים את הלקוחות הגרועים ביותר ("תיאורית הלימונים" למי שמכיר). במצב זה הבנק ללא המידע תמיד יציע מחיר גבוה מאשר הבנק עם המידע ולכן נפגעת מאוד התחרות בין הבנקים.

הקמת המאגר תאפשר ללקוחות לעבור בין הבנקים ותשפר מאוד את התחרות. אבל הקמת המאגר עושה הרבה יותר מזה. קיימת טענה נגד המאגר שהוא יפגע בשכבות החלשות שלא יוכלו לקבל הלוואה. אז א' זה פשוט שטויות כי גם היום הם לא מצליחים לקבל הלוואה ואפילו יש אפלייה לרעה כי הבנקים בודקים את הסיכון שלך בין היתר על פי המיקוד של מקום מגוריך. אז אם אתה גר בכפר ערבי או בפזורה הבדואית הבנק יניח אוטומטית שאתה לווה גרוע ולא ייתן לך הלוואה. וזה למרות שגם שם יש לווים טובים ולווים גרועים.

אבל היתרון העיקרי במאגר זה שהוא יאפשר להקל על הליכי פשיטת רגל. עד היום הליכים אלו ניסו גם להעניש וגם לשקם את החייבים שלא עמדו בהחזרי ההלוואה שלהם. בעקבות הקמת המאגר העונש יהיה בדירוג האשראי הנמוך והליכי פשיטת רגל יוכלו להתמקד בשיקום החייבים.

אז המאגר הוא WIN-WIN גם לאוכלוסיות החזקות וגם לחלשות.

נשאלת השאלה, אם המאגר הוא מהלך כל כך חיובי למה עד היום לא עשו אותו. התשובה היא ששילוב כוחות של הבנקים שהתנגדו לו מחשש מהתחרות ומשרד המשפטים שהתנגד מחשש לפגיעה בפרטיות הצליח לתקוע את המאגר עד עכשיו.

אבל עבודה מאוד יסודית של צוות ממשלתי (זמינה כאן) שהובל על ידי המועצה הלאומית לכלכלה הובילה לפריצת דרך מקצועית לפני מספר חודשים. ורוח גבית שנתנו שרת המשפטים אבל בעיקר שר האוצר העבירה את החקיקה בכנסת במהירות יחסית.

אז למה אנחנו לא שומעים על זה כמעט בתקשורת?

התקשורת מדווחת בעיקר על מאבקים, כאשר הדבר המעניין במיוחד הוא מי אמר למי, כמה ולמה. כאן המאבק היה מצומצם ביותר כי העבודה שעשה הצוות הממשלתי הייתה כל כך יסודית שהצעת החוק ניצחה בנוק אאוט את כל המתנגדים ואפילו הבנקים לא העיזו (או לא טרחו) לצאת נגד המהלך בכל הכוח.

אז באיחור של כמה עשורים הולך להיות גם לישראל מאגר נתוני אשראי (אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא). כל אזרח יהיה חלק מהמאגר אלא אם יבקש מפורשות לצאת מהמאגר (אפשרות הידועה בתור opt-out).

עוד שנתיים מהיום כאשר המאגר יתחיל לפעול נראה עליה דרמטית בתחרות בין גופים פיננסיים על ההלוואות שהם נותנים לנו. במקביל נראה ירידה של האפליה כנגד חברים בקבוצות החלשות בחברה שעד היום הודרו משוק האשראי. ולבסוף נראה שתהליכי פשיטת רגל עוזרים יותר לפושטי הרגל ופחות מענישים אותם על טעויות שהם עשו. מדינת ישראל הרוויחה משילוב של עבודה  ממשלתית מקצועית וגישה עניינית מצד הפוליטיקאים. זה לצערנו לא קורה הרבה. אז כשזה כבר קורה מומלץ להנות מהרגע ולהגיד כל הכבוד.

Facebooktwittergoogle_plusredditpinterestlinkedinmail

12 thoughts on “על מאגר נתוני אשראי

  1. מי יוכל לראות את הנתונים האלה ומתי? דורש אישור של האדם עצמו?
    האם יש התיישנות?
    האם מדובר רק על משקי בית או גם על בעלי עסקים?

    למה לא ניתן לקבל אישור מהבנק שלך על היותך לווה מוצלח, כמו האישור שמקבלים מהביטוח על היעדר תביעות?

    עם כל הכבוד, ויש לי כבוד אליך, נשמע כמו עוד עבודה לפקידים נוספים ועוד כוח למדינה מול האזרחים.
    נראה כמו משהו שיגדיל את השוק האפור.

    1. הי עמיחי,
      על מנת לראות את הנתונים שלך נדרש אישור שלך. רק גוף פיננסי שתורם נתונים למאגר יוכל לקבל נתונים מהמאגר. המאגר מחזיק מידע על אנשים פרטיים ולא על עסקים.
      אישור מהבנק שלך הוא לא מספק כי יש חשש שהבנק יתן אישור על מנת להיפטר דווקא מהלווים הלא מוצלחים.
      המאגר יוסיף מעט עבודה פקידותית בממשלה אבל דווקא יצמצם את הצורך בשוק האפור כי הוא יגדיל את הסיכוי של אנשים לקבל מענה בשוק הפיננסי המוסדר

      1. אם מישהו לא מסכים, אז יש סיכוי סביר שהבנק יתייחס אליו כאל לווה מסוכן. כלומר תהיה כאן פגיעה במי שירצה לשמור על הפרטיות שלו

        1. מי שלא יסכים יוכל עדיין לקבל שירות מהבנק שלו אבל בנקים אחרים אכן יתייחסו אליו כאל לווה מסוכן. היום הבנקים האחרים (לא הבנק בו מתנהל החשבון של הלקוח) מתייחסים אל כולם כאל לווים מסוכנים. אז יש פה שיפור לחלק עצום בציבור.
          דרך אגב מי שרוצה יכול לבקש להימחק מהמאגר בכלל וכך לשמור על הפרטיות שלו באופן מוחלט

  2. לא כל כך ברור.
    1) "הם הניחו שכל מי שמגיע אליהם כבר נדחה על ידי הבנק שלו, כלומר הם מקבלים את הלקוחות הגרועים ביותר"? אין דרכים אחרות לדעת מי הלקוח? למשל תלוש משכורת, תואר, גיל, מצב משפחתי?
    2) "תשפר מאוד את התחרות" – יש מחקרים שמראים שזה הגורם העיקרי שמונע תחרות, ואם רק הוא היה אז התחרות תשתפר? מהנסיון האישי שלי, מה שמונע תחרות זה דווקא חסמי מעבר, למשל העברת כרטיסי אשראי וצ'קים ומליון חתימות שצריך לבצע כל פעם
    3) "יאפשר להקל על הליכי פשיטת רגל" – בשביל זה לא צריך מאגר אשראי, פשוט מאגר של פושטי הרגל. מאגר קטן ופשוט בהרבה מן הסתם.

    ועוד – מה יהיה הדירוג של אדם עם משכורת גבוהה אבל שלא לקח הלוואה אף פעם? מה עם אנשים צעירים שירשו נכס יקר?

    1. 1. יש דרכים כמו שציינת לגלות מי הלקוח, אבל הן ארוכות ומסובכות ולכן כל בנק נותן אשראי כמעט רק ללקוחות שיש להם חשבון בנק אצלו.
      2. יש הרבה חסמי מעבר בין בנקים, חלקם כמו שציינת. מחסור במידע (או א-סימטריה במידע) הוא אחד הגורמים העיקריים לרמת תחרות נמוכה וזה נתמך במחקרים רבים.
      3. יש כבר מאגר של פושטי רגל אך כמו שציינתי הליך פשיטת רגל משרת היום שתי מטרות (ראשונה להעניש את פושט הרגל ושנייה לשקמו) ולאחר שיהיה מאגר פיננסי פושט הרגל כבר יוענש על ידי המאגר ולכן ניתן יהיה להתמקד בשיקומו.
      4. אני לא יודע את התשובה המדויקת לכך. יש דרכים להכניס מידע חיובי למאגר גם בלי לקחת הלוואות. לגבי אנשים צעירים אני מניח שלא יהיה להם דירוג ומי שירצה לתת להם אשראי יצטרך להניח מספר הנחות לגביהם. אבל חשוב לציין שגם הנחות אלו יהיו טובות ממה שיש לנו היום כי יהיה מאגר גדול עליו ניתן להסתמך ולהבין מה הממוצעים וסטיית התקן באוכלוסיות שונות

      1. 1) כל הדרכים שכתבתי הן לא "ארוכות ומסובכות". מדפיסים תנועות אחרונות בבנק ומביאים צילום של ת.ז. בדיוק כמו שעושים כשלוקחים משכנתא
        2) מדובר על חסם מעבר מבחינת הלקוח (כלומר הלקוח לא רוצה לעבור), ומחסור המידע הוא מצד הבנק. השאלה שוב מי מתנגד יותר למעבר – הבנק או הלקוח?
        3) כתבת שהמאגר יאפשר להתמקד בשיקום, אבל לא כתבת איך המאגר החדש יאפשר את זה

        5) אם המאגר כל כך טוב לצרכנים, מדוע הוא לא נוצר בצורה וולנטרית, ע"י חברה פרטית במקום הממשלה? כלומר אם אני לקוח טוב אבל הבנקים לא נלחמים עלי מסיבה כלשהי, הייתי שמח לשלם סכום קטן לחברה פרטית שתאסוף עלי נתונים ותשכנע את הבנק. למה צריך כאן התערבות של המדינה?

        1. 1. זה דורש להגיע לבנק פיזית, תהליך שרוב האנשים לא עושים. כשכן עושים את זה אנשים לרוב לא מביאים את כל המסמכים הנדרשים ולכן נדרש להגיע מספר פעמים. בנוסף כל המסמכים שתביאי עדיין לא יספיקו כי הבנק תמיד יחשוד שיש לך הלוואות נוספות שלא סיפרת עליהן.
          2. יש שאלה של חסמי מעבר בין בנקים (העברת חשבון) ויש שאלה של חסמי מעבר רק מבחינת קבלת אשראי. זה פותר את חסמי המעבר של קבלת אשראי. בדרך אגב אומר שגם שאר חסמי המעבר מטופלים כיום.
          3. ברגע שפושט הרגל "נענש" על ידי הורדת דירוג האשראי שלו תהליך פשיטת הרגל יכול להתמקד בשיקומו כי אין צורך להעניש אותו פעם נוספת. בצורה הזאת תהליכי פשיטת הרגל יכולים כעת ללכת צעד נוסף לכיוון פושטי הרגל.
          5. לאן נעלם 4? 🙂
          כדי שהמאגר יווצר צריך שכל הבנקים יעבירו מידע על כל הלקוחות. כדי שהבנקים יעבירו מידע צריך גם להכריח אותם (כי הם לא רצו) וגם לאפשר להם (כי החוק הקודם אסר עליהם להעביר מידע על אנשים לגורם שלישי)

  3. 1. לא הבנתי את מה שרשמת לגבי האוכ' המוחלשות.
    למיטב הבנתי, היום כמעט כל אחד פונה לחברות כרטיסי האשראי בשל נגישות כיוון שאין חברות פרטים הן גם נותנות אשראי מכל הבא ליד. לכשיהיה לחברות אלו פרטים למה שהן ירצו לתת אשראי לאוכ' בעלי דירוג אשראי נמוך?
    איך השוק פועל בארה"ב האם אוכלוסיות חלשות מקבלות אשראי?
    2. האם אתה יכול להסביר מה שטענת על האוכלוסיה שהינה חדלת פירעון? מי ירצה לשקם אותם ולמה?

    1. 1. הן יתנו אשראי לרוב האנשים בריבית יותר נמוכה. לווים ממש חלשים שאין להן סיכוי לקבל אשראי לא יקבלו אותו ואולי זה עדיף.
      2. מרגע שיש לנו את דירוג האשראי הוא זה ש"מעניש" את הלווה על כך שהוא לא החזיר את ההלוואה שהוא קיבל. אז הליך הוצאה לפועל יכול להיות ממוקד בשיקום הלווה ולא צריך להעניש אותו

      1. 1. למה בראייתך, עדיף שלווים חלשים לא יקבלו אשראי כלל? מה הם יעשו במקרים שחייבים כסף כמו טיפולי שיניים ומחלות אחרות?
        2.ממתי ההוצאה לפועל משקיעה בשיקום לגבי הלווה? שוב אשאל מה קורה בארה"ב.

        1. 1. אם אין סיכוי שיחזירו את הכסף אני לא רואה סיבה שיקבלו הלוואה. יש בשביל זה עמותות ופילנתרופיה.
          2. הוצאה לפועל דואגת גם לפושט הרגל אבל כאמור היום היא מחזיקה בשני תפקידים שונים ובעתיד תוכל רק להתמקד בעזרה לשיקומו של פושט הרגל. זה אומר שיהיה ניתן להקל עליו בתשלומים שהוא חייב בהם ולמחול לו על חובות.
          3. לגבי ארה"ב אני לא לגמרי מבין את השאלה. שם דירוג אשראי קיים כבר הרבה שנים ולווה יכול לקבל הלוואה לפי הדירוג שלו. ככל שהדירוג פחות טוב ככה עלות החוב גבוהה יותר. למיטב ידיעתי הלווים הגרועים ביותר לא יכולים לקבל הלוואה מהמערכת הפיננסית

Comments are closed.