המשבר היווני והלקחים שישראל חייבת להפיק

the-acropolis-was-built-in-the-bronze-ages-n1-greece-greece+1152_12949633144-tpfil02aw-12732

אם לא יהיה שינוי משמעותי בשעות הקרובות, יוון תגיע מחר לחדלות פרעון. האיום הזה נמצא באוויר כבר מספר שנים אך נראה שכעת הוא כמעט בלתי נמנע. למרות שכל הצדדים מעוניינים להשאיר את יוון בגוש היורו, האירועים המתגלגלים כנראה יצאו משליטה. גם אם תמצא הנוסחה למניעת הקריסה של יוון הסיטואציה כיום, בה כלל הציבור היווני עומד שעות בשמש בתקווה למשוך את כספו מהבנק היוא בלתי נסבלת לכל מדינה מפותחת.

יש במשבר היווני כמה לקחים חשובים שכל מדינה, ובמיוחד ישראל, חייבת להפנים.

  1. עצמאות כלכלית היא חיונית לצורך שמירה על עצמאות מדינית ופוליטית. היוונים מרבים לדבר על "ההוראות" שמגיעות אליהם מבריסל וברלין בניגוד להחלטות של הממשלה הדמוקרטית שלהם. אבל כאשר מדינה אינה יכולה לספק לאזרחיה שירותים בסיסיים מבלי להסתמך על מדינות אחרות, היא מאבדת את עצמאותה.
  2. הממשלה היוונית הנוכחית נבחרה תחת הבטחה שהיא לא תיכנע למדיניות הצנע. כמו שקורה לפוליטיקאים בכל העולם, קל להם לבקר את התנהלות הממשלה כשהם באופוזיציה. אבל כשהם מגיעים לעמדות הכוח הם צריכים להתמודד עם המציאות ולא עם סלוגנים ויועצים אסטרטגיים. והמציאות מה לעשות היא הרבה יותר מורכבת כשאתה אחראי על רווחתם של מיליוני אנשים מאשר כשאתה משחק משחקי מילים עם היועץ התקשורתי שלך. לא צריך להפליג רחוק בהיסטוריה הפוליטית של ישראל כדי למצוא פוליטיקאים שהבטיחו עולם ומלואו מהאופוזיציה רק כדי לגלות עם כניסתם לממשלה שהצעדים שהם דרשו אינם ישימים וההבטחות שהם נתנו נכתבו בקרח.
  3. דיבורים מתלהמים ולאומנים אולי משיגים קולות בקלפי אבל הם לא מהווים אסטרטגיה מדינית מוצלחת. ככל שהמשבר התרחב צללו יוונים רבים לעבר המפואר שלהם ולעוולות שלטענתם נעשו להם. זה התחיל בהאשמות שהבנקים הגרמנים הם האחראים למשבר ולא ההתנהלות של ממשלות יוון לדורותיהן. לפני חודשיים הפרלמנט היווני הגיע לשיא חדש כאשר דרש מגרמניה 300 מיליארד דולר פיצוי על נזקי מלחמת העולם השנייה. השבוע היה זה כבר ראש הממשלה ציפראס שהבהיר שיוון היא ערש הדמוקרטיה והיא לא תבקש משר האוצר הגרמני רשות לקיים הליכים דמוקרטים.

ההתנהלות של ממשלת יוון במשבר הנוכחי אינה ייחודית. לפני כשנה, נשיאת ארגנטינה בחרה לתקוף את נושיה כאשר הם הביאו את המדינה לחדלות פרעון. האמירות הן קשות, הדיבורים מתלהמים והתוצאה זהה והיא שהאזרחים סובלים.

ייתכן והמערכת הכלכלית העולמית אינה הוגנת, ייתכן שהיוונים והארגנטינאים היו הצד הצודק בויכוח. יכול אפילו להיות שצריך לשנות את חוקי המשחק. אבל מדינה צריכה לדעת את מגבלות כוחה, במיוחד מדינה קטנה כמו יוון.

וכל מה שנאמר כאן על יוון נכון שבעתיים למדינה קטנה ומבודדת מדינית כמו ישראל.

ישראל נמצאת מרחק רב מהמקרה היווני, למרות זאת חשוב לזכור שכמה שנים של התנהלות כלכלית  לא אחראיות בתוספת משבר מקומי או עולמי יביאו אותנו בקלות לתרחיש היווני. למעשה ב-1984 כבר היינו בנקודה הזאת ובקושי רב נחלצנו ממנה.

פוליטיקאים ישראלים גם אוהבים להתכנס בתחושת הצדק שלהם ולדבר על העוולות שנעשות לנו יום יום (לדוגמה) או על חסר ההבנה של האמריקאים והאירופאים את הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה (עוד דוגמא אחת מני רבות). ייתכן והם צודקים, אבל אף אחד מאיתנו לא רוצה להגיע למצב שבו אין לחם בסופרמרקט או שאין כסף בבנק. אף אחד מאיתנו לא רוצה להתחלף היום עם אזרח יווני שלא בטוח מה יהיה עליו ועל הילדים שלו בשבוע הבא.

כדי להבטיח שלא נגיע למצב הזה חשוב תמיד לזכור את המשבר היווני וללמוד ממנו לקחים. אנחנו חייבים תמיד לשמור על אחראיות כלכלית. אנחנו חייבים לשמר את הקשרים האסטרטגים שלנו עם מדינות העולם. אסור אף פעם לחשוב שמגיע לנו משהו או שהצדק איתנו ולכן בסוף ננצח. כשמדינה מגיעה למצב שהיא תלויה לחלוטין במדינות אחרות היא מאבדת שליטה על גורלה. זה כואב ומבזה כשמדובר ביוון, זה עלול להיות קטלני כשמדובר בישראל.

Facebooktwittergoogle_plusredditpinterestlinkedinmail

3 thoughts on “המשבר היווני והלקחים שישראל חייבת להפיק

  1. יש הסכמה במחקר הכלכלי שהמשבר ב-84, לרבות שיעורי האינפלציה הגבוהים, נגרמו בעיקר עקב הוצאות הביטחון הגבוהות (ברונו, פישר, ברגלס ואחרים כבר כתבו על זה). רק הסכם השלום עם מצרים איפשר את הורדת ההוצאות על ביטחון ואת ייצוב המשק. אז אפשר להוסיף שגם ליחסינו עם העולם הערבי יש השלכות כלכליות דרמתיות

  2. הסיכון לכלכלה הישראלית היא שחיתות ששלחה שורשים עמוקים ולתוך המגזר הציבורי
    שואבת את כל כספי המיסים
    אנשים נבחרים לג'ובים שנתפרו במיוחד עבורם
    מזכירות במשרד הבריאות הופכות למנהלות בכירות תמורת שרותי מין
    אפילו הועדה לביטול המזומן נתפרה בקפידה ללא מומחים לזכויות הפרט וללא מומחים באבטחה על ידי רבי אומן שהתמחו בתפירת מכרזים.
    מנתוני הלמ"ס שהציג הכלכלן הראשי בסקירתו עולה כי ברבעון הראשון של 2015, היה המגזר הציבורי התורם העיקרי לגידול במספר המשרות במדינה תקראו את הסקירות האחרונות
    איך יתכן שהמגזר הפרטי מתיעל ומייצר יותר תפוקה בפחות כסף
    ולעומתו המגזר הציבורי מפיק פחות ופחות בשביל יותר כסף
    מה הסיבה לתופעה המוזרה הזאת
    שחיתות

    1. היי רונן, חייב לומר שאני לא מסמכים עם הדברים שכתבת. יש בעיה של שחיתות במגר הציבורי, אבל אני לא חושב שהיא חמורה כמו שאנשים נוטים לחשוב. בכל מקרה אשמח לקיים שיח מבוסס על מספרים ודוחות

Comments are closed.